חרם אקדמי: "ממשלת ישראל אטומה מוסרית"
בפעם השלישית בשנתיים האחרונות מתאגדים מרצים מהעולם בקריאה לנדות את מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל. הפעם, בנוסף לטענות על מדיניות ישראל ביהודה, שומרון ועזה, מאשימים המרצים את הממשלה גם ב"אלימות כלפי אזרחי לבנון". יולי תמיר ל-ynet בתגובה: "אבדוק את העניין. נסיונות החרם לא הפכו למשהו שהוא בזרם המרכזי, להיפך - הם רק הגבירו את ההצעות לשיתוף פעולה"
חרם אקדמאי נוסף על ישראל: עשרות אנשי אקדמיה מכל העולם קוראים להחרים את המוסדות האקדמאים בישראל עד ש"ישראל תחדל מכיבוש השטחים הפלשתינאים". זהו הניסיון השלישי לחרם אקדמי בשנתיים האחרונות, אשר מוכרז כנגד מוסדות האקדמיה בישראל.
לאחרונה פורסם ב"אייריש טיימס" מכתב של 61 אנשי אקדמיה, בו הם דורשים ממוסדות השכלה גבוהה בינלאומיים ואירופאים, בפרט כאלו הנתמכים על ידי האיחוד האירופאי, להפסיק ולתמוך במוסדות האקדמיים בישראל. במכתבם הם תובעים כי מוסדות אירופאים יעצרו כל מימון של פרוייקטים שיתופיים עם מוסדות אקדמיה ישראליים וכל שיתוף פעולה שהוא עם אנשי אקדמיה מישראל.
"לאחרונה יש התרחבות בינלאומית של גינוי למדיניות הישראלית של אלימות מודחקת כלפי פלסטינים בשטחים הכבושים ואלימות כלפי אזרחי לבנון", נטען במכתב.
"הממשלה הישראלית אטומה לבקשות מוסריות של מנהיגי העולם ולעקרונות המוצקים של האומות המאוחדות. אנו חשים שזה הזמן להפנות את תשומת הלב לקריאה הפלסטינית לנקוט בצעדי לחץ כלפי ישראל בשיתוף עם החוק הבינלאומי ונורמות של זכויות אדם בסיסיות. מוסדות תרבות ומחקר בינלאומיים ואירופים רבים ומוסדות מחקר כולל כאלה הממומנים בידי האיחוד האירופי, רואים בישראל מדינה אירופית מבחינת מענקי מחקר וחוזי מחקר".
בהמשך המכתב נכתב כי "אנו קוראים לחרם (על ישראל) עד להודעה חדשה, כולל חרם תמיכה במוסדות אקדמאים ישראלים ברמה הבינלאומית והאירופית. אנו מפצירים בעמיתינו האקדמאים לתמוך בחרם היכן שניתן כדי למנוע שיתופי פעולה עם מוסדות אקדמאים ישראליים. חרם שכזה יימשך עד שישראל תנהג לפי כללי האומות המאוחדות ותסיים את הכיבוש של השטחים הפלסטינים".
שרת החינוך, פרופסור יולי תמיר, אמרה ל-ynet בתגובה לקריאה לחרם כי "אבדוק את הנושא ואברר האם מדובר במרצים בעלי השפעה. בשבוע הקרוב אני טסה לאנגליה שם אשוחח עם מרצים ואנשי אקדמיה בעניין. נשאלת השאלה האם מדובר במרצים בעלי שם דבר בעולם האקדמי או לא. זה לא נעים, אבל גם לא נורא. אנחנו לא רוצים לעשות מזה עניין כי זה רק ייתן להם מעמד לא נכון".
לדברי תמיר "עד היום נסיונות החרם לא הזיקו לישראל בפרמטרים אמיתיים כמו שאלות מי מקבל מלגות לתמיכה וכדומה. לא נתקלתי בבקשה לתמיכה שסירבו להן בגלל שמדובר בישראל. זה לא אומר שאין, אבל אישית לא נתקלתי בכך. נסיונות החרם לא הפכו למשהו שהוא בזרם המרכזי, להיפך - הם רק הגבירו את ההצעות לשיתוף פעולה. גם בחרם הבריטי הקודם - התברר כי אלה היו קבוצה של מרצים איזוטרים שמהר מאד האוניברסיטאות התכחשו להם".
יושב ראש איגוד ייעוץ החופש האקדמאי, פרופ' יוסף ישורון המשמש גם כרקטור אוניברסיטת בר-אילן, שלח מכתב תגובה לאיחוד האירופי על ועדותיו השונות ולנציבים בכל אירופה, כנגד דרישת אנשי האקדמיה האירים. "חרם אקדמאי אינו אתי ומנוגד לעקרונות החופש האקדמי", כתב ישורון במכתבו, בו הוא מכנה את ההחלטה "אנטישמית".
"הניסיון להחריג את ישראל ואקדמאים ישראלים למטרת בידוד ודמוניזציה, בזמן שמוחקים היסטוריה ועשורים של אלימות, מבחינה מוסרית אינו מקובל", הוסיף. "אני מפנה לדו"ח של הפרלמנט הבריטי שמצביע שאנטי-ציונות ארסית הפכה לסוג של אנטישמיות".
לדברי פרופ' ישורון, המעשה מנוגד לעקרונות המדע הבינלאומיים שגובשו באמנת "המועצה הבינלאומית למדעים", המונה למעלה ממאה מוסדות מחקר ומדע בינלאומיים ו-26 ארגונים מדעיים. ישראל היא חברת כבוד במועצה זו בשל תרומתה למחקרים רפואיים. על המכתב שנשלח לאיגוד חתום גם אדוארד ס.בק, נשיא המלגות למען שלום במזרח התיכון מאוניברסיטת "וולדן" לחקר הפיזיולוגיה שבארצות הברית.
הנסיונות הקודמים הסתיימו ללא הצלחה
בשנתיים האחרונות, כאמור, היו שני נסיונות דומים לחרם על מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל. האחרון שבהם היה בחודש יוני השנה, ביוזמת האגודה הבינלאומית של מורי ההשכלה הגבוהה בבריטניה. ארגון מרצים מהגדולים באי הבריטי, המאגד כ-67 אלף חברים, קרא לחבריו להחרים מוסדות השכלה גבוהה בישראל שאינם מתנערים מ"מדיניות האפרטהייד". דובר הארגון, טרוור פיליפס, אמר אז ל-ynet כי הארגון לא קיבל החלטה להטיל חרם על ישראל, אלא רק המליץ לחבריו לקבל החלטה כזו באופן אישי. בסופו של דבר לא יצא החרם אל הפועל בשל הצטרפות האיגוד לארגון אחר אשר אינו דוגל בחרמות.
שנה מוקדם יותר הודיע "איגוד מרצי האוניברסיטאות", הנחשב גם הוא לארגון אקדמי מוביל בבריטניה ומייצג כ-48 אלף מרצים, כי הוא מחרים את אוניברסיטת חיפה ואת אוניברסיטת בר-אילן. לטענת חברי האיגוד, שתי האוניברסיטאות צידדו בפעולות ישראל בשטחי הרשות.
האיגוד טען כי אוניברסיטת חיפה מגבילה את החופש האקדמי כשמדובר במחקרים המותחים ביקורת על מדיניות ישראל ובאשר לאוניברסיטת בר-אילן נטען כי יש להחרימה כיוון שהיא מפעילה שלוחה באריאל (נמצאת מעבר לקו הירוק). גם נסיון זה לחרם נכשל בסופו של דבר.