סתיו? עכשיו?!

המדור מתנצל בפני קוראיו אם לוח השנה ועונות השנה יצאו מסנכרון, אבל יש לי בשורה: הקיץ נגמר. כן, אני יודע: אתם מתייחסים לקיץ על פי הטמפרטורות שלו, על פי חשבון קירור הבית במיזוג, על פי התחושה שהמלחמה הזאת עוד עשויה לעשות קאמבק אחד אחרון לפני החורף. אבל תאמינו לי, אני מסתכל בלוח השנה, רואה את הילדים מתכוננים ללכת לגן או לבית הספר, את האמריקאים חוגגים את לייבור דיי, את סרטי הקיץ העצומים נעלמים מהמסכים, ואני כבר יודע מה זה אומר: כבר הסתיו עכשיו. גם אם בחוץ 42 מעלות עם 105 אחוזי לחות.

ומה זה אומר? שסרטי ההרפתקאות לילדים בחופשת הקיץ, בייחוד אלה עם פיראטים רדופי רוחות ומכוניות מדברות, חוזרים למחסנים לחכות לשנה הבאה, ויוצאים הסרטים המעט מאתגרים יותר, הרציניים, הכבדים, האמנותיים. או לפחות ככה זה היה פעם. בפועל, הקיץ כבר לא רק ילדותי והסתיו כבר לא רק כבד. וגם אם הסרטים שיוצאים באוקטובר-נובמבר-דצמבר יאכלסו את רוב המועמדויות לאוסקר, זה כבר לא ברור מאליו שסרט סתווי יזכה באוסקר, בייחוד לא אחרי ש"התרסקות", שיצא באפריל 2005, זכה השנה באוסקר, ולא "הר ברוקבק" שיצא בסתיו. וכך, אנחנו חותמים את הקיץ לא רק עם אחד הסרטים הקופתיים בכל הזמנים ("שודדי הקריביים 2", שתכף יהיה הסרט השלישי בכל הזמנים שחוצה את קו מיליארד הדולר בהכנסות כלל עולמיות) אלא גם עם שלושה סרטים שכבר יצאו ושמבקרי הקולנוע התחילו לזמזם סביבם "אוסקר": "טיסה 93" של פול גרינגראס (שיוצא השבוע גם בארץ), "מגדלי התאומים" של אוליבר סטון, ו"מיס סאנשיין הקטנה", סרט עצמאי קטן שמקבל ביקורות מעולות.

במילים אחרות: הסתיו הוא בסך הכל קיץ מעונן. עם אותם סרטי אנימציה, אותם שוברי קופות וגם כמה דרמות רציניות יותר, שמפנטזות על אוסקר לפני השינה. ואני, לעומת זאת, מתפלל שמבין עשרות הסרטים שייצאו בין 1.9 ל-31.12, לפחות הסרטים הבאים יהיו מוצלחים כשם שהם מסקרנים:

עשרת הסרטים הכי מסקרנים

1. "The Fountain"

אחרי "פיי" ו"רקוויאם לחלום" הפך דארן ארונופסקי לאחד הקולנוענים המסעירים בשכונה. סרטו השלישי הוא הפרויקט הראשון שלו שנעשה בתוך אולפן הוליוודי. הטריילר מבטיח שהתוצאה תהיה לא פחות מאתגרת מסרטיו הטריפיים הקודמים. רייצ'ל וייס ויו ג'קמן מככבים בפנטזיה הנמשכת אלף שנים, מהעבר אל העתיד, ובמרכזה מעיין המבטיח חיי נצח. ומחוץ לעולם האגדות: וייס וארונופסקי התאהבו על הסט, התחתנו, נולד להם בן ווייס זכתה השנה באוסקר על "הגנן המסור". נשמע כמו הפי אנד.

2. "בוראט"

שמעו, יש סיכוי שסשה ברון כהן ("עלי ג'י") הוא הקומיקאי המופלא ביותר שחי כרגע. הטריילר ל"בוראט" הוא לא רק הדבר הכי מצחיק שראיתי שנים, הוא גם מציג קומיקאי שחי את הדמות שהוא ברא באופן טוטלי לחלוטין. אם הסרט, שבו מגלם ברון כהן את כתב הטלוויזיה הקזאחית שמגיע לאמריקה ללמוד את דרכיה (במה שנראה כמו שילוב בין סרט מתיחות וסאטירה פרועה), יעמוד בציפיות שהטריילר יצר, הרי שיהיה אפשר להכתיר את ברון כהן כפיטר סלרס או אנדי קאופמן של המאה ה-21. (30.11 בארץ)

3. "דגלי אבותינו"

זה אולי הפרויקט הרציני, האיכותי והמסקרן ביותר שמסתובב כרגע ליד כן השיגור. מרגע שהוכרז הפרויקט הדביקו לו את תגית "האוסקר הבא". במילים אחרות: הוא יצטרך להיות מושלם כדי לא לאכזב. קלינט איסטווד, אחרי הזכייה באוסקר על "מיליון דולר בייבי" הצנוע, יצא לצלם סרט שאפתני בהרבה על הקרב ההיסטורי באיווג'ימה בין האמריקאים ליפנים במלחמת העולם השנייה. תוך כדי ההפקה החליט איסטווד להפוך את הסרט לשני סרטים. "דגלי אבותינו" המציג את הסיפור מנקודת המבט האמריקאית, ו"מכתבים מאיווג'ימה" המתמקד בכוחות היפניים. סטיבן ספילברג הוא המפיק ופול האגיס, התסריטאי של "מיליון דולר בייבי" והבמאי של "התרסקות" זוכה האוסקר, כתב את הסרט. נשמע מושלם. (9.11 בארץ)

4. "תזיזו ת'רגליים", "חברים על הכוונת", "Flushed Away"

שלושה סרטי אנימציה. למעשה רק "תזיזו ת'רגליים" מסקרן אותי, גם בזכות סדרת טיזרים מענגת, וגם בזכותו של ג'ורג' מילר, הבמאי. מילר, היוצר של "מקס הזועם" מחד ושל "בייב" מאידך, הוא במאי שעוד לא אכזב אותי. "תזיזו ת'רגליים", על פינגווין שלא יודע לשיר אבל כן יודע לרקוד, הוא סרט האנימציה הראשון שהוא מביים, וסרטו הראשון כבמאי זה שבע שנים. ("תזיזו ת'רגליים": 14.12. "חברים על הכוונת": 5.10).

5. "כל אנשי המלך"

רימייק לדרמה פוליטית נוקבת עם שון פן בתפקיד הראשי. סטיב זייליאן הוא תסריטאי זוכה אוסקר (על "רשימת שינדלר") שזה גם סרטו השלישי כבמאי. שני הקודמים ("מהלכים תמימים" ו"תביעה אזרחית") היו סרטים נהדרים. הנבואות על מועמדות אפשרית לאוסקר נשמעות כבר כמעט שנה. (30.11)

6. "דליה שחורה"

בראיין דה פלמה הוא במאי וירטואוז שיודע לערבב מתח, ארוטיקה וחידות היגיון. עובדה שהסרט נבחר לפתוח את פסטיבל ונציה (ממש היום) אולי מעידה שזה לא סתם בי-מובי גדוש סקס ואלימות, אלא גם יצירה בעלת נוכחות אמנותית. ואולי מצד שני, בוונציה, כמו בשאר העולם, שמחים לפתוח את הפסטיבל עם כל דבר שסקרלט ג'והנסון מככבת בו.

7. "בבל"

וגם מעל הסרט הזה מנצנץ שלט ניאון צבעוני ענק עליו כתוב "אוסקר". אחרי "אהבה נושכת" ו-"21 גרם" יוצרים הבמאי אלנדרו גונזלס איניאריטו והתסריטאי גיירמו אריאגה המקסיקנים סרט בהפקה הוליוודית, עם עלילה פוליטית בינלאומית המתרחשת ברחבי הגלובוס, ונראית, על פי הטריילר, כמיזוג בין "סוריאנה" ו"שמיים מגינים מעל". בראד פיט וקייט בלנשט בתפקידים הראשיים. לה כבר יש אוסקר, על "הטייס". מועמדות לאוסקר לבראד? מישהו מוכן להמר?

8. "The Children of Men"

ועוד הפקה אמריקאית של במאי מקסיקני: אלפונסו קוארון, האיש מאחורי "ואת אמא שלך גם" מצד אחד ו"הארי פוטר והאסיר מאזקבן" מצד שני. גם כאן הטריילר, שמבטיח עלילה עתידנית נבואית מצולמת לעילא, מפעיל את בלוטות הריר. הסרט הזה, שייחשף השבוע בפסטיבל ונציה, יוצא ממש בסוף השנה באמריקה, בדיוק בתאריך שהזניק לא מעט שוברי קופות וזוכי אוסקר (ע"ע "שר הטבעות: שיבת המלך"). נשמע מסקרן.

9. "גרמני טוב"

בשתי מילים: סטיבן סודרברג. הוא פשוט אחד הקולנוענים שאני הכי אוהב בשנים האחרונות. זו דרמה מסקרנת על עיתונאי אמריקאי (ג'ורג' קלוני) שמגיע לגרמניה של אחרי מלחמת העולם השנייה ונשאב בעל כורחו לתעלומת רצח (נשמע כמו "האדם השלישי"). (8/12)

10. "Infamous"

במקום האחרון סרט מסקרן אבל גם מדאיג: זהו פרויקט טרומן קפוטה השני. הוא צולם במקביל ל"קפוטה", הסרט הקטן והקודר עליו זכה פיליפ סימור הופמן באוסקר השנה, ונדחה לסוף השנה כדי שהעולם לא יתבלבל ביניהם. והוא גם אמור להיות קליל ומשעשע, במקום בו קודמו היה כבד ומיוסר. יש סיכוי, באותה מידה, שזה גם יהיה סרט זניח שאיש לא יזכור שנעשה.

"המלכה"

סטיבן פרירס ("מכבסה יפהפייה שלי" ו"גברת הנדרסון גאה להציג") בדרמה תקופתית עכשווית העוסקת ביחסים שבין המלכה אליזבת השנייה וראש הממשלה טוני בלייר בימים שאחרי מותה של הנסיכה דיאנה. הלן מירן, בתפקיד המלכה, כבר מסומנת למועמדות לאוסקר.

"המלך האחרון של סקוטלנד"

סמנו גם את פורסט וויטאקר ("בירד") כמועמד ודאי לאוסקר, בתור אידי אמין, שליט אוגנדה. זהו סרטו העלילתי הראשון של הדוקומנטריסט זוכה האוסקר קווין מקדונלד.

"לרוץ עם מספריים"

מבוסס על רב מכר אמריקאי, סרט הקולנוע הראשון של ראיין מרפי, היוצר של "ניפ/טאק".

"Dreamgirls"

ביל קונדון (זוכה האוסקר על תסריט "אלים ומפלצות") בעיבוד לקולנוע של להיט עבר מברודוויי, בסרט שכבר שנה מפומפם על ידי דרימוורקס כשלאגר הגדול של החורף הקרוב. כשמסע פרסום מתחיל לפני הצילומים אני מתחיל להיות מודאג.

רוצה אבל חושש:

אלה הסרטים שכבר זכו לכל כך הרבה תשומת לב, שאני כבר לא מסוקרן מהם אלא מודאג מהם. מצד שני, הייתי שמח אם אחד מהם יפתיע אותי.

"מארי אנטואנט"

סרטה הראשון של סופיה קופולה אחרי האוסקר שלה על "אבודים בטוקיו" עוסק במלכת צרפת ערופת הראש (קירסטן דאנסט) שמסתובבת בימי המהפכה הצרפתית בארמון ורסאי עם סניקרס ומקשיבה לניו אורדר. הסרט קיבל ביקורות פושרות ומטה בפסטיבל קאן. ואני שואל: איפה סקרלט ג'והנסון?

"The Departed"

למרטין סקורסזי כנראה נמאס להתאכזב מהאוסקרים שכולם מנבאים לו ושהוא לא זוכה בהם, והלך על מותחן פשע מלוהק היטב (ליאונרדו דיקפריו, מאט דיימון, ג'ק ניקולסון) המבוסס על שובר קופות הונג קונגי, שבו שוטר סמוי חודר למאפיה ומאפיונר סמוי חודר למשטרה. הטריילר מבטיח עיבוד נאמן למקור.

"קזינו רויאל"

הסרט ה-21 בסדרת ג'יימס בונד מעבד את הספר הראשון של איאן פלמינג עם הסוכן 007 ומציג שחקן ראשי חדש (דניאל קרייג) שנדמה שהעולם כולו שרק בוז כשנודע על ליהוקו. מצד שני, מרטין קמבל הקים לתחייה את סדרת סרטי ג'יימס בונד עם "גולדן איי", האם יצליח לעשות לקרייג מה שהוא עשה לפירס ברוסנן? מצד שלישי, בפעם הקודמת בה עובד הספר הזה לסרט (סוף שנות ה-60), זה נעשה כפארודיה עם וודי אלן ופיטר סלרס, שהפכה לבדיחה בעולם הקולנוע. האם זה יקרה שנית?

"יהלום דמים"

ליאונרדו דיקפריו בסרט של אד זוויק ("רוחות של תשוקה"), העוסק באונס של היבשת האפריקאית על ידי שכירי חרב ויהלומנים. אל תתפלאו אם לב לבייב ינסה למנוע את הקרנתו בארץ.

"Fast Food Nation"

אם הוא עושה משהו מסחרי ("רוק בבית הספר") או את אחד מסרטיו הקטנים והמאולתרים ("לפני השקיעה") ריצ'רד לינקלייטר הוא אחד היוצרים האמריקאים העצמאיים המרתקים שפועלים כיום. הסרט הזה נשמע כמו ה"תודה שעישנתם" של תעשיית המזון, והוא אמור להיות סאטירי, נוקב וחריף. אז למה אני חושש? כי סרטו הקודם של לינקלייטר, "סורק אפלה", שיצא בקיץ, היה אחד הסרטים שהכי ציפיתי להם בפריוויו סרטי הקיץ שפורסם כאן באפריל והוא בכלל לא הגיע ארצה. אז אולי גם זה לא. אז למה סתם ליצור ציפיות.

ויש גם שני סרטים שכבר ראיתי בפסטיבלים שאמורים להגיע אלינו בסתיו, ואולי כבר בפסטיבל חיפה (שיתקיים בסוכות).

"A Prairie Home Companion"

שכבר יצא בקיץ באמריקה, הוא סרטו האחרון של רוברט אלטמן והוא פשוט תענוג. תיעוד לכאורה של הופעת פרידה מול קהל חי של תוכנית רדיו, שהופכת גם למין תעלומת פשע אפלה, ולסאטירה אנטי-תאגידית, והכל שזור במוזיקה קאנטרי עולצת ושנונה. התסריט של גריסון קיילור חייב להיות מועמד לאוסקר, והמשחק של מריל סטריפ, לינזי לוהן וקווין קליין מענג.

"מדע החלומות"

חמש מילים שאומרות הכל: הסרט החדש של מישל גונדרי. האיש שהביא את "שמש נצחית בראש צלול", סרט השנה שלי ל-2004 והוציא השנה כבר את "מסיבת שכונה", הסרט התיעודי-מוזיקלי המענג של העת האחרונה, יביא לעולם את ההפקה האמריקאית-צרפתית שלו שהיא סוריאליזם טהור, מופרע ונפלא.

"קנדי"

זו תהיה השנה של אבי קורניש. מדובר בשחקנית אוסטרלית עוצרת נשימה שפשוט קופצת ראש לבריכה ריקה כשחקנית (והצירוף "הניקול קידמן הבאה" יוצמד לשמה המון בחודשים הקרובים). היא כבר זכתה באוסקר האוסטרלי בסרט בשם "התהפכות" שלא הוקרן בארץ, ובחורף הזה העולם יגלה אותה וידבר עליה בשני תפקידים שונים. ב"קנדי", סרט אוסטרלי קטן, היא מופלאה בתור מכורה לסמים. הית לדג'ר ("הר ברוקבק") מככב לידה, אבל היא מחזיקה את כל הסרט על כתפיה החיוורות. וב"שנה מופלאה" של רידלי סקוט היא זוכה לתפקיד ההוליוודי הראשון שלה, לצד ראסל קרואו. תאמינו לי: הדבר הבא.