"יש לתבוע את אחמדי-נג'אד בהאג"

חבר הפרלמנט הקנדי ושר המשפטים לשעבר, פרופ' ארווין קוטלר, אמר במהלך כנס בנושא הטרור במרכז הבין-תחומי בהרצליה כי יש לתבוע את נשיא איראן, מחמוד אחמדי-נג'אד, בבית הדין הבינלאומי בהאג.

"בהיסטוריה האנושית לא הצליחו מעולם למנוע רצח עם", אמר קוטלר. "אל לנו לחכות שאחמדי-נג'אד יממש את השקפותיו. יש לנקוט בפעילות מונעת. נשיא איראן מצהיר היום באופן גלוי כי בכוונתו לייצר נשק גרעיני וכי יש לדעתו 'למחוק את ישראל מהמפה'. אלו הצהרות שפירושן רצח עם. אל לקהילה המשפטית להמתין לפעולה של איראן, אלא לפעול מבעוד מועד: יש לתבוע את אחמדי-נג'אד על הפרת האמנה הבינלאומית למניעת פשע של רצח עם (אמנה שהתקבלה על ידי עצרת האו"ם בשנת 1951)".

בשבוע שעבר פורסם כי חבר הכנסת דני נווה גיבש עם קבוצת משפטנים תביעה נגד נשיא איראן על הפרת האמנה, אולם הואיל וישראל איננה חתומה על אמנת בית הדין הבינלאומי בהאג, קטנים סיכוייה של קבוצה זו להוציא לפועל את תביעתה.

פרופ' קוטלר, לוחם ידוע למען זכויות האדם, ביקש להבהיר לנוכחי הכנס כי העולם השתנה, אך המושגים שבהם אנו משתמשים – עדיין לא. "עלינו לגלות סובלנות אפסית כלפי עולם המינוחים שלנו. לא ייתכן שנקבל את המושג 'לוחמי חופש' בהקשר של טרוריסטים. לוחמי חופש לא מפוצצים אוטובוסים מלאים בחפים מפשע, הם אינם הורגים ילדים. אסור למדינות דמוקרטיות לקבל מצב שבו המילה היקרה 'חופש' מנוצלת לתיאור מעשי זוועה שכאלה".

לדבריו, מצב הטרור העולמי משתנה בקצב מהיר מאוד ועל הקהילה הבינלאומית להיערך לשינויים אלה, בעיקר במישור המשפטי. קוטלר הזכיר לנוכחים כי "רק בשנה שחלפה מאז הכנס הקודם, חלו הרבה מאוד שינויים מרחיקי לכת. אחמדי-נג'אד והשקפותיו הרצחניות עלו לסדר היום הבינלאומי, ארגון החמאס הפך לממשלת חמאס וחיזבאללה הפך להיות איום משמעותי". עוד ציין קוטלר כי לשלושת הגורמים הללו יש מטרה ואידיאולוגיה משותפות: המטרה היא רצח עם והאידיאולוגיה – אנטישמיות.

קוטלר סבור כי למרות כל זאת, מערכת המשפט הבינלאומית עדיין לא הבינה שחוקי המשחק השתנו: "מערכות המשפט הקיימות במדינות, אינן מסוגלות להתמודד עם 'השחקן החדש' שנוצר במערכת. מערכת הענישה הקיימת היום איננה יעילה ואיננה מתאימה לקונפליקט העולמי הנוכחי".

הפתרון, לדעתו של קוטלר, הוא לא רק תביעה נגד אחמדי-נג'אד, נסראללה ואחרים, אלא הקמת מנגנונים משפטיים בינלאומיים שיוכלו להתמודד עם ארגוני הטרור ועם סוג הסכסוך החדש הרובץ לפתחן של מדינות רבות. "יש צורך במנגנונים חדשים, שיוכלו להתמודד עם קונפליקטים א-סימטריים – שבהם בצד אחד נמצאת מדינה ובצד האחר – ארגון חמוש".