מי בכלל צריך רכבת קלה, ויקרה?
תשעה מיליארד שקל, לא פחות, דורשות המתחרות על מכרז הרכבת הקלה בגוש-דן. כל זאת תמורת הפעלת "הקו האדום", מסילת רכבת קלה בין פתח-תקוה לבת-ים. ממשלת ישראל נדרשת לציית...
אלא שתשעה מיליארד השקלים האלה, הם רק ההתחלה. לפני ימים אחדים פרסם עיתון הארץ כי לפרויקט הענק יהיו גם עלויות נוספות. למשל, כמיליארד שקל בכל שנת עבודה שיזרקו לטמיון על-ידי תושבי גוש-דן כאשר יעמדו בפקקים שייווצרו עקב עבודות בצירי תנועה מרכזיים, מיליוני שעות עבודה שימחקו עקב איחורים, וממון שבעזרתו יתוקנו נזקים שייגרמו מהחמרת בעיית זיהום האוויר במהלך שנות העבודה. בסך הכל, כאמור, עלות הקמה של כמעט 15 מיליארד שקל (כל זאת בהנחה שהעסק יסתיים תוך 5-6 שנים כמובטח...). סכום פנטסטי כמובן, השקול כמעט לכל תקציב פיתוח הכבישים במדינת ישראל באותן 5-6 שנות ביצוע. סכום מספיק גדול כדי לעצור רגע, ולשאול כנגד הקו המקובל – האם זה באמת כדאי.
כן חכם, לא ככה
אז נכון, חסידי הרכבות יקפצו מיד ויסבירו להדיוטות כי רק כלי מסילתי מציע פתרון הולם להסעת המונים. בצדק יציינו כי ברוב הערים הגדולות בעולם אכן מסיעות רכבות - תחתיות או קלות - חלק ניכר מהנוסעים. הם צודקים, אבל כל זה לא אמור למנוע דיון מחודש בנושא. מסיבה פשוטה - הקו הזה, שיעלה כל-כך הרבה כסף והקמתו הולכת לשבש לכולנו את החיים למשך שנים רבות, רחוק שנות אור מרשת מסועפת של רכבות תחתיות, עליה חולמים אצלנו עשרות שנים.
מדובר בסופו של יום בקו אחד בלבד, שרובו יעבור בכלל מעל האדמה, עם כל הבעיות המתבקשות. מדובר בקו אחד שיישרת אוכלוסייה מאוד מסוימת, שמתגוררת ועובדת באזורים מאוד מסוימים, לאורך המסילה המתוכננת. כל שאר תושבי גוש דן – מרבית העובדים במטרופולין ודיירי תל אביב והערים הסובבות – יאלצו להמשיך ולהשתמש באמצעי תחבורה אחרים.
עבור כל אותם מאות אלפי אנשים מנתניה, כפר-סבא, רעננה והרצלייה בצפון, קריית אונו, מודיעין, רמלה ולוד ממזרח, ועד רחובות, ראשון לציון, חולון ואשדוד בדרום, הרכבת הקלה הזו תהיה לא יותר משמועה רחוקה. הם כמעט ולא ישתמשו בה, אבל בהחלט ישלמו תמורת הקמתה.
הרכבת הקלה לא לבד
כדאי באותה הזדמנות גם לדעת שהרכבת הקלה היא לא הפתרון היחיד להסעת המונים שמתוכנן בגוש דן. אחרי הכל, רכבת ישראל משקיעה מיליארדי שקלים בהנחת מסילות חדשות (ובהרחבת קיימות). בין היתר, מאזור חולון ובת-ים בדרום, ומרעננה, כפר-סבא ופתח-תקווה בצפון לכיוון תל-אביב. עוד? נתיבי איילון עוסקים במרץ בהשלמת ציר תנועה עיקרי מדרום המטרופולין, ומתכננים זרוע נוספת לכביש המהיר - ממחלף רוקח, דרך פארק הירקון וכביש גהה לכיוון פתח-תקווה ומערבה לכביש החוף, כולל המשך נתיבי איילון לכיוון נתניה. החברה הלאומית לדרכים עוסקת בהקמת נתיבי אגרה בכניסות העיקריות לתל-אביב, מצפון ומדרום, ועוסקת כמו-כן בהשלמת דרכי גישה מהמטרופולין לכביש חוצה ישראל. מרבית הפרויקטים האלה נמצאים במרחק מאות מטר בלבד מקו הרכבת הקלה המתוכנן. כולם יעלו סכומים עצומים.
ועכשיו בואו נבדוק שוב, בשביל מה לנו גם קו של רכבת קלה, ועוד יקר כל-כך? ומי יבטיח לנו שהחיים בגוש-דן כולו לא ייהפכו לסיוט למשך שנים רבות, עקב עבודות התשתית בצירי התנועה החשובים והעמוסים ביותר של המטרופולין?
הרי יש לנו ניסיון מר עם עבודות תשתית: נתיבי איילון נסללים כבר 35 שנה (איך הזמן רץ כשנהנים...), לעבודות הרחבת צומת - לה-גארדיה שבדרום העיר - הקצו שלוש שנים, ואפילו את ההפרדה המפלסית בין מסילת הברזל והכביש בצומת בית-יהושע בשרון - גשר באורך 120 מטר - ייקח כנראה 20 חודשים כדי לבנות. אז מי יערוב לכך שציר רכבת קלה - 22 ק"מ, מהם 10 במנהרה שצריך לחפור, ו-33 תחנות נוספות שצריך לבנות - יושלם תוך חמש-שש שנים? מי יערוב לכך שהסכום יישאר תשעה מיליארד שקל פלוס נזק עקיף של חמישה-שישה מיליארד? מישהו מוכן להמר כמה זה יצא בסוף?
דיון פתוח, ועכשיו
שורה תחתונה - יכול בהחלט להיות שכדאי לבדוק שוב את הנחות הייסוד, ואולי להגיע בסופו של דיון פומבי לפתרון אחר. מה שבטוח הוא, שציבור האזרחים לא מודע לגמרי לכאוס שעומד להתרחש פה, ולעלות שלו עבור משלם המיסים. עם 15 מיליארד שקל, אתם יודעים, אפשר לבצע המון פרויקטים אחרים, חלקם יעילים יותר עבור החברה.
מישהו שומע?
