מדוע מכר הרמטכ"ל את מניותיו לאחר החטיפה?

מדוע מכר הרמטכ"ל את מניותיו שעות ספורות לאחר חטיפת החיילים? בצה"ל שוררת מבוכה רבה מפרסום הפרשה הבוקר (יום ג') לפיה הרמטכ"ל, רב אלוף דן חלוץ, מכר את תיק המניות שלו ב-12 ביולי, יום פרוץ המלחמה בצפון ושעות ספורות לאחר היוודע על חטיפת החיילים והפגיעה בסיור צה"ל (האם בנק לאומי הדליף את הסיפור? קראו כאן).

גורמים בסביבת הרמטכ"ל אישרו הבוקר ל-ynet את הפרסום בנושא. באופן רשמי נאמר בתגובת צה"ל כי "הרמטכ"ל מנהל את ענייניו הכספיים שלו ושל משפחתו באופן שוטף ככל אזרח בישראל, במסגרת זאת מתבצעות פעולות בנקאיות שהתבצעו לפני שכן ויתבצעו גם בעתיד". עוד נאמר כי "הרמטכ"ל עושה יומם ולילה כדי להגן על ביטחונם של אזרחי ישראל וחפירה בענייניו הפרטיים אינה ראויה".

יש לציין כי באותו בוקר, עם היוודע הידיעות על האירוע הקשה בצפון, החלה הבורסה לרדת ומשקיעים רבים ביקשו למכור מניות. ייתכן כי הרמטכ"ל היה חלק מאותו גל משקיעים והמכירה לא בהכרח מבטאת את ידיעותיו על העתיד להתרחש ועל המלחמה שבפתח. תזכורת: ב-11 ביולי עמד מדד המעו"ף על 816.37, ב-12 ביולי צנח ל-782.06 וב-13 ביולי הידרדר עד ל-748.84.

ועם זאת, קצינים בכירים בצה"ל ששמעו הבוקר על הפרשה הביעו פליאה. רובם ביקשו שלא להתייחס לנושא, אולם אחד הקצינים ציין שהדבר מקרין על מידת אמונו של הרמטכ"ל וכל החיילים בצה"ל. "הרמטכ"ל אינו איש פרטי וכל פעולה שהוא עושה, גם רחוקה מהעין, יש לה משמעות עבור כל המדינה. אני לא רוצה להעביר ביקורת, אבל התחושה היא באמת לא טובה".

"נראה כשר, אבל מסריח"

הסבר קצר: מכירת תיק ההשקעות של הרמטכ"ל חלוץ בבוקר שבו פרצה המלחמה בלבנון אינה מוגדרת כעבירה על חוקי ניירות ערך. חוק ניירות ערך אוסר על שימוש ב"מידע פנים" – מידע פנימי של חברות שאינו ידוע לכלל ציבור המשקיעים בבורסה. זאת, כדי למנוע מצב שבו בכירים בחברות ישתמשו בידע סודי של החברה כדי לקנות ולמכור מניות ולהרוויח על חשבון הציבור. שימוש במידע פנים הוא עבירה פלילית.

לכאורה, קיים דמיון מסוים בין מה שעשה רב אלוף חלוץ ובין שימוש במידע פנים, כיוון שהרמטכ"ל ידע דברים שהציבור הרחב לא ידע. ואולם, ברשות לניירות ערך מבהירים היום כי חלוץ לא עבר על חוק ניירות ערך ולא ביצע עבירת מידע פנים. זאת, כיוון שחוק ניירות ערך מתייחס למידע פנימי של חברות בלבד, ולא למידע סודי של המדינה שעשוי להשליך על המצב הכלכלי. בסעיף 52 של חוק ניירות ערך כתוב כי "מידע פנים הוא מידע על התפתחויות בחברה ושינוי במצבה".

"זה כנראה כשר - אבל מסריח", אומרים הבוקר אנליסטים וסוחרים בשוק ההון. "הבעיה שבמדינה קטנה יש הרבה אנשים שחשופים להערכות ביטחוניות, החל מחיילים בחיל המודיעין ועד שוטרים, שלעיתים יודעים על הערכות לפיגועים

 יותר מאשר תושבים מן השורה, ולכן קיימת בעיה לקבוע מי יכול לעסוק בניירות ערך ומי לא. אפשר אפילו להתחסד ולהגיד שאם מילואימניק, שקיבל צו 8 לפני שהגיוס פורסם בתקשורת, מכר מניות – אז יש פה גם שימוש במידע פנים. הגבולות לא ברורים, אבל בגלל שהרמטכ"ל הוא בכיר במיוחד כל העניין יוצר הרגשה לא נוחה".

"חשוב להבין שלא מדובר במידע פנים על חברה ספציפית, אלא על השוק בכלל – על המצב במדינה, ולכן כנראה זה חוקי. יותר מדאיגה אותי העובדה שהרמטכ"ל מצא זמן לעסוק בהשקעותיו הפרטיות בבוקר המלחמה", אמר אחד הסוחרים בבורסה שסרב להזדהות בשמו.

עו"ד יחיאל כשר, ממשרד פרופ' יובל לוי ושות', המתמחה בליטיגציה (הופעה בפני בית משפט) בתחום הבנקאות והפיננסים, אמר: "בתחושה ראשונית אין פה שימוש במידע פנים על פי חוק ניירות ערך. אין מדובר על שימוש במידע מתוך החברה על עסקיה של החברה, ולכן, אם הסיפור המתואר נכון, אז עבירה לפי חוק ניירות ערך - אין פה.

השאלה שנשאלת היא האם הפעולה היא לגיטימית בהקשרים אחרים. בהנחה שהסיפור נכון, עלולה להיות בעיה שמישהו בדרגה כל כך בכירה עושה שימוש במידע מוגבל שהוא מקבל מתוקף תפקידו, ולכן צריך לבדוק את זה במישורים חוקיים אחרים".