המחלה שהורגת את המעשנים - ואתם לא שמעתם עליה

נראה שהפילו על הסיגריה כל תחלואה אפשרית. מספיק להסתכל על מדבקות האזהרה שמכסות את קופסאות הסיגריות כדי לדעת שעישון יכול לגרום לסרטן, להזדקנות עור הפנים, להרעה בבריאותם של הסובבים אותנו ואפילו לאימפוטנציה. נראה שרשויות הבריאות בארץ ובעולם לא מסננות שום איום רק כדי לגרום לנו להיגמל מהמנהג המגונה והעשן הלא בריא.

הכל מספרים לנו במדבקה על הקופסאות, אבל על גורם התמותה הראשון בשכיחותו כתוצאה מעישון, לא מדברים. ולא שמדובר במחלה חדשה או לא מוכרת לרופאים. על הקופסה, כנראה, זה לא נשמע סקסי מספיק, מאיים כמו אימפוטנציה, מרתיע כמו עור פנים מזדקן. 

'מחלת ריאות חסימתית כרונית', מכנים אותה, ובשמה הרפואי COPD, היא כאמור הסיבה המרכזית והשכיחה ביותר למותם של אלו שהעדיפו לנשום ולשאוף את עשן הסיגריות. יותר אנשים מתים ממחלה זו מאשר מסרטן הריאות. המדובר במחלה המתבטאת בשיעול, פליטת כיח וקוצר נשימה במאמץ. מרגע שחלה המעשן בה, צופן העתיד רק הידרדרות ממושכת, כשגלגל ההצלה היחיד הוא השתלת ריאות. בשנים האחרונות חלה עלייה מתמדת במספר החולים בעולם, 90 אחוז מהם נמצאו מעשנים, או מעשנים לשעבר.

מחקר חדש שנערך בדנמרק שכלל 8,000 נבדקים (ראו מסגרת) מביא את הבשורה המרה הבאה: מעשן אחד מכל ארבעה יחלה ב-COPD. "ככל שאנשים מעשנים יותר", נאמר במחקר, "הסיכון שלהם לפתח COPD גדול יותר".

לגילוי מוקדם של המחלה יש חשיבות גדולה, כיוון שהפסקת עישון, יחד עם הטיפול התרופתי ופעילות רפואית נוספת, יכולים לעצור את התפתחותה ולשפר את איכות החיים של החולים. לכל אדם מעל גיל 40 שעישן מעל 20 שנים חפיסה ומעלה, מומלץ להיבדק אם מופיעים סימנים של הצטננויות תכופות, שיעול וליחה ממושכים וקוצר נשימה במאמץ. האבחון נעשה בבדיקת תפקודי ריאות באמצעות נשיפה.

"החיים שלי הפכו לסיוט"

איילת כהן (44) מקיבוץ נאות מרדכי, בשונה מרוב האנשים שסובלים מהמחלה, מעולם לא החזיקה סיגריה ביד. את המחלה שלה קיבלה בתורשה - גם אביה ואחיה סובלים מ-COPD. זה היה לפני 13 שנה והתחיל בקוצר נשימה כבד. "לא ידעתי מה קורה

איתי", היא מספרת, "פתאום כל מאמץ הכי קטן גרם לי לקשיי נשימה. הרופאים נתנו לי אנטיביוטיקה במשך שמונה ימים. זה גרר אלרגיה ופריחה בכל הגוף. מאוחר יותר נתנו לי כמויות אדירות של קורטיזון בכל התקף שהיה לי".

ההתקפים היו תכופים: "אחרי עליה במדרגות הייתי מתנשפת בכבדות, אפילו בהליכה לא מהירה היה לי קשה. בגלל המחלה הועברתי לעבוד במפעל של הקיבוץ כי בחדר האוכל לא יכולתי יותר לתפקד, זה היה כרוך בהרבה תנועה. אבל גם במפעל לא הסתדרתי, הריחות הכבדים במקום, האבק והלחות גרמו לי שוב להתקפים קשים של קוצר נשימה".

הרופאים ניסו לתת לאיילת כל תרופה אפשרית. "ניסו לתת לי משאפים, סטרואידים, אבל שום דבר לא ממש עזר לטווח הרחוק, מצאתי את עצמי מאושפזת פעמיים-שלוש בשנה עם התקפות קוצר נשימה קשות. החיים שלי הפכו לסיוט. בשנים האחרונות ההתקפים הגיעו כל שבועיים והגוף שלי הגיעה כמעט למצב של קריסת מערכות. חוויתי גם טשטוש בראייה והתחלה של קטרקט בגלל כמויות הקורטיזון הרבות שלקחתי.

מלחמת לבנון כסימן להצלחה

הישועה של איילת הגיעה בפברואר השנה, כשהרופאים החליטו לתת לה לנסות את התרופה ספיריבה: "מאז המצב שלי השתפר ללא היכר. אמנם זה יקר ואני מוציאה מכיסי 700 שקל בחודש על כל התרופות שאני צורכת, סכום גדול לקיבוצניקית בקיבוץ שנמצא בשלבי הפרטה, אבל החיים שלי נראים שונים לחלוטין. היום אני מוותרת על אוכל לילדים שלי ומעדיפה לקנות את התרופה. הם מבינים אותי ומעדיפים אמא בריאה בבית מאמא חולה שמאושפזת כל הזמן".

אם למישהו היה סיפוק מסוים מהמלחמה האחרונה בצפון, הייתה זו איילת: "היה באיזור שלנו רוב הזמן עשן סמיך ואבק, וללא התרופה מזמן הייתי נכנסת להתקפות קשות ואשפוז. עם הספיריבה חיי לא השתנו ולגמרי לא הרגשתי רע".

- מה מצבך היום?

"אני עושה דברים שלא יכולתי לעשות בעבר. לעלות ולרדת מדרגות, ללכת מהר מבלי להתנשף ואפילו לרוץ קצת כשצריך. זה נתן לי חיים חדשים. הקורטיזון בזמנו עשה את העבודה, אבל ברגע שהפסקתי, ההתקפים מיד חזרו. התרופות של האסתמה גם עזרו אבל העלו לי את לחץ הדם. עד היום אני צריכה ליטול תרופות להורדתו. במצבי היום אני מרוצה, אני עובדת ימים שלמים, לא מגיעה לאפיסת כוחות, מתפקדת כאמא במשרה מלאה. הלוואי שהתרופה תיכנס לסל, אבל גם אם לא, אני לא מוותרת עליה".

התרופה הטובה ביותר - הפסקת עישון

 "התרופה העיקרית למחלה הנוראה הזו היא הפסקת עישון", אומר ד"ר גרשון פינק, מנהל המכון למחלות ריאה בבית החולים קפלן ויו"ר איגוד רופאי הריאה בישראל. "אמנם לא כל מעשן סובל מהמחלה ועובר די הרבה זמן עד שהיא מתפתחת בגוף, אבל לצערי המחלה הזו מתגלה בדרך-כלל בשלבים המתקדמים שלה בשל חוסר המודעות. זו בעצם הבעיה המרכזית של המחלה כי היא אינה ניתנת לריפוי".

- אילו תרופות מקלות על המחלה?

"נותנים היום סטרואידים אינהלציה, חמצן כשצריך או שיקום. התרופות בסך הכל לא אפקטיביות לריפוי המחלה אבל יש כאלו שעוצרות אותה ומקלות. הספיריבה היא באמת אחת התרופות היחידות שיש לה אפקט להרחבת דרכי הנשימה, זה די נדיר

כי COPD מוגדרת כמחלה בלתי הפיכה. אצל חולי אסתמה התרופות דווקא כן עובדות בכל מה שקשור להרחבת כלי הנשימה, אבל במחלה הזו רק אחוזים בודדים מגיבים טוב לתרופות האלו. אבל התרופה העיקרית למחלה הזו היא אחת - הפסקת עישון – וחבל שאנשים רבים שחולים במחלה לא טורחים להיפטר מהסיגריה".

- אתה רוצה לומר שאנשים לא יכולים לנשום יותר ומתעקשים לעשן?

"בדיוק כך. למה לדבר בכלליות? הדוגמה הטובה ביותר היא זו של עליזה בגין המנוחה, רעייתו של ראש הממשלה לשעבר שעד שלא חוברה למכונת הנשמה לא הסכימה להוריד את הסיגריה מהיד".

- אם COPD היא המחלה העיקרית והראשונה ממנה מתים המעשנים, איך זה שלא שמענו עליה הרבה?

"כי היא כנראה לא מחלה סקסית מספיק. החולים בה הם מבוגרים, היא באה אחרי שנים של עישון עם נזק מצטבר. בדרך-כלל לחולים אלו יש גם בעיות אחרות שמתלוות למחלה, כך שנציגי המחלה, האנשים שחולים בה, אולי לא כל-כך עוברים טוב. מחלות של צעירים תמיד יותר מדוברות ממחלות של מבוגרים".

- מה אתה ממליץ למעשנים הצעירים שרוצים לבחון את מצבם ולדעת אם המחלה מקננת בתוכם?

"כל מעשן יכול לעשות בדיקת תפקודי ריאות ולראות אם יש לו פגיעה. ל-50 אחוז מהמעשנים יש פגיעה קלה לפחות. הבדיקה יכולה לחזות מה יהיה איתם בעוד 10-20 שנה".

- כיו"ר איגוד רופאי הריאה בישראל, מה היית עושה אם הבן שלך היה מופיע מולך עם סיגריה דלוקה?

"מעיף אותו מהבית".

סייע בהכנת הכתבה: ד"ר איתי גל; הכותב היה אורח חברת "טבע" בכנס האירופאי השנתי למחלות ריאה במינכן