תלמידי נעל"ה: לא נזוז גם אם תהיה עוד מלחמה

כ-100 בני נוער, מחציתם מארה"ב ומחציתם מצרפת, הגיעו הבוקר (יום ב') ללמוד בישראל במסגרת תכנית נעל"ה - נוער עולה לפני הורים. למרות החששות והפחדים, שרק גברו נוכח המלחמה שהסתיימה לא מזמן, הנערים לא ביטלו את הגעתם לארץ. "אמא שלי אמנם פחדה שאני ואחותי כאן, אבל היא יודעת שיותר טוב לנו פה. גם אם תפרוץ עוד מלחמה לא אזוז מכאן", הסביר נאור וינרב, בן 15 מניו ג'רזי.

"כיף לי היום", אומר נאור הנרגש, שהגיע ארצה בעקבות אחותו סיוון, בת ה-18. "היה עצוב לעזוב את החברים שם, אבל כאן אני אמצא חברים חדשים. אמא שלי תגיע בעוד שבועיים לבקר, ככה שזה לא יהיה כל כך עצוב. ראיתי כמה אחותי שמחה כאן ואני סומך עליה. ממחר אני אתחיל ללמוד בבית ספר מוסינזון - רוב השיעורים שלי יהיו באנגלית ולאט לאט אני אעבור לעברית".

סיוון סיפרה כי הגיעה ארצה בפרויקט נעל"ה לפני כשנתיים. "עשיתי את הצעד הזה כי ידעתי שאני רוצה לחיות את החיים שלי בארץ", היא הסבירה. "ידעתי שאני צריכה תעודת בגרות ולהתגייס לצבא כדי להרגיש שייכות למדינה. השבוע קיבלתי את ציוני הבגרות שלי - ממוצע 87 - ובדצמבר אני אמורה להתגייס.

"מהר מאוד הבנתי שכאן זה המקום שלי. אני הבכורה במשפחה ושני האחים שלי הולכים בדרכי. ההורים שלי מבינים שאני אוהבת את הארץ וגם הם יגיעו מתי שהוא. הם כבר מתחילים להעביר את העסקים שלהם לישראל. יש לנו עוד אח שהוא עדיין בניו-ג'רזי, לפני שנה הוא לא רצה לבוא, אבל עכשיו הוא מדבר על זה. הכי אני אוהבת בישראל זה את האווירה - האנשים המקסימים והחברותיים שעושים אווירה של משפחה". 

תוכנית נעל"ה החלה לפעול בשנת 1992, ועד היום התחנכו בה כעשרת אלפים בני נוער, רובם מברית המועצות לשעבר - אך גם מארצות הברית, ארגנטינה, צרפת, גרמניה ומדינות מזרח אירופה.

בצה"ל משרתים כיום כאלפיים בוגרי נעל"ה בכל החילות והזרועות, כולל ביחידות קרביות ומובחרות, וישיבות "הסדר". נתון נוסף מראה כי למעלה מ-60 אחוז מהורי התלמידים והבוגרים של תוכנית נעל"ה עלו ארצה בעקבות ילדיהם.