"לו ברק היה שם ערבי, הייתי קורא כך לבני"

"הלוואי שעם ישראל יתברך בעוד אנשים גדולים כמו אהרן ברק", זוהי המשאלה שמביע היום (ה') עאדל קעדאן, תושב בקה אל גרבייה, שהיכרותו עם בית המשפט העליון ועם נשיאה הפורש הולידה תקדים משפטי בנושא זכויות אדם בישראל לפיו, אין המדינה יכולה להפלות בין יהודים למיעוטים בכל הנוגע להקצאת קרקעות שברשותה.

"ברק הוא המצפן של החברה הישראלית, ואיתו הרגשתי שאנחנו הולכים בדרך לחוף מבטחים", אמר קעדאן. "היום, אחרי

 ששמעתי את נשיאת בית המשפט הנכנסת אומרת שברק הוא מורה ורבהּ, אני אופטימי. אני מאמין שהוא השפיע עליה רבות ומקווה שהיא תלך בדרכו של האיש הדגול הזה". ברק עצמו איזכר את פסק דינו בנושא קעאדן בטקס השבעתה של מחליפתו, דורית בייניש, וכינה אותו "פסק דין ציוני מהמעלה הראשונה".

בשנת 1999 עתר קעדאן יחד עם רעייתו אימאן לבג"ץ בטענה כי הופלו לרעה, לאחר שביקשו לרכוש חלקת אדמה ביישוב הקהילתי קציר ונענו בשלילה. בג"ץ, בראשות הנשיא ברק, קיבל את עתירתם ונימק בפסק הדין כי על פי עקרון השוויון, אל למדינה להפלות בין פרטים בהקצאת מקרקעי המדינה. כמו כן קבע בית המשפט כי אסורה הפליה עקיפה על ידי הקצאת קרקעות לסוכנות היהודית, המקימה יישוב ליהודים בלבד.

קעדאן: "בקרוב מאוד יושלם הליך קבלת היתרי הבנייה ונקים ביישוב קציר את ביתנו. הבית הזה יהיה בית ברוח הנשיא ברק - בית פתוח וחם, שערבים ויהודים יתארחו בו כשווים".

"דינמיקה של ניגודים"

עו"ד חסן ג'בארין, מנכ"ל ארגון עדאלה, אומר כי בתקופתו של ברק החל ארגונו להגיש עתירות משפטיות עקרוניות. "בעתירה על איחוד משפחות - חוק האזרחות, היה ברק בדעת מיעוט מול הנהגת הרוב בדעת חשין. בעניין השטחים הכבושים, למשל בנושא נוהל שכן - התקבלה העתירה, וכך היה גם במעמד השפה הערבית בערים מעורבות.

"אפשר לומר שבתקופתו של ברק בית המשפט דן באופן רציני בסוגיות המהותיות, ואין ספק שהעתירות שלנו לא היו מתקבלות בבתי המשפט הקודמים. עם זאת, אף על פי שברק הצליח לבסס את מעמדו של בית המשפט העליון כבית המשפט לענייני חוקים ואופיין בהתערבות אקטיביסטית, הכישלון של בית המשפט בהנהגתו הוא שלא נקבעו מבחנים ראויים להגנה על הזכויות החוקתיות של הערבים".

ג'בארין מגדיר את בית המשפט בעידן ברק כ"דינמיקה של ניגודים". לדבריו, "מצד אחד בית המשפט של ברק פסק כראוי בתיק קעדאן, אולם גם פסק פס"ד גזעני בנושא איחוד המשפחות. מתוך אלפי העתירות שהוגשו בתקופתו בעניין השטחים הכבושים, מעטות מאוד הן העתירות שהתקבלו. בחלק ניכר מהעתירות שהובאו בפני ברק אנו מוצאים רטוריקה גבוהה בהגנה על זכויות האדם, אבל למרות זאת התוצאה שלילית – דהיינו דחיית העתירות. לכן תושבי השטחים הכבושים נותרו ללא הגנה ממשית".

להערכתו של ג'בארין, בית המשפט העליון בהנהגתה של בייניש ימשיך להתלבט במשולש הניגודים שליווה גם את תקופת ברק: יהודית מול דמוקרטית, דת מול מדינה, כיבוש מול חירות. "נשיאת בית המשפט משתייכת למחנה הליברלי של בית המשפט העליון. אנו מצפים שתנהג בהגינות ומקצועיות הראויה", הוא מסיים.