רוצים הנהגה אחרת? תתפקדו
לפני שדורשים ממנהיגים ללכת, כדאי לברר אם אנחנו מוכנים לעשות את שנדרש כדי להבטיח שיוחלפו בראויים יותר
מסקנה אחת עגומה מן החודש המסויט האחרון היא שלא כל אחד יכול למלא כל תפקיד. ישראל, כמעט יותר מכל מדינה אחרת בעולם, תלויה - אפילו לעצם קיומה - באיכות ההנהגה שלה.
יש מי שדורשים שוב את שינוי שיטת המשטר. זו תהיה טעות. אין שיטת משטר מושלמת ואין פתרונות קסם להשגת הנהגה איכותית. אף דמוקרטיה בעולם עוד לא פיצחה את השיטה שמבטיחה שרק אנשים איכותיים, מוכשרים ונקיי כפיים יגיעו לשלטון. איכות ההנהגה אינה תלויה בשיטה. היא תלויה בנכונות של האזרחים לקחת חלק פעיל בהליך הפוליטי כדי להבטיח שהם מקבלים הנהגה ראויה. אם האזרחים אינם מוכנים להשקיע זמן ומאמץ כדי להבטיח שהטובים והמתאימים ביותר יגיעו להנהגה, שום שיטה לא תושיע, וכל שיטה שהיא תושחת על-ידי אלה שאינם מחפשים בפוליטיקה דבר מלבד טובתם האישית.
יש הטוענים שאין טעם, "כולם אותו דבר, וממילא השיטה משחיתה גם את הטובים". אבל באמירה זו יש התחמקות מאחריות. לא כולם אותו דבר: יש טובים יותר וטובים פחות. יש מתאימים יותר ומתאימים פחות, ויש מי שמתאימים לתפקיד מסוים, אבל לא לאחר. השיטה גם אינה משחיתה את כולם. יש מי שעמידים בפניה יותר מאחרים, יש מי שמגיעים אליה מראש בכוונה לנצלה, ויש מי שטובת המדינה באמת בראש מעייניהם.
כדי שנבטיח שהאנשים הטובים ביותר ילכו להנהגה, עלינו לקחת אחריות מלאה על תפקדינו כאזרחים. בשיטה הישראלית שמבוססת על מפלגות, אסור לחכות עד ליום הבחירות עצמו כדי להשפיע. כשמגיע יום הבחירות כבר מאוחר מדי להוכיח אזרחות פעילה. יש לפעול בתוך המפלגות בחודשים ובשנים שקודמים לבחירות, כדי להבטיח שהמפלגות מעמידות בראשן אנשים המתאימים להיות ראשי ממשלה בישראל, ושכל אחד מהאנשים ברשימות ראוי להיות חבר כנסת ושר.
הרבה, אם כי לא כל האנשים הפעילים בתוך המפלגות עושים זאת משיקולים אישיים ביותר, אם להתבטא בעדינות. מספר המתפקדים שעושים זאת מתוך תחושת אחריות אזרחית - ללא ציפייה לתמורה מלבד התמורה האדירה שיש בהנהגה ראויה - אינו גבוה. מתפקדים אלה בולטים באזרחות הפעילה שלהם בים האדישות, והם לבדם מעטים מדי מכדי להבטיח את איכות ההנהגה.
האזרחים בישראל עושים הרבה למען המדינה: משלמים מסים, משרתים בצה"ל ומתנדבים בעמותות. אבל את הדבר החשוב ביותר, רובנו מזניחים. דווקא אנשים ערכיים ומודעים, שרואים בעצמם אזרחים טובים, מסרבים להתפקד. כל אחד וטיעוניו: "אני לא רוצה להיות מזוהה", "זה עלול לפגוע בי", "אני שונא את המפלגה" ו"ראית איזה אנשים יש במפלגה - גועל נפש". אם אזרחים אינם מוכנים להתפקד כדי להבטיח שראש המפלגה יהיה ראוי להנהגה בישראל, ושכל אחד ברשימתה יהיה באיכות גבוהה שתכשיר אותו לכהן כחבר בממשלה, זה לא יקרה מעצמו. אם אנחנו משאירים את השטח למתפקדים שבוחרים את ראשי המפלגות ואת הרשימות לפי שיקולים זרים, אזי התוצאה היא הנהגה גרועה. ואת הנזק שעושה הנהגה גרועה לא יתקנו כל האזרחים משלמי המסים, המשרתים בצה"ל והמתנדבים.
התרומה הנדרשת ביותר כדי להבטיח את עתידה של מדינת ישראל היא שכל אחד מאיתנו יתגבר על תחושת הקבס, יתפקד למפלגה הקרובה ביותר לעמדותיו, ואחת לכמה שנים ישקיע כמה שעות טובות כדי להכיר את המועמדים: ללכת למפגשים איתם, לקרוא עליהם, לעקוב אחריהם, להצביע עבור הראויים ביותר, ולמנוע את הצבעתו ממי שהוכיחו שאינם ראויים להנהגה. אפשר ואפילו נכון לקרוא להתפטרות המנהיגים שהביאונו עד הלום, אבל לפני כן רצוי לברר אם אנחנו מוכנים לעשות את מה שצריך כדי להבטיח שאלו יוחלפו בראויים וטובים, שמתאימים לשאת בעול ההכרעות הנדרש ממנהיגים בישראל.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
