הירשזון: "אין בכוונתי להעלות מסים"
במסיבת עיתונאים בה הציג את תקציב 2007 מבהיר שר האוצר: "לא אתן למשק להיכנס למשבר כלכלי או לסיחרור". כדי לספוג את הוצאות המלחמה מציע האוצר להקפיא את קצבאות הביטוח הלאומי בשנה הבאה על רמתן הנוכחית ולדחות בחצי שנה את העלאת שכר המינימום
"לא אתן למדינת ישראל להיכנס למשבר כלכלי. אני אביא את ישראל למצב של צמיחה כלכלית, שתביא רווחה לכולם, ולא אתן למשק להיכנס עוד פעם לסחרור". כך אמר היום שר האוצר, אברהם הירשזון, במסיבת עיתונאים בה הציג את תקציב 2007 ואת צעדי האוצר להשגת יעדיו.
לדברי הירשזון, המלחמה כפתה סדר עדיפות חדש ואילוצים חדשים אך המלחמה אינה סיבה להכתיב למדינה צ'ק פתוח. "היום אני מניח על שולחן הממשלה את התקציב ל-2007 וזה אינו התקציב שתיכננתי לפני המלחמה. למלחמה היו השלכות משמעותיות מאוד על התקציב. נכנסנו למלחמה עם עודפי הכנסות שאינם קיימים עוד. התוכנית לשיקום הצפון מחייבת אותנו להשקיע תקציב חדש של מיליארד וחצי שקל שלא תיכננו", אמר הירשזון.
הירשזון הדגיש: "אני חוזר ואומר היום כי אין בכוונתי להעלות מסים. העלאת המע"מ לא תועיל לאזרחי המדינה. ההכנסות מהמע"מ לא מגיעות לאזרחים ופוגעות באוכלוסיות החלשות".
תוספת חד פעמית לביטחון ולצפון
השר ציין כי מסגרת התקציב לא תיפרץ וקצב גידול ההוצאה יעלה רק ב-1.7% וכל תוספת או שינוי בסדרי העדיפויות יהיו בתוך מסגרת זו. "החלטתי לתת תוספת חד פעמית לצורכי מילוי מלאים למערכת הביטחון ולשיקום הצפון, בהיקף של כ-3.5 מליארד שקל". לדבריו, התוספת תבוצע בשנת 2007 בתוך "קופסה סגורה" מחוץ ליעד ההוצאה על מנת שלא לשתק את התקציבים החברתיים.
לדבריו, ראש הממשלה קיבל את הצעתו להקים צוות לבדיקת הדרישות הכספיות של מערכת הביטחון ולאופן הקצאת התקציב, כך שלפחות החלק האזרחי יהיה שקוף לחלוטין לביקורת ציבורית והציבור יוכל לישון בשקט בידיעה שכספו מיועד לצרכים הנכונים וגם במערכת הביטחון.
הירשזון התייחס לתקציב לצרכים חברתיים ואמר כי למרות המלחמה, בשנת 2007 תוסיף ממשלת ישראל לתחומים החברתיים 2 מיליארד שקל מעבר לאלה שהוקצו ב-2006. סל הבריאות יגדל בעוד 237 מיליון שקל ותקציב ההשכלה הגבוהה יגדל ב-100 מיליון שקל. 270 מיליון שקל יוקצו לתקציבי ילדים בסיכון והגדלת ההיצע של מעונות היום לעידוד אמהות לחזור למעגל העבודה.
"לא הייתי בקרקס פוליטי"
בתשובה לשאלות דחה שר האוצר את הטענה כאילו התנהל אתמול "קרקס פוליטי" בעקבות דחיית הצגת התקציב להיום. "לא הייתי בקרקס, אלא הצעתי לדחות את הגשת התקציב לממשלה לאחר שחשבנו מתוך אחריות ורגישות לקיים יום דיונים נוסף כדי לבדוק לעומק את משמעויותיו השונות אל מול דיווחים בתקשורת שהיו בלי שום קשר למציאות".
השר הודיע בתשובה לשאלה נוספת כי את הביקורת הפוליטית שכבר נמתחת על התקציב והאיומים שלא להעבירו בממשלה או בכנסת הוא מתכוון להפיג מהיום בישיבות שיקיים עם שרים וחברי כנסת מכל הסיעות כדי להסביר להם את התקציב ומשמעויותיו, והוא מאמין שבסופו של יום התקציב יעבור כי האחריות הלאומית תעמוד אצל כולם מעל ומעבר.
השר גם דחה את השמועות כאילו מתוכננים "כיסאות מוסיקליים" בממשלה, שיוציאו אותו ממשרד האוצר. "אין שום בסיס לשמועות. אני שר האוצר של מדינת ישראל ומתכוון להמשיך להיות כזה. תירגעו ותראו שהממשלה תתגבר על הקשיים ובשנה הבאה נצמצם את הפערים ולהביא כלכלה טובה לישראל".
מסיבת העיתונאים היתה אמורה להיערך אתמול אך קיומה נדחה עקב מחלוקות בין ראש הממשלה, אהוד אולמרט לצמרת האוצר. בתום התייעצויות שנערכו בלשכת שר האוצר בהשתתפות ראשי המשרד, מזכיר הממשלה ומנכ"ל משרד ראש הממשלה הוחלט באוצר לסגת מההחלטה לייקר את שכר הלימוד.
הבר: הקפאה נומינלית של הקצבאות
הממונה על התקציבים קובי הבר הדגיש במסיבת העיתונאים כי העמידה במסגרת גידול ההוצאה של 1.7% תחייב הקפאה נומינלית של הקצבאות השונות כדי לחסוך 1.12 מיליארד שקל, דחיית הסכמים קואליציוניים בסך של 340 מיליון שקל מתוך התחייבויות של הממשלה בהסכמים בסך 3.5 מיליארד שקל, הקטנת תוכנית פיתוח הרכבת במיליארד שקל וביצוע הפחתות נקודתיות ובתקציבי הקניות של 1.1 מיליארד שקל. בסך הכל חיסכון של 3.85 מיליון שקל.
הבר מסר כי האובדן הראשוני של עלויות המלחמה בצפון נע בין 14.5-13 מיליארד שקל. מהם פיצוי על נזקים ישירים ועקיפים של מס רכוש בסך 4.5-6 מיליארד שקל, התוספת החד-פעמית למשרד הביטחון בסך 8.2 מיליארד שקל ב שלוש שנים ו-300 מיליון שקל תוספות לפיקוד העורף, הרשויות המקומיות וכד'.
הבר ציין כי אומדן שיעור הצמיחה שעמד לפני המלחמה על 4.1% בשנת 2007 יירד ל-3.8% שהגירעון יעלה מאומדן של 2% ל-2.35%.
מנכ"ל האוצר יוסי בכר הוסיף שאת תחליף המדיניות הכלכלית להגדיר את עלויות הלחימה כאירוע חד פעמי שלא ישפיעו על המשק לאחר שספג עלויות נוספות של 15 מיליארד שקל. הוא ציין כי הערבויות של ממשלת ארה"ב הוארכו כשבועיים לפני המלחמה, לאחר שהממשל שוכנע שישראל עמדה בהבטחותיה והמשק חזר לתוואי התמיכה. הוא הדגיש כי מגמה זו חייבת להימשך משום ש שמירה על מסגרת התקציב תמשיך להיות מבחן של המשקיעים בארץ ובחו"ל אשר משקיפים על המתרחש בארץ ובסיס ההצלחה של המשק היא האמינות שלו בשווקים. בכר הדגיש כי צמצום הפערים בחברה לא עומד בסתירה למדיניות הצמיחה שרק עוזרת לחלשים.
