אז כמה שעות שינה אנחנו צריכים?

חלק לא קטן של תופעת ההירדמות על ההגה מקורו במיעוט מספר שעות השינה בלילה, ולא בהפרעת שינה שלא טופלה. הרבה אנשים שואלים "כמה שעות שינה צריך לישון?" והתשובה היא - מספר שעות השינה שמאפשרות רמת ערנות טובה ותפקוד תקין במהלך כל שעות היום. מכאן ברור, שהצרכים הם אישיים ושונים לכל אחת ואחד. יש אנשים בני אותו גיל

שמספיקות להם ארבע-חמש שעות שינה (והם מכונים בשפה המקצועית Short Sleepers) ויש כאלה שעשר שעות שינה אינן מספיקות להם (והם מכונים בשפה המקצועית Long Sleepers). עם זאת, אם נערוך משאל רחוב מקרי בקרב אנשים בני אותו גיל ניווכח שרוב המשיבים זקוקים למספר דומה של שעות שינה, ורק מיעוט יחסי יזדקק למספר קטן יותר או

גדול יותר של שעות שינה.

הבעיה נעוצה בכך שכמעט בכל הגילאים, רובנו ישנים פחות שעות שינה ממה שנחוץ לנו כדי לתפקד בצורה תקינה. זה אומר שרבים מאתנו נמצאים במצב של חסך שינה כרוני.

אין זמן לישון

כל אלו כמובן משפיעים עלינו וזמן השינה התקצר מכתשע שעות בממוצע בתחילת המאה עד לכשבע שעות בממוצע כיום. ויש לא מעט אנשים שישנים שש שעות ופחות באופן קבוע. לא בגלל שזה טוב להם או שזה מספיק להם - בגלל ש"אין להם זמן".

הבעיה המרכזית - אצל המתבגרים

מה הסיבה לכך? מתבגרים זקוקים לשמונה וחצי עד קצת יותר מתשע שעות שינה טובות בכל לילה כדי לתפקד בערנות טובה בשעות היום. כיוון שבגיל הזה קיימת נטייה פיזיולוגית לדחות את שעות השינה, ברור שרוב בני הגילאים הללו נמצאים במצב של חסך שינה חמור.

כיוון שחסך שינה הוא עניין מצטבר והוא נעשה חמור יותר לקראת סוף השבוע. זו הסיבה לשעות השינה המרובות של חלק לא קטן מבני גילאים אלה בשישי-שבת. לצערנו לא כולם מספיקים "למלא את המצבר" בסוף שבוע. ואם מוסיפים את הבילויים שמתחילים אחרי חצות ומסתיימים בשעות הקטנות של הבוקר (עם כמה משקאות אלכוהוליים בדרך, שלא לדבר על דברים אחרים), אין ספק שהנהיגה בחזרה הביתה עם עוד חברים יכולה להיות עסק מאוד קטלני.

מה הפתרון? ישנים יותר. אמנם יש תרופות, משקאות ותוספי מזון שמעוררים את המערכת העצבים המרכזית אך אין ספק

שהדרך הנכונה והטובה ביותר היא לישון - ורק לישון. כי שינה היא כמו רעב או צמא. כשאנו רעבים, או צמאים, רק אוכל או שתייה ישקיטו את הצרכים האלה. כשמדובר על שינה, המצב דומה מאוד. רק שינה מאפשרת להתגבר על ישנוניות

מוגברת. נכון, פעילות אקטיבית יכולה לדחות את התופעה הזו זמנית, אבל במצבים פסיביים שונים, הישנוניות משתלטת במהירות. לפעמים, כמו שקורה בנהיגה, הישנוניות עלולה להשתלט כל-כך מהר - שלא מרגישים שנרדמים. הדחף החזק לשינה במצב של חסך שינה גורם לנו להירדם מבלי לשים לב ובלי להיות מודעים לכך.

וזה מסוכן. מחקרים הראו שלזהות בוודאות את הרגע שלפני ההירדמות היא משימה מאוד קשה עד כמעט בלתי-אפשרית. חמור מזה: הרבה אנשים נרדמים לזמנים קצרים בלי שהם בכלל מודעים לכך. לכן מישהו עייף שנוהג במכונית יכול בקלות רבה להירדם על ההגה.