החתונה הגיעה לאח הפצוע בשיבא
רון ויינריך נפצע בטנק בלבנון ונותר משותק, אך לא היה מוכן שאישפוזו בתל השומר יעיב על שמחת החתונה של אחיו. מפקד הגדוד שלו, המאושפז אף הוא, התנדב והצליח להביא את חגיגות הנישואים של זוהר וליאור ברנד לגן הפסלים שבבית החולים. "השמחה קודמת לעצב", אמר ויינריך
באלבום החתונה של זוהר וליאור ברנד יראו לצד החיוכים גם דמעות רבות. בני הזוג נישאו אמש (יום ה') בגן הפסלים במרכז הרפואי שיבא בתל-השומר, ממש ליד המחלקה לשיקום נוירולוגי שבה מאושפז אחיו של החתן, רון ויינריך, שנפצע בלבנון. את החתונה הפיק המג"ד של רון, סגן-אלוף גיא קבילי, שנפצע בידו ומאושפז גם הוא במחלקת השיקום בתל-השומר.
ויינריך, מפקד טנק בגדוד 52, היה בכוח השריון הראשון שנכנס ללבנון. הוא נפצע כאשר גשר שמתחתיו עברו באזור קנטרה התמוטט ופגע בעמוד השדרה שלו. כתוצאה מכך נותר משותק מאזור הסרעפת ומטה.
"הרגע הכי מרגש - תחת החופה עם רון לצידנו" (צילום: עופר עמרם)
אתמול, לרגל החתונה, הושיבו אותו בפעם הראשונה בכיסא גלגלים והוא הסתובב נרגש בין האורחים, נרגשים אף הם, והסביר שאמנם קשה לו, אך "השמחה קודמת לעצב". על ההחלטה לקיים את החתונה בגן בית החולים, סיפר: "לא הייתי מודע בדיוק למצבי וחשבתי שאחלים מהר יותר. כשראינו לאן זה מתפתח, הבנו שנצטרך לערוך את החתונה כאן. הרבה אנשים עם לב טוב באו ועשו הרבה מאוד מאמצים". לאחיו וכלתו איחל רק ימים שמחים, "הם זוג מקסים".
לרון מחכה עוד דרך ארוכה בשיקום הנוירולוגי, אבל הוא אופטימי. "אני מקווה לסיים את השיקום כמה שיותר מהר. יש הרבה דברים חדשים שצריך ללמוד ועלי לראות איך אני מסתדר במצב שבו אני נמצא היום, אבל העולם רחוק מלהסתיים מבחינתי".
החתן, ליאור ברנד, ביקש להודות לכל מי שסייע בארגון החתונה. "מההתחלה רון אמר לנו שהוא לא רוצה שהחתונה תתבטל. זו טראומה לא קלה, אבל אנחנו נשאב את הכוח וכל המשפחה תתחזק". הכלה, זוהר, אמרה לאחר טקס הנישואים ש"הרגע הכי מרגש היה לעמוד מתחת לחופה כשרון לידינו".
רון והמג"ד/מפיק חתונות (צילום: עופר עמרם)
לזוג הטרי, לרון ולאורחים ציפו שלל הפתעות: החל בהופעה של עברי לידר ולהקת "אוףשימחעס" וכלה בקליפ מיוחד שבו מופיעה הלהקה האהובה על רון - KISS, להקת רוק כבד אמריקנית משנות ה-70' שחבריה נעתרו לבקשת הסניף האמריקני של האגודה למען החייל ושיגרו ברכה מצולמת.
המג"ד של רון, סגן-אלוף גיא קבילי, נפצע בידו ומאושפז גם הוא במחלקת השיקום בתל-השומר. הוא נרתם מיד לארגון ולהפקת האירוע, "התרפיה שלי היתה לעסוק בזה". את הרעיון לערוך את האירוע בגן בבית החולים, שאב כשהציץ מחלון המחלקה החוצה. "הגדוד שלנו איבד במלחמה שלושה מחייליו ו-15 אחרים נפצעו. בשלב הזה, לאחר המלחמה, המשימה שלנו היא לנסות לעזור לפצועים ולהדק את הקשר עם המשפחות השכולות".
בין האורחים שהתגלגלו בשבילים היו חיילים רבים שמאושפזים בבית החולים. בין היתר הגיעו רוני ואיזבל טמרסון, שרק קמו מהשבעה על מות בנם יניב, ששירת בצוות הטנק עם רון. יניב חילץ את רון לאחר שנפצע והחליף אותו בפיקוד על הטנק. כעבור כמה ימים הוא נהרג.
"רון ביקש מאוד שנבוא ואבא שלו בא אלינו הביתה. אמנם אנחנו עדיין בתוך ימי ה-30 אבל הרגשנו שאנחנו חייבים לבוא, אם זה מה שיעשה למשפחה של רון טוב. אם יש איזו צוואה שהילד היה משאיר, אני בטוח שהוא היה אומר לנו 'לכו'", אמר האב רוני.
לפנייה לכתב/ת 
