החלטה 1701: הפסקת-אש במזרח התיכון

האם פני האזור למלחמה "על כל הקופה" - או להפסקת אש? זו השאלה המונחת הבוקר (יום שבת) על כף המאזניים, עם אישורה פה-אחד ב-3 לפנות בוקר של החלטה 1701 במועצת הביטחון, בדבר הפסקת אש במזרח התיכון. בירושלים מבהירים כי המבצע הצבאי לא נעצר, ונועד "לסלול את הדרך" להשתלטות הצבא הלבנוני על השטח. באו"ם הבהירו מנגד כי יקראו לצדדים לקבוע מיידית מועד מדויק לסיום הפעולות ההתקפיות. בהחלטה שאושרה מופיעה התביעה להחזרת החיילים החטופים במבוא בלבד, אך לא בחלק האופרטיבי.

• קראו את הנוסח המלא והמתורגם של החלטת מועצת הביטחון
  

"אנחנו מצפים כעת להפסקת אש מוחלטת וליישום החלטה 1559, כולל פירוק המיליציות מנשקן ואמברגו מלא - כולל מצד סוריה ואיראן - על מכירת נשק ללבנון ללא אישור הממשלה", אמרה מזכירת המדינה האמריקנית, קונדוליזה רייס, בדיון במועצת הביטחון. "אף אחד לא יכול לצפות להפסקת אש מיידית", הבהירה, ברומזה לחלון זמנים בו יוכל צה"ל להמשיך ולפעול.

"הכוח נושא את אותו שם, אך הוא יהיה שונה בעוצמה ובסמכות", הוסיפה רייס, בהתייחסה לכוח יוניפי"ל שיתוגבר. רייס הבליטה את חשיבות ביטחונה של ישראל, דרשה מסוריה לכבד את עצמאותה וריבונותה של לבנון וסיכמה: "עמי המזרח התיכון חיים זמן רב מדי תחת איום הקיצונים. המאמץ הדיפלומטי רק בראשיתו, יש עוד עבודה רבה בדרך להסדר ארוך-טווח. חיזבאללה צריך לבחור כעת בין מלחמה לשלום. צריך להפוך את הטרגדיה הזאת להזדמנות". 

"ישראל מוכנה להיענות לקריאות המועצה ולתת לממשלת לבנון ולקהילה הבינלאומית סיכוי נוסף ליצור מציאות חדשה בשטח", הבהיר שגריר ישראל באו"ם, דני גילרמן, במועצת הביטחון. לדבריו, הדרך להתקדם היא פירוק חיזבאללה והמיליציות האחרות בלבנון מנשקם על-ידי לבנון, שעליה להשליט את ריבונותה על כל שטחה כמו כל מדינה אחרת. הוא קרא לשחרור שני החיילים שנחטפו בגבול הצפון ולהמשך הפעולות להסרת האיום מעל ישראל והעם הלבנוני.

גילרמן קרא לפתוח פרק חדש באזור, בו "מתינות לא תיתפס כחולשה ויד המושטת לשלום לא תראה ככניעה". הוא הדגיש כי רצונה של ישראל הוא לחיות בשלום לצד לבנון ריבונית. "לפני כמה שעות שקעה השמש בביירות ובעוד כמה שעות תזרח שוב בחיפה", אמר והוסיף משאלה: מי ייתן ושחר חדש יעלה בשבת הזו ותהיה זו שבת של שלום.

לפני כן אמר נציג לבנון באו"ם, טארק מיטרי, כי יש להמשיך ולפתור את בעיית חוות שבעא. "אנחנו נתכנס מחר בדחיפות ונצביע על החלטת מועצת הביטחון. חיוני שמועצת הביטחון תפעל במהירות כדי להפסיק את המתקפה של ישראל בלבנון", אמר.

"המצב לא יכול לחזור לקדמותו", אמרה מרגרט בקט, שרת החוץ של בריטניה, בהתייחסה להימצאותו הקודמת של חיזבאללה

 על גבולה הצפוני של ישראל. שר החוץ הצרפתי דוסט-בלאזי הביע תקווה שזוהי תחילתו של שחר חדש באזור, בדרך ליציבות ושלום. עמיתו הקטארי ציין כי המדינות הערביות החליטו לתמוך "כדי לשים קץ לסבל", וזאת חרף ההסתייגויות הרבות - ובהן "חוסר ההתייסות לאחריותה של ישראל למשבר ההומניטרי בלבנון, והצורך בחילופי שבויים כפיתרון ההגיוני למשבר". לפי הפרשנות שלו, על צה"ל לסגת לאלתר מדרום לבנון ולחדול אש. 

"חבל שמועצת הביטחון נרתמת לפעולה רק כעת", אמר מזכ"ל האו"ם, קופי אנאן, רגע לפני ההצבעה, בביקורת מרומזת על וושינגטון. "הסבל המתמשך ערער את האמון באו"ם". אנאן הביע צער על הנפגעים בשני הצדדים, וציין כי במהלך סוף-השבוע ידון עם ישראל ולבנון במועד כניסתה של הפסקת האש לתוקף.    

ראש הממשלה אהוד אולמרט שוחח הלילה עם הנשיא ג'ורג' בוש והודה לו על עמדת ממשלו, ש"שמר על האינטרסים של ישראל". מחר הוא יבקש מהקבינט לאשר את ההסכם. גם ממשלת לבנון תאמץ את ההסכם, כך מסר גורם רשמי בביירות. מנהיגים ברחבי העולם בירכו על המוגמר, וראש ממשלת בריטניה, טוני בלייר, הזדרז להודיע על ביקור קרוב בישראל וברשות הפלסטינית.    

15 אלף פקחים חמושים 

ההצעה, אותה ניסחו וושינגטון ופריז, כוללת שיגור של עד 15 אלף פקחי או"ם לשמירת השלום בדרום לבנון - כחלק מכוח יוניפי"ל - במקביל לנסיגה ישראלית מדורגת משם. הפקחים, להם תינתן סמכות להפעיל נשק, אמורים לערוב ל"הפסקה מוחלטת של פעולות האיבה" ולסייע לצבא לבנון להשתלט על השטח. כפשרה בין הדרישה הישראלית לכוח רב-לאומי עם סמכויות אכיפה לפי פרק 7 המחייב באמנת האו"ם, לבין ההצעה להזכיר את פרק 6 - הוחלט שלא להזכיר אף אחד מהם.  

סעיף 12 בהחלטה קובע שכוח האו"ם "ינקוט את כל הפעולות הנדרשות להבטיח ששטחי הפעילות שלו לא ינוצלו לביצוע פעולות עוינות מכל סוג, ויסתייע באמצעים רבי-עוצמה למניעת ירי". עוד קובע הסעיף את חובת הכוח "להגן על אזרחים מפני איום מתפתח של אלימות פיזית".

כן נכללת בהסכם קריאה ללבנון ליישום החלטה 1559 במלואה, המדברת בין השאר על פירוק המיליציות החמושות - ובהן חיזבאללה - מנשקן. יש גם "קריאה לשחרור מיידי וללא תנאים" של שני החיילים החטופים, וזאת ללא זיקה כלשהי לשחרור אסירים לבנונים. ואולם הדבר אינו מוצג כתנאי מוקדם להפסקת אש.  

 סעיפים נוספים:

• מניעת הכנסת נשק לאזור בלא הסכמת ממשלת לבנון
• אי-הימצאות גורם אחר בעל סמכות אכיפה בשטח האמור
• אמברגו מלא על מכירת נשק והעברתו לחיזבאללה
• ישראל לא תיסוג מהשטח עד לפריסתו של הכוח הלבנוני יחד עם הכוח הרב-לאומי
  

בלי פרק 7, אבל עם "מנדט חזק"

את ישראל ייצג בדיון המכריע השגריר, דני גילרמן. זאת לאחר ששרת החוץ, ציפי לבני, "קורקעה" ונשארה בארץ. אולם מאחורי הקלעים היא עמדה בקשר רציף עם קונדוליזה רייס, שמצידה הביעה תקווה כי שתי הממשלות יאשרו את ההסכם. רייס ציינה כי אמנם, פרק 7 במגילת האו"ם אינו כלול בנוסח ההחלטה על הפסקת הלחימה, אולם הנוסח הוא ציטוט מתוך פרק זה ויש לכוח "מנדט חזק". רייס הבהירה כי הכוח הרב-לאומי יוכל "להגן על עצמו ועל המנדט שקיבל מול מי שינסה להפריע לו במילוי תפקידו".

בהתייחסה לשאלת פירוק חיזבאללה מנשקו אמרה מזכירת המדינה כי "מעולם לא הייתה ציפייה שהדבר ייעשה על-ידי כוח זר. זו

חובת ממשלת לבנון על פי החלטה 1559, והיא תקבל את כל העזרה הנדרשת. החשוב בהחלטת מועצת הביטחון הוא שלא תהיה חזרה למצב הקודם; שאזור הגבול יהיה מובטח ונקי מאנשי חיזבאללה". רייס הדגישה כי "החזרת החיילים הישראלים החטופים צריכה להיות בלא תנאי. יש נושא רגיש של אסירים לבנונים המוזכר, אבל בפירוש אין כאן חילופי שבויים".

שרת החוץ הבריטית ציינה אף היא כי לכוח שישוגר יהיה "מנדט ברור", אולם מתפקידה של ממשלת לבנון לאכוף את ריבונותה על השטח ולמלא את החלטה 1559, הכוללת גם את פירוק המיליציות החמושות. "ההחלטה מן הסתם לא נותנת לישראל או ללבנון את כל מה שהן רוצות", הוסיפה.

כאמור, בלשכת ראש הממשלה הבהירו הלילה כי צה"ל לא קיבל כל הנחיה "לדומם מנועים" ולגנוז את המבצע המתגלגל, מה גם שהמהלך הצבאי לכאורה אינו עומד בסתירה לנוסחה המתגבשת באו"ם, שלפיה - עד כניסת הכוח הרב-לאומי - לא נדרש צה"ל לפנות את דרום לבנון. ומרגע שייצא המבצע לדרך, אומרים במערכת הביטחון, קשה יהיה לעצור.