האם הטכנולוגיה "אשמה" בכשלון המלחמה בלבנון?

"יכול להיות שהטכנולוגיה משכה אותנו למקום אחר מבחינה פיקודית. ועוד יותר מכך - צגי הפלזמה במקומות כאלה ואחרים שינו לנו את הפוקוס הפיקודי, לגבי איפה נכון שמפקד יימצא בזמן מסוים", כך אמר הרמטכ"ל, דן חלוץ, במפגש עם קציני המילואים של הצנחנים, על פי דיווח בערוץ 10 בשבוע שעבר. 

זאת ועוד, נחום ברנע ושמעון שיפר כתבו בראיון בדוי לכאורה עם הרמטכ"ל, שפורסם ביום ו': "מח"ט אחד לא נכנס לשטח בזמן שהחטיבה שלו הייתה בלחימה קשה במערב לבנון. יכול להיות שלא היינו ערים די לשינויים שמחוללת הטכנולוגיה למנהיגות בכוחות הקרקע.

"הישיבה מול מסך הפלזמה בחמ"ל נותנת למח"ט שליטה בלתי רגילה בשדה הקרב. מצד שני היא מנתקת אותו מתחושת הקרב. זה נושא שאנו חוקרים עד תום".

הרמטכ"ל: "הטכנולוגיה אשמה"

אם מנסים לפרש את דברי הרמטכ"ל, אז חלק ממפקדי חטיבות וממפקדי אוגדות שישבו במכולה ממוזגת, צפו  במזל"טים על גבי צג הפלזמה והעבירו הוראות בקשר, כאילו מדובר ב"משחקי הפלייסטיישן" בתרגילי

המפקדות של צה"ל, היו מנותקים מהמציאות ומחייליהם הצמאים והרעבים.

קצין מצטיין, שנאשם בהפרת פקודה מתוך הגנה על חיי חייליו אך שוחרר לאחר יומיים מחוסר עילה, החליט לדבר.

סגן אדם קימה אמר בראיון לאסף זוהר במוסף "הארץ":" במילואים האחרונים בלבנון איבד את האמון במפקדיו....בקשר היתה דממה מוחלטת מכיוונו של המג"ד שנותר מאחור, המח"ט בכלל נותר בארץ".

בדיון באתר הקהילות Fresh.co.il על צבא היבשה הדיגיטלי (צי"ד) גולש המעיד כי הוא צנחן שלחם בלבנון כותב: "לדעתי, מערכת 'צבא יבשה דיגיטלי' עברה כבר מזמן את שלב האל-חזור. בבסיסה אין בעיה עם המערכת, אך חדר הפיקוד שעובד מולה צריך להיות ברמת מפקדת האוגדה, עם הורדת מידע רלוונטי לדרג מח"ט-מג"ד-מ"פ באמצעות מחשב כף יד (פאלם).

"המצב שבו מח"ט יושב בבונקר בארץ ורואה על הצג את הלוחמים שלו נהרגים הוא מטורף. כשראינו סצינות כאלה בסרטים על מלחמת העולם השניה אמרנו לעצמנו - תראו את הגויים האלה, לא יודעים מה זה 'אחרי', והיום אנחנו שם, במצב דומה.

"מ"פ מפקדה מצטיין, שעבר את הגבול במטרה להעביר סיוע לוגיסטי ללוחמים והודח בזמן המלחמה בניגוד לעמדת חייליו המעריצים, טען בשיחה שקיים עם כתב טלוויזיה במהלך המלחמה כי "הייתה הוראה שמפקדות לא עוברות את הגבול".

האם הטכנולוגיה תרמה לתחושת הניתוק?

מדברי הרמטכ"ל משתמע לכאורה כאילו הטכנולוגיה לא סייעה לחיילים בקרב ותרמה להרגשת הניתוק בין הדרג הלוחם לדרג הפיקודי הבכיר. אולם, למעשה, מדברי חילים וקצינים זוטרים זועקת העובדה כי יישומה והתאמתה של הטכנולוגיה בדרג הלוחם היה לקוי ולא נלקחו בחשבון עקרונות הלחימה של צה"ל.

האם הטכנולוגיה היא הש"ג התורן והיא האשמה, כפי שמתפרש מדברי הרמטכ"ל או אשמים מפקדי הצבא באי הכנת הצבא כראוי לשימוש בטכנולוגיה? האם הטכנולוגיה הופעלה באיחור ולא היה מספיק זמן להתארגנות והטמעה או שהקונצפציה נעצרה במפקדות באחריות מפקדי הצבא והרמטכ"ל בראשם?

תשובה חלקית על אשמת המפקדים אפשר למצוא בדבריו האמיצים של "קצין חי"ר וצנחנים ראשי" היוצא מלפני כמה ימים : תא"ל היימן לא היסס בדבריו לקחת גם אחריות אישית. "אני חש באחריות הכבדה המוטלת על כתפי. לא השכלתי להכין טוב יותר את חיל הרגלים למלחמה הנוכחית, את יחידות הסדיר והמילואים. לא הצלחתי למנוע את שחיקתן של הפלוגות והמחלקות המקצועיות - המרגמות, הסיור, העורב, ההנדסה, את יכולת המפקדים להפעיל את כלל מסגרותיהם, ואת תפיסת השטח הכוללת.

צבא היבשה הדיגיטלי

לפני יותר משנה השיק צה"ל ברעש גדול את תוכנית צבא היבשה הדיגיטלי (צי"ד), פרי שיתוף פעולה של מפקדת זרוע היבשה (מז"י) ושל חיל התקשוב בעלות של מיליארדי שקלים. פרויקט העל מיועד לשדרג את המערך התקשורתי המופעל ביחידות הצבא, מרמת גדוד ומעלה ולהביאם למאה ה-21.

חיל התקשוב צורף לחיל היבשה רק לפני כשנה לאחר שנים רבות בהן הניחו כי החייל הוא זרוע לוגיסטית בלבד. לא פלא כי פלאי הטכנולוגיה ושילובם בדרג הלוחם לא מצאו את מקומם המלא ולא הגיעו לידי ביטוי בשדה הקרב.

האלוף יפתח רון-טל, בעבר מפקד זרוע היבשה של צה"ל, אמר בסדנת תל אביב למדע, טכנולוגיה וביטחון, שעסקה בנושא התיקשוב, כי "לפי התוכנית שגיבש עוד בהיותו מפקד זרוע היבשה, האוגדה הראשונה תהיה מבצעית ב-2008 ובשנת 2012 כל צבא היבשה, בהיקף המעודכן שלו, יהיה ברשת במסגרת התוכנית הזו".

החדרת טכנולוגיות מתקדמות הייתה חוסכת הרוגים

היום אנחנו מוציאים על שיקום הצפון סכום דומה. האם ביצוע נכון ובזמן של הפרויקט היה מונע או מקטין את ההוצאה על השיקום? דוגמה לאיחור בהכנסת אמצעים פשוטים לשימוש החייל הלוחם מצויה "בעינית דו צדדית" שהיתה יכולה לחסוך ירי של כוחותינו על כוחותינו. זו היא מערכת "עמית–טורף", שכה מקובלת בחיל האוויר ובחיל הים אך טרם הגיעה לחילות היבשה.

במלחמה האחרונה היו לכוחותינו נפגעים רבים כתוצאה מטעויות בזיהוי שגרמו לנפגעים מיותרים בירי כוחותינו על כוחותינו. עינית שתורכב על קסדת הלוחם, בעלות של מאות דולרים ליחידה, יכולה לסייע במניעת ירי דו-צדדי. העינית תציין לחייל מהו האובייקט עליו הוא מסתכל ובמידה שהאובייקט הוא חברו לכוח, היא תציין כי לא מדובר באויב. העינית נמצאת בפיתוח מזה כשנה והיא תשתלב בפרויקט צבא היבשה הדיגיטלי.

סדר עדיפויות לקוי

מדברים על איומים קיומיים מחיזבאלה, סוריה ואיראן בחודשים הקרובים. האם התוכנית להשלמת ההצטיידות ב-2008 לקחה בחשבון את האיומים . ומה הביא את הצבא להציב בסדר עדיפות כל כך נמוכה את צבא היבשה הדיגיטלי?

לפני כשנה וחצי, במהלך יום עיון על ביטחון וטכנולוגיה באוניברסיטת תל-אביב, שאלתי את סגן

הרמטכ"ל דאז, גבי אשכנזי, מתי אוכל לשלוח דואר אלקטרוני לקציני הצבא. הוא שאל אם אני רוצה את כתובת הדוא"ל הפרטית שלו בבית.

הסברתי לו כי לדוא"ל יש חלק בהטמעת טכנולוגיה וניתן למצוא פתרונות לחשש מפני פגיעה באבטחת מידע. הכוחות האמריקניים בעיראק נהנים ממחשבים אישיים עם חיבור לדואר אלקטרוני, המאפשר לכל חייל ומפקד להעביר את הערותיהם ולקחיהם באופן בלתי אמצעי לכל חלקי הצבא ובכך לקצר את זמני ההטמעה ולשפר את המערכות.

צה"ל ללא דוא"ל אינו יכול להטמיע במהירות המתאימה ובאיכויות הרצויות את "צבא היבשה הדיגיטלי"כמו גם מערכות טכנולוגיות אחרות, וזה עלול לפגוע גם ברבדים אחרים של הדיון הצה"לי.

התאמת הטכנולוגיה לשדה הקרב

אסור לשפוך את המים עם התינוק ולוותר על הטכנולוגיה. את מסך הפלזמה הגדול ניתן להעביר למסכים קטנים יותר שיאפשרו למח"טים ולמפקדי אוגדות להיכנס לשטח. כבר מזמן מדברים על מכשיר קשר אישי משולב וידאו. למה הנושא אינו מיושם ביחידות חיל הרגלים הרגילות?

ערכה אלחוטית להעברת מידע מצולם צריכה להיות בשירותו של הלוחם בשטח לצורכי הגנה והתקפה. הטכנולוגיה צריכה לנוע עם הלוחמים. טכנולוגיה הנעצרת במפקדות כמוה כמחשבים וטלפונים סלולריים ששימשו לצורכי סטטוס בלבד בארץ ובעולם לפני 15 שנה, לפני עידן הפס הרחב.

אגב, צה"ל ומערכת החינוך אישרו לאחרונה לימודי בגרות בנושא צבא היבשה הדיגיטלי. חניכי הפנימייה הצבאית בחיפה יעברו בחינת בגרות במחשבים שתעסוק בפרויקט. תעודת בגרות בנושא אמנם חשובה אך עדיף להשקיע זמן ומחשבה בהטמעת הנושא והתורה במסגרות כוחות הסדיר והמילואים של הצבא ובקורסי המפקדים וסדנאות החשיבה של צה"ל.

רפי גליק הוא מנהל חברה לתשתיות תקשורת, לשעבר מנהל בכיר ב-ECI TELECOM ומנהל אגפי התעשייה והמידע במכון היצוא הישראלי