הפרעות שינה: הסיבות, האבחון והטיפולים החדשים

קשה לדמיין את קיומו של המין האנושי ללא שינה. לא סתם אנחנו מבלים כשליש מחיינו בשינה. כל המחקרים הוכיחו ששינה איכותית דרושה לבריאות גופנית ונפשית, לתפקוד תקין של תהליכי החשיבה ועיבוד המידע, ולפעולת החושים ולאינטגרציה ביניהם. כ-10 אחוז מהישראלים סובלים מהפרעות שינה, ורבים מהם יתמכרו לתרופות שינה ויזדקקו לגמילה, לעיתים אף באשפוז.

הגורמים להפרעת שינה מגוונים ויכולים לנבוע הן ממצבי דחק נפשיים והן מבעיות רפואיות שונות. אלה הבעיות העיקריות שגורמות להפרעת שינה:

• התניה שלילית: חלק מנדודי השינה, טוען פרופ' לביא, נגרמים בשל התניה שלילית - עצם הכניסה לחדר השינה מגביר את רמת החרדה. "בתהליך התנייתי, במקום להירדם, האדם מוצא את עצמו בסטרס. בעיית השינה הופכת לציר מרכזי בחייו. ככל שהוא מוטרד יותר ממנה, הקושי מתגבר והשינה נדחית עוד ועוד".
  

• דום נשימה בשינה: יקיצות תכופות במשך הלילה הן אירוע  שכיח בקרב כרבע מהסובלים מהפרעות שינה. הסיבה המרכזית לכך היא דום נשימה בשינה. אנשים שסובלים מתופעה זו, רובם גברים, עלולים לעבור עשרות ואף מאות אירועים של דום נשימה במשך הלילה. "אין לנו הרבה פתרונות עבור הסובלים מדום נשימה בשינה" מסביר פרופ' לביא. "הם צריכים לנשום עם מכשיר שמזרים להם אוויר בלחץ. אבל המכשיר עושה רעש, הוא לא נוח ויש בעיה להסתגל אליו. במקרים הקלים עשוי לסייע פתרון ניתוחי: מתקינים התקן דנטלי על הלסת התחתונה, שדוחס את הלסת קדימה ומפחית את אירועי הפסקת הנשימה. אבל הרוב ממשיכים לסבול, לתפקד בקושי. הם נרדמים במשך היום, מקיצים במשך הלילה, ומפתחים מחלות לב וכלי דם".
  

• רגל לא רצונית: כ-5 אחוז מהסובלים מהפרעות שינה לוקים בתנועות רגליים לא רצוניות. תופעה זו, המכונה Restless Leg Syndrome פוקדת בעיקר קשישים, אנשים שסובלים מחוסר ברזל או מי שלוקים בבעיות כלייתיות. התסמונת גורמת לתחושת נימול - כאילו נמלים זוחלות ברגליים - והאדם חש שהוא חייב לקום ולהתהלך. אחרי ההירדמות מתרחשות קפיצות לא רצוניות של הרגל או כף הרגל, בתדירות של אחת לחצי דקה עד דקה, שגורמות לקטיעת השינה. ברוב הפעמים האדם לא מודע לתופעה, שמתגלה רק באבחון במעבדת שינה. טיפול תרופתי מצליח לעיתים לסייע, אך פעמים רבות ממשיכים החולים לסבול מהתופעה לאורך כל חייהם.
  

• נרקולפסיה: מחלה תורשתית שכיחה ביפן ובארצות מערביות, אך נדירה אצלנו. המחלה מתבטאת בהירדמות פתאומית ובלתי נשלטת תוך כדי פעילות יומיומית רגילה. התקפי השינה אורכים שניות או דקות, ובמהלכם מופיעות גם הזיות ולעיתים אף הרגשה של שיתוק. את המחלה ניתן לאבחן במעבדת שינה וגם בבדיקת דם גנטית. הטיפול: תרופות מעוררות והדרכה בהרגלי שינה.
  

• שינה מעוכבת: השעון הביולוגי שלנו, האחראי על שעות הערות והשינה, פועל באמצעות ההורמון מלטונין. השעון הביולוגי הזה מסונכרן לרוב עם היממה, כך ש'שער השינה' נפתח כשעתיים אחרי תחילת עליית רמת המלטונין, בשעות 24:00-22:00.
  

את השינה מחלקים לכמה שלבים. בארבעת השלבים הראשונים של השינה, המכונים 'שנת הגלים האיטיים', יש האטה כללית של פעילות המוח. השלב הראשון הוא הנמנום, והרביעי - שינה עמוקה. אחרי כ-90 דקות של שינה יש התעוררות חלקית, ואחריה מופיעה שנת 'תנועות עיניים מהירות' – REM - שנקראת גם שלב השינה העמוקה, שנמשכת 20-15 דקות. בשלב זה גלגלי העיניים נעים הלוך ושוב במהירות, הישן חולם ושריריו נעשים רפויים מאוד. בלילה ממוצע יש 5-4 מחזורים של שנת גלים איטיים ושנת תנועות עיניים מהירות.

נראה שהגוף שלנו זקוק לכמות מינימלית יומית של שינה עמוקה (שנת REM) למרות הדעה הרווחת, שלפיה אם לא ישנו מספיק בלילה אין טעם להשלים שעות שינה, עבודות מדעיות הוכיחו שהגוף זוכר בהחלט את המחסור בשינה וזקוק לפיצוי, כלומר להשלמת שעות השינה החסרות.

אם אתם סובלים מחוסר שינה לטווח הקצר, תוכלו להשלים את שעות השינה ולתקן את החסר. אך אם אתם סובלים לאורך זמן מקשיי הירדמות, מתעוררים במהלך הלילה כמה פעמים ובבוקר אתם עייפים, לא ממוקדים ומתקשים לבצע מטלות - ייתכן שרופא המשפחה שלכם יפנה אתכם למעבדת שינה.

אחת הבדיקות העיקריות במעבדת השינה היא רישום הפעילות המוחית שמתרחשת בזמן השינה, באמצעות מכשיר א.א.ג. בחינה של שלבי השינה והרצף שלהם מאפשרת לגלות מגוון מחלות ובעיות, שאין דרך אחרת לאבחן אותן.

חלק מהאנשים שסובלים מהפרעות שינה מקבלים מרופא המשפחה שלהם תרופות שמיועדות להשרות שינה. אך רבים מהם לא מודעים לעובדה שהתרופות האלה ממכרות ויש להן תופעות לוואי לא פשוטות.

אם אתם מתקשים להירדם מפעם לפעם (למשל כמה פעמים בחודש), תוכלו ליטול תרופות שנמכרות ללא מרשם בבית מרקחת. חלקן מכילות מרכיבים אנטיהיסטמיניים ונועדו במקור לבעיות אלרגיה. אחרות מכילות מרכיבים טבעיים או צמחיים שמסייעים בהשראת שינה.

אם בעיית נדודי השינה נמשכת או מחמירה, בקשו מרופא המשפחה אבחון במעבדת שינה, שם ינסו לשלול מחלות ובעיות גופניות שעשויות להשפיע על מהלך השינה שלכם.

הכתבה המלאה מופיעה היום (א') במוסף רק בריאות של "ידיעות אחרונות"