מו"מ בשתי חזיתות
עוד לפני "היום שאחרי", על אולמרט לשבור את אזיקי מחשבתו ולחתור באמת לגבול קבע - כולל בגולן
העימות בצפון, כמו גם מקבילו ברצועת עזה, מלמד מחדש כי התעלמות מהשכן היריב, מצרכיו והאינטרסים שלו, בדפוס מהלכים חד-צדדיים המבקשים לקבוע מציאות מדינית יציבה - אינה אפשרית. ממניעים שונים ומגוונים, הוא יעשה יותר מתמיד כדי להעיד על קיומו ולקדם את הרלוונטיות שלו, בעיקר מול המתעלם ממנו - כך סוריה וכך הפלסטינים.
כישלונן של ישראל וסוריה להגיע בשפרדסטאון להסכם שלום, שהיה מניב גם הסכם עם לבנון תמורת נסיגה ישראלית מהגולן ומדרום לבנון, הביא בסופו של דבר לנסיגה מדרום לבנון ללא הסכם, בהתעלמות מסוריה, ועם איום חיזבאללה על קו הגבול. הכרת הקהילה הבינלאומית במילוי החלטה 425 מצד ישראל לא ביטלה את האינטרס הסורי בהשבת רמת הגולן, אלא אילצה את אסד להגביר מאמציו. דמשק בחרה לפעול באמצעות חיזבאללה מאדמת לבנון ולא מכיוון הרמה עקב חולשתה המתמשכת, שאילצה אותה לפזול ואף לכרות ברית צבאית עם איראן, בניגוד למיצובה ההיסטורי באזור.
הפגיעה בחיזבאללה וכניסת צה"ל לדרום לבנון ליצירת רצועת ביטחון חדשה, המצמצמת את איום הרקטות קצרות הטווח ובכך גם שוחקת את כושר ההרתעה של איראן כלפי ישראל, היא המקסימום האפשרי שצה"ל יכול היה להשיג. את שחרורם של החיילים ופריסת צבא לבנון וכוח בינלאומי תוכל ישראל לקבל רק במסגרת הסדרים עם לבנון ובתמיכה משמעותית של הקהילה הבינלאומית, וכל זאת בתנאי שלחיזבאללה תינתן הלגיטימציה להישאר גורם כוח אזרחי במערכת הלבנונית, וככזה התורם את חלקו לייצובה של לבנון - אינטרס לו חרדה גם הקהילה הבינלאומית.
למניעת שיקומו של חיזבאללה כגורם צבאי בעל יכולות צבאיות משמעותיות, וחשוב מכל - למען הרחקת איראן מהיכולת לקבוע את סדר היום האזורי ולהחזיקו כבן ערובה נגד הפעלת סנקציות נגדה, על ישראל והקהילה הבינלאומית לפעול ולשנות את מיקומה של סוריה במשוואה האזורית באמצעות חידוש ההידברות עימה, לרבות על רמת הגולן. זהו מהלך אשר ייהנה מתמיכה של העולם הערבי בראשות מצרים וסעודיה והעולם האיסלאמי הסוני.
ומה בזירה הפלסטינית? קונספציית ה"אין פרטנר" שמשה את שרון לסגת מרצועת עזה כדי לנסות ולהרוויח זמן לחיזוק האחיזה הישראלית ביהודה ושומרון. התעלמותו מאבו-מאזן תרמה לניצחון חמאס בבחירות, והביאה את אולמרט לכס ראש הממשלה על כנפי תוכנית ההתכנסות- ניסיון חד-צדדי נוסף לקבוע גבול למדינת ישראל. כעת, הפסקת אש כוללת, שחרור אסירים וחידוש ההידברות עם אבו-מאזן, במקביל למחויבויות פלסטיניות נדרשות, יכולות לפגוע באינטרס לשמירת הקשר חמאס-חיזבאללה, לשיקום הפתח המתון יותר, ולעידוד שינוי הכוון ברשות, שהחל בפרסומו של "מסמך האסירים".
לגורסים תדירות כי אין ביכולתה של ישראל להניע מו"מ בשתי חזיתות אטען ראשית, כי מנהיגות היוצאת בתוך ימים למלחמה בשתי חזיתות יכולה גם לנהל מו"מ בשתיהן. הדבר אינו כרוך בדם והרס, ועולה הרבה פחות דולרים מיום אחד של מלחמה. שנית, במדיניותה החד-צדדית כלפי הפלסטינים ש"אינם פרטנר" ובהתעלמותה משדריה הבלתי פוסקים של סוריה "החלשה מכדי לחתום ", איבדה ישראל את השנים הנדרשות לניהול טורי של מו"מ. התרכזות בערוץ הסורי, כפי שנעשה בפברואר 2000, לא תשכנע את הפלסטינים להניח את נשקם ולהמתין לישראל, ומהלך הפוך לא ישכנע את דמשק להפסיק מניסיונותיה לעורר את עניין הגולן באמצעות לבנון השסועה. את הפלטפורמה למהלך כולל זה, הליגה הערבית כבר הציעה שעה שאימצה את היוזמה הסעודית במרס 2002.
אל לממשלת אולמרט לפחד מכך שהציבור לא יצעד בעקבותיה; היא הרי נבחרה והורכבה משום שהינה נטולת אידיאולוגיה. אין בה נציגי הימין ואף לא את השמאל. פרגמטיזם הוא שם המטרייה, תחתיה הצטופפו כל פורשי ואסופי המפלגות אל "קדימה". שמו של המבצע בלבנון, "שינוי כיוון", ראוי כי יאומץ על-ידה בתפישתה את הדרך לניהול הסכסוך. על אולמרט לשבור את אזיקי מחשבתו עוד טרם הטלטלה הגדולה הצפויה לחברה הישראלית בסיומה של המלחמה, ולחתור באמת להבטחתו לציבור הבוחרים להשגת גבולות קבע למדינת ישראל.
שאול אריאלי, אלוף-משנה (מיל'), חבר המועצה לשלום ולביטחון
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
