עזרת נשים: הושק איגוד יזמיות יהודיות וערביות

את הקמת איגוד נשות העסקים הראשון בישראל "יסמין", שיזם "המרכז היהודי-ערבי לפיתוח כלכלי" והושק אמש באירוע רב משתתפות, ליוותה משוואה פשוטה: בבעלותן של למעלה מ-40,000 נשים ישראליות עסקים קטנים ובינוניים; 4,000 מהן חברות בכ-100 מועדוני נשות עסקים שמפעילים כ-70 גופים מקומיים וארציים; אולם למרות היקף הפעילות, מסקר שערך המרכז עולה כי רבות מהן חשות בצורך באיגוד ארצי שיהיה אמון על נושאי חקיקה, הלוואות, מיסוי, תמיכה מקצועית ועוד.

"הסקר שערכנו בקרב 500 נשות עסקים יהודיות וערביות גילה כי 70% מהן מרגישות שהשתתפות במועדון עסקי תקנה להם הזדמנויות שונות, 65% מהן סבורות שהן אינן מודעות לזכויותיהן החוקיות ו-71% מהן היו שמחות לו הייתה להן אפשרות להכשרה מקצועית", אומרים אנשי המרכז. "מכלל הנתונים עולה תמונה ברורה לפיה יש צורך אמיתי במועדון עסקים ייעודי לנשים יזמיות - וכדי לענות על הצורך הזה הקמנו את "יסמין" שנחנך אתמול".

"הרעיון הבסיסי הוא לאגד את האינטרסים של כלל נשות העסקים בישראל", מרחיבה כיראם בלעום, מובילת הפרויקט ומנהלת יחידת נשים בעסקים שמפעיל המרכז. "נשים מרשימות ומצליחות, בהן עפרה שטראוס, השופטת בדימוס דליה דורנר, הח"כית נדיה חילו, ראש עיריית הרצליה יעל גרמן ואחרות כבר הצטרפו ליוזמה, שתיתן לכולנו יותר כוח להוציא רעיונות עסקיים אל הפועל".

יחידת הנשים שבלעום מניעה בעשור האחרון אמונה על עידוד יזמות עסקית בקרב נשים ערביות, יצירת שיתופי פעולה בין יזמיות יהודיות וערביות וחיזוק

 עסקים קטנים ובינוניים בבעלות נשים. נסמכת על נסיונה, היא מבקשת כעת להפוך את היוזמות המקומיות לרשת תמיכה ארצית.

"בתקופת הפעילות שלנו הקמנו שבעה מועדונים אזוריים המיועדים לבעלות עסקים יהודיות וערביות, שמעוניינות למקסם יכולות העסק שלהן בעזרת נשים אחרות", מתארת בלעום. "בכל מועדון פועלות 70 עד מאה נשים שנפגשות, מכירות אחת את השנייה וחושבות ביחד על שיתופי פעולה אפשריים. אם, למשל, אישה אחת היא בעלת נגרייה והשנייה מייצרת מסגרות לתמונות, הן יכולות לעבוד זו עם זו. אין סיבה לפעול בעולם העסקי לבד אם אפשר לעבוד ביחד".

"מדובר באיגוד חשוב מאוד הן מהכיוון המגדרי, הן מהכיוון העסקי והן מהכיוון הלאומי", מעידה רונית סילון, אשת עסקים החולשת על חברת השקעות, וחברת הוועד המנהל של המרכז. "חשוב לפתח רשת ארצית כזו כיוון שההתנהלות הגברית, הכרוכה פעמים רבות באינטראקציה פנימית של 'שמור לי ואשמור לך', יוצרת מצב בו נשים אינן שותפות לתהליכים עסקיים. אנחנו צריכות ליצור סביבה המנוהלת על-ידינו ומשרתת אותנו.

"מובן שהמפגשים בינינו מפרים גם ברמה העסקית: נשים בעלות הון תוכלנה להשקיע בנשות עסקים שמחפשות מימון, ונשים שעסקיהן משיקים תוכלנה ליצור שיתופי פעולה. היום חסר מאוד מידע בסיסי על נשים שעושות עסקים. ככל שיהיה יותר מידע כך קל יהיה ליצור מעין מדריך שירותים שיקשר בין יזמיות ויאפשר לעזור - ולהיעזר - האחת בשנייה". 

יריד מכירת מוצרים (צילום: באדיבות "המרכז היהודי-ערבי לפיתוח כלכלי")  

"יצירת קשר אישי, תחושת שותפות גורל ושוויון"

בשנים האחרונות מתפתח תחום תעסוקה חדש ומרתק במגזר הערבי: יזמות נשית. "בעבר היה קושי בפנייה של אישה ליזמות עסקית עצמאית", מספרת בלעום. "נשים חששו מלקיחת אחריות מלאה על עסק, והבעל ואיתו המשפחה המורחבת לא עודדו את הנושא".

אלא שהמצב הכלכלי הקשה עמו מתמודדת האוכלוסייה הערבית בישראל, לצד העובדה כי לנשים ערביות לא מוצעות משרות רבות, הפכו את היזמות העצמאית לפתרון המסייע בכלכלת המשפחה. הצלחתן של היזמיות החלוצות עודדה נשים רבות לפעול והתנגדות פחתה. על-פי נתוני המרכז, לא פחות מ-3,000 עסקים קטנים ובינוניים הם בבעלות נשים ערביות. התחום המוביל הוא מסחר ושיווק ואחריו מתן שירותים שונים, ממסעדנות דרך נסיעות ועד ראיית חשבון או עריכת דין.

יחידת הנשים אותה מובילה בלעום פועלת נמרצות להרחבת המעגלים. בכל שנה מגיעות תוכניות המרכז לחמישה עד עשרה יישובים נוספים, ונשים המבקשות להתוודע לתחום לוקחות בהן חלק. במסגרת התוכניות, שמשכן

חצי שנה עד שנה, הן נפגשות אחת לשבוע ועוברות הכשרה מקיפה בתחומי היזמות. אגב, בלעום מציינת כי יזמיות המתקשות לגייס מימון ראשוני יכולות לדלג בקלות יחסית גם מעל המשוכה הזו, בעזרת קרן הלוואות המקצה להן סכומים של 20,000 עד 150,000 שקל.

בנוסף להעצמה האישית המשתתפות עוברות תהליך של בירור צרכים ואפשרויות. "יש נשים שמבקשות להיות יזמיות עצמאיות ויש כאלה שמעדיפות להיות חלק מקבוצה", מספרת בלעום. "את כולן אנו מלווים בכל שלבי התהליך: מאיתור המוצר המתאים, דרך חלוקת התפקידים ועד בדיקת כדאיות וכתיבת התוכנית העסקית. חשוב לנו לעודד נשים ליצירת עסק שאינו מקומי אלא דווקא כזה שהשוק שלו הוא ארצי, אולי אפילו בינלאומי".

עד היום סייע המרכז בהקמת 1,000 עסקים נשיים. אחת ההצלחות בה בלעום מתגאה היא חברת אסאלה - טבע המדבר, הפועלת בעיירה הבדואית תל-שבע. החברה הוקמה בידי שמונה בעלות מניות לאחר תהליך ארוך, במהלכו הן למדו להשתמש בידע מסורתי לייצור תמרוקים מצמחי המדבר. "הן לוקחות ידע שקיבלו מהסבתות ומשתמשות בו ליצירת מוצרים נדרשים שלא ימכרו מן הסתם, בתל-שבע, אלא בכל רחבי הארץ ואולי אף בעולם", אומרת בלעום.

קבוצה נוספת פועלת בימים אלה בנצרת, שם התאגדו כמה נשים נתמכות סעד שעברו את קורס ההכשרה המקצועית. היום הן מייצרות בצוותא מוצרי טקסטיל רקומים יוקרתיים המיועדים לחדרי תינוקות, שיימכרו בכל שוק אפשרי.

"המגזר העסקי הנשי הערבי חי ובועט אבל המגזר היהודי בקושי מכיר אותו", מסכמת סילון. "המפגש בין שני המגזרים במסגרת פעילות "יסמין" ייצור קשר אישי, תחושת שותפות גורל ושוויון. אין לי ספק שהוא יסייע לכולנו לחיות בצוותא בארץ הזו".