"לא הספקתי ללמד את יבגני לנגן בגיטרה"

סמל ראשון (מיל') דוד עמר, בן 24 מקריית שמונה, וסמל ראשון יבגני טימופייב, בן 20 מראשון לציון, נהרגו אמש (יום ב') בלבנון - בליל הלחימה האחרון, שעות לפני שהפסקת האש בין ישראל לחיזבאללה נכנסה לתוקפה. השניים נהרגו מפגיעת טיל נגד טנקים בכלי הנדסי בו נעו בכפר קנטרה שבגזרה המזרחית. מותם העלה ל-118 את מספר חיילי צה"ל שנהרגו בלחימה לבנון.

"יבגני היה מצלצל להרגיע את אימו מדי יום"

ביום חמישי האחרון טילפן סמל ראשון יבגני טימופייב, בן 20 מראשון לציון, לאחיו הגדול יורי וסיפר שנכנס עם הגדוד שלו פנימה - לעומק לבנון: "תמסור לאמא שלא תדאג", ביקש. לפנות בוקר (יום ב') הגיעה הבשורה המרה לאם אנה - יבגני נהרג מפגיעה ישירה של טיל נ"ט בדחפור D9 שבו נהג.   

חבריו של יבגני לגדוד 605 נמצאים עדיין בשטח לבנון ובשל כך רבים מהם נעדרו מההלוויתו שנערכה היום. סגן מפקד הגדוד, שחר בק, אמר כי "מרבית החיילים עדיין בשטח, אנחנו מנסים לייצר מציאות שתאפשר לחברים של יבגני להגיע לפחות לשבעה". 

יבגני עלה לארץ מחבר העמים יחד עם אימו אנה, לפני שש שנים וחצי. אחיו הגדול, יורי, בן 29, הגיע לארץ שנה לפניהם. אביו של יבגני, אולג, עזב את משפחתו לפני 20 שנה.

יורי מספר כי ליבגני היה ברור כי ישרת כחייל קרבי. "יבגני חיכה להתגייס לצבא בקוצר רוח, מהיום הראשון הוא רצה שירות קרבי. הוא היה חייל אמיתי, הוא אהב את הצבא ואת מה שעשה, הוא לא פחד להיכנס ללבנון, הוא רצה לחתום קבע אבל מרוב דאגה לאמא החליט לוותר על קריירה צבאית". יבגני, מספרים החברים, נהג להתקשר מדי יום לאימו כדי להרגיע את חששותיה במהלך שירותו הצבאי.

"הוא אהב מוזיקה אלקטרונית ורוק כבד וביקש ממני תמיד ללמוד אותו לנגן על גיטרה. מה שעצוב זה שאף פעם לא היה לי זמן לכך", אומר אחיו יורי בכאב. יבגני הותיר אחריו את אימו, אנה, אחיו, יורי וחברתו אירנה.

"דודו אהב את הארץ, את הנופים"

דוד (דודו) עמר נולד וגדל ברחוב הלבנון בקרית שמונה, הוא נהרג קילומטרים ספורים בלבד מבית הוריו. בעוד חודשיים היה אמרו דוד לחגוג את יום הולדתו ה-25. אחיו, עידן, בן 23, סיפר: "הוא היה אח בכור במלוא מובן המילה. הוא אהב את הטבע, הוא אהב לשבת בפאבים, להיות עם החברים, הוא אהב את הארץ ואת הנופים, הוא אהב לנגן בגיטרה והיה קשור מאוד למשפחה". 

עידן הוסיף כי דודו הגשים את משאלתו בכך כששירת בהנדסה הקרבית וכאשר קיבל צו שמונה, לפני שלושה שבועות, הוא לא היסס. "הוא נקרא לשרת והתייצב מיד, הוא אהב את הארץ הזו", אמר עידן, שעה שהוא מפשפש בארנקו של דודו. לפתע נתקל בפיסת נייר עליה מודפסות מילות "התקווה".

עידן השתהה לרגע והביט בנייר בעניים דומעות, "אתה רואה כמה אהב את הארץ?", שאל והוסיף: "הייתה לו תקווה. הוא תמיד היה אופטימי".  

אחותו הקטנה של דודו, נועם, בת 13, מתהלכת בבית כשהדיסקית של אחיה תלויה על צווארה. עידן מספר כי העובדה שאחיו נהרג בלילה האחרונה של הלחימה כואבת אך הוא לא כועס על אף אחד. מוצאי שבת, מספר עידן, דודו התקשר ואמר שהכול בסדר אך הסוללה של הטלפון הסלולרי שלו מתרוקנת ולכן לא יוכל להתקשר שוב. זו הייתה שיחתם האחרונה. דוד עמר הותיר אחריו זוג הורים- אלברט ועופרה, וארבעה אחים : עידן, מתת, אוראל ונועם.