בין זיקפת הבוקר לחדוות הדגדגן
אין כמו להתחיל את היום באורגזמה נפלאה, אין כמו לפתוח את הבוקר במעשי הזדווגות ואהבה, עד כאן אני והחדש תמימי דעים לחלוטין. נותרה רק בעיה אחת - מה זה בדיוק בוקר?
בוודאי, זיקפת הבוקר ההדדית מוצאת מנוח בסקס בריא. אלוהים, בורא פרי אדם, ידע מה הוא עושה, אין כמו להתחיל את היום באורגזמה נפלאה, אין כמו לפתוח את הבוקר במעשי הזדווגות ואהבה, עד כאן אני והחדש תמימי דעים לחלוטין. אבל נושא אחד עולה לדיון - מה זה בדיוק בוקר?
החדש, למרבה הקטסטרופה, מתחיל את יום עבודתו בשבע וחצי לפנות בוקר. כלומר, מבחינתו סקס בשעה 06:00 עונה להגדרה "סקס בבוקר". וזה חורבן בית שלישי בשבילי, אשה הרבה יותר מודרנית, תוצרת של התעשיות החדשות, בהן להגיע בתשע וחצי למשרד נחשב ממש מוקדם. מבחינתי, סקס בשמונה וחצי בבוקר, זה מעולה.
וכך עומד בינינו, ממש על מיטתנו, הפרש שעות עצום של שעתיים בין זיקפת הבוקר שלו לבין חדוות הדגדגן שלי. בעיה.
תשע, הידועה בגנים החרמנים שלה, התעוררה בהתחלה עם החדש, ובואו נדגיש שוב, מדובר פה בשש בבוקר, שעות לא מוכרות עבורה. תשע סופקת כפיים, כמו שלמדה מסבתא נג'יה העיראקית, ואומרת לעצמה, "מה אני לא אעשה בשביל אורגזמה". מתעוררת, מנסה להעיר את הדגדגן, מסבירה לו, שזה או עכשיו או שאחר כך נשארים לבד, ושנינו יודעים שהחדש מטפל בו הרבה יותר טוב ממני.
הפות המסכן מתעורר בקושי, זה מפריע לו לשנת היופי.
"תתרגלי", אומר החדש. "מה תעשי כשיהיו לך ילדים?" הוא מכין אותי לעתיד קשה ומר. מילא לקום בשביל אורגזמה, אבל בשביל לעשות סנדוויצ'ים?
תשאלו את סדאם, אצלנו העיראקים מצפּון זה לא הצד החזק, לכן תשע, בצעד נועז, מכוונת בטעות את השעון של החדש, במקרה לגמרי, לשמונה בבוקר.
זה בלתי אפשרי, אני ממש ממהר! (צילום אילוסטרציה: ויז'ואל/פוטוס)
"השתגעת?" הוא נזעק, "מחכים לי אנשים בעבודה!" הוא נשמע ממש אומלל, מה שלא מפריע לי לקשקש בישבן, לשלוף דגדגן ולהזכיר לו שסקס בשמונה בבוקר זה ממש נפלא. "זה בלתי אפשרי!" מתנגד הזין שלו, "אני ממש ממהר!"
"מה נעשה?" אני שואלת אותו.
"נעשה סקס בשש בבוקר, ואת תמשיכי לישון עד שמונה".
החדש למעשה מציע להעיר אותי באמצע הלילה, לזיין לי את הפות השקוע לו מנוחת עמלים ולטעון למען הרזומה שמדובר בסקס של בוקר.
"לא!" מקשקש הדגדגן בעקשנות, "אני לא נרדם אחרי סקס בשש בבוקר!" הוא מציב לי גבולות, בצדק, ואני אומרת לחדש שזה לא אני, זה הוא, הפות....
הרכש החדש גדל כנראה בבית טוב, והוא מנסה להתנהג למופת. אז בינתיים הוא קם בשקט בבוקר, הולך להתקלח, חוזר למיטה, עושה איתי אהבה והולך לעבודה. הגענו לסוג של פשרה, שבע בבוקר. מוקדם, אבל עובר.
אהה, כן, לפעמים הוא מאחר לעבודה. התנצלותי הכנה.
לפנייה לכתב/ת 
