האמנם מערכת שמש חדשה?
גם אם כל מומחי האסטרונומיה יצביעו "נגד" פה אחד, פלוטו לא יפסיק לסוב את השמש, מסלולו לא ישתנה ו"גם מחר תזרח השמש" - ופלוטו עדיין יהיה שם, סביבה
הדי ההחלטה שהתקבלה ביום חמישי האחרון, בענין נטילת התואר "כוכב לכת" מפלוטו, עודם מהדהדים, וכבר יש הקוראים להחזרתו למעמד הקודם.
לפרויקט מיוחד של ynet בנושא השינויים במערכת השמש - לחצו כאן .
בשנים האחרונות עלו מדי פעם ידיעות בעולם האסטרונומי, על כך ש"שוקלים את מעמדו של פלוטו". היחס הכללי לאותן ידיעות, היה ברובו כאל הלצה ותו לא. ואולם, ביום חמישי האחרון, בכנס של ה-IAU - ארגון האסטרונומיה העולמי - הוחלט שפלוטו יאבד מיוקרתו וייכלל מעתה בקבוצה נפרדת של "כוכבי לכת ננסים".
"אך מהו שם? לאשר שושן נקרא,
ריחו ינעים גם אם אחר הוא שמו."
(רומיאו ויוליה – ויליאם שייקספיר בתרגום ראובן אבינועם).
גם אם כל מומחי האסטרונומיה יצביעו "נגד" פה אחד, פלוטו לא יפסיק לסוב את השמש, מסלולו לא ישתנה ו"גם מחר תזרח השמש". כמובן שעל פלוטו זריחתה של השמש קרה בהרבה מאשר כאן בכדור הארץ, הטמפרטורה הממוצעת על פניו היא מינוס 223 מעלות צלסיוס ועוצמת האור מן השמש קטנה כמעט פי 2,000 מזו המורגשת על פני כדור הארץ. פלוטו, שזמן רב נחשב לקטן מבין כוכבי הלכת (כיום כוכב חמה mercury הוא הקטן ביותר), משויך כעת לקבוצה חדשה שנקראת "כוכבי לכת ננסיים", אשר מלבד פלוטו כוללת גם את ירחו כארון.
הסיבה שדווקא עתה, 76 שנים, כמעט, מאז גילויו של פלוטו, היה כה חשוב ל-IAU לעדכן את הסטטוס של פלוטו, נעוצה בעובדה שבשנת 2003 נתגלה עצם שקוטלג כ UB313-וכונה על ידי מגליו "זינה", ואותו גוש קרח כך הסתבר, גדול אף יותר מפלוטו! הסיבה שהוחלט לא להכניס את "זינה" לחבורת כוכבי הלכת היא מפני שלא ידוע כמה "זינות" עוד אורבות במרחקים עצומים וממתינות לגילוין. לכן נדרש הIAU- לקבוע את הכללים שיאפשרו לסווג את העצמים הנראים בשמיים בקטגוריות.
דרך החלוקה המקובלת כיום היא:
- כוכב – כוכבים הם שמשות, השמש שלנו היא הכוכב הקרוב ביותר אל כדור הארץ.
- כוכבי לכת – במערכת השמש ישנם 8 כוכבי לכת: כוכב חמה, נגה, ארץ, מאדים, צדק, שבתאי, אוראנוס ונפטון – רשימה סגורה (נכון לעכשיו)
- כוכבי לכת ננסיים – הקטגוריה החדשה, כוללת לעת עתה את פלוטו (כוכב לכת לשעבר), כארון (ירחו של פלוטו), קרס (אסטרואיד) וכן את UB313
- כוכבי לכת זעירים (minor planets) – כוללים כוכבי שביט ואסטרואידים, (עד עתה, סווג קרס בקטגוריה זו)
מאין צץ פלוטו?
מאז התקופה הפרה-היסטורית, ידועים שישה כוכבי לכת (אם כי עד המאה ה-16 כדור הארץ לא נחשב כוכב לכת, אלא מרכז היקום). אדם שיצפה בשמיים ממקום חשוך יוכל להבחין שמיקום כוכבי הלכת בינות לכוכבי השבת משתנה לאורך זמן, חמה יכולה להפציע ולהיעלם משמי הערב תוך חודש בלבד, ואילו תנועתו של שבתאי בקושי מורגשת במהלך כמה חודשים.
הקדמונים שמו לב לתנועות אלו ולכן זיכו את נקודות האור הנעות בשם "פלנטה" – נווד. בשנת 1781 גילה ויליאם הרשל, אסטרונום בריטי את אוראנוס, וב-1846 גילה יוהאן גלה (Galle) את נפטון, שני כוכבי לכת רחוקים למדי שאינם נראים בעין בלתי מזוינת, וגילויים התאפשר בזכות תורת הכבידה של ניוטון והיווה הוכחה אדירה לתקפותה המדעית.
נוודים לא נורמאליים
לאחר גילוי נפטון נותרו שתי אנומליות בתנועת כוכבי הלכת – תנועתו של נפטון הראתה סטייה מסוימת מן החישובים, וכך גם חמה. ההשערה הייתה כי קיים כוכב לכת נוסף מעבר למסלולו של נפטון, שכונה "כוכב הלכת X", וכן כוכב לכת פנימי לחמה שכונה "וולקן". כמובן שמדענים רבים בכל העולם רצו להימנות על חבורת המגלים. הצפייה בשני כוכבי לכת אלו אמורה היתה להיות קשה למדי. ההשערות היו כי וולקן קרוב מאד לשמש, מקיף אותה במהירות ולעולם אינו נראה מחוץ לטווח הדמדומים. כוכב הלכת X לעומת זאת, אמור היה להימצא במרחק עצום.בתחילה נעשו החיפושים אחר כוכב הלכת X על פי חישובים של סטית המסלול של נפטון, אך לאחר שנים רבות של סריקת השמיים, נותר כוכב הלכת X חמקמק. וולקן, כך הסתבר בתחילת המאה ה-20, אינו קיים. אחת ההוכחות לתורת היחסות הכללית של איינשטיין, היא ההסטה במסלולו של כוכב חמה. לא כוכב לכת פנימי עושה זאת, אלא, עיקום המרחב על ידי מסת השמש.
החיפושים לא נעשו רק במצפים של אוניברסיטאות אלא גם במרכזי מחקר פרטיים, החשוב בהם הוא הטלסקופ שהקים פרסיוול לואל בפלאגסטאף, אריזונה. אמנם הוא הוקם במטרה לצפות בתעלות מאדים, אך בליל ה-18 בפברואר, 1930, 14 שנים לאחר מותו של לואל, גילה קלייד טומבו (Tombaugh) את כוכב הלכת X. השם שניתן לכוכב הלכת, הנציח את ראשי תיבות שמו של מקים המצפה PL, וכך גם במונוגרמה שמהווה את הסמל האסטרונומי.
את השם "פלוטו" הציעה ילדה בריטית, ונטיה בורניי בת 11 בזמנה. השם "פלוטו" הועדף על פני שמות כמו "זאוס" "מינרבה" וגם "לואל".
בשנות ה-70, הגיעו חלליות הוויג'אר אל אוראנוס ונפטון ומדדו את מסתם, ואז הסתבר שהמדידות והחישובים שהובילו לתחילת החיפוש אחר כוכב הלכת X היו שגויים: הערכת מסה שגויה גרמה לטעות בחישוב מסלולם. חללית בשם אופקים חדשים (new horizons) נמצאת עתה בדרכה לעבר פלוטו ולא צפוי שמסלולה ישונה עקב ההחלטה, וזאת על אף שאחד הנימוקים העיקריים לשיגור החללית, היה שפלוטו הוא כוכב הלכת היחיד שטרם הגיעה אליו חללית.
סטיקר המופץ בימים אלה בארצות-הברית (צילום: רויטרס)
בינתיים, ההמולה העיקרית מהורדת מעמדו של פלוטו היא בקרב הקהילה האסטרולוגית, שם לא בטוחים כיצד החלטה, שהתקבלה על ידי כ-400 אסטרונומים, תשפיע על תחזיותיהם. הייתי ממליץ להם לדאוג יותר בשל שאלת תם, לאמור, כיצד זה שפלוטו הסתנן לתחזיות האסטרולוגיות מלכתחילה? ובהקשר זה, מה באשר לאוראנוס ונפטון, אשר ידועים רק מאות ספורות של שנים?
הכותב הוא חבר "האגודה הישראלית לאסטרונומיה "
לפנייה לכתב/ת 
