בוקר טוב: אפשר להתחיל את היום בלי מריבות

התחלות של יום יכולות להיות מאוד קשות, התחלות של יום עם ילדים יכולות להיות קשות כפליים. יעידו על כך עשרות הורים טרוטי עיניים שמגיעים לעבודה (באיחור) אחרי מסע דילוגים מעייף בין החדר של הילד לחדר אמבטיה, ואין ספור שכנועים מפתים על מנת שהוד רוממותו יאות להתאים עצמו ללוח הזמנים, יתלבש וגם יאכל משהו לפני שיוצאים.

ליאת זלצר, מנחה בכירה להורים במכון אדלר, אומרת שבשעות הבוקר נטל האחריות מתחלק בין המבוגרים לילדים. "אם אנחנו צריכים להגיע לגן ברבע לשמונה כדי לא לאחר לעבודה, האחריות היא עלינו. לכן התפקיד שלנו הוא להעיר בזמן את הילדים ולבקש, לפעמים בתקיפות אדיבה, לקום ולעשות את מה שצריך. זה החלק שבשליטתנו. וכך גם שעת היציאה מהבית".

אחת מהבעיות של המשפחה המודרנית היא שהילדים נמצאים כל הזמן במרכז וההורים מכרכרים סביבם על מנת להקל עליהם: מכניסים את הסנדוויצ'ים לתיק ומסיעים אותם לבית הספר כדי שלא יאלצו ללכת ברגל או חלילה לאחר, כי הם יוצאים מאוחר. הורים טועים לחשוב שכך הם מגדלים ילדים מאושרים שמרגישים טוב יותר. אבל דווקא שיתוף ואחריות תורמים לתחושת המשמעות והחשיבות של הילד.

מאבקי כוח ותשומת לב על הבוקר

זלצר מסבירה שהתחלות היום הן קשות במיוחד ומלוות במאבקים בעיקר במשפחות בהן אין גבולות ברורים או אסטרטגיה עקבית. כלומר, כשלפעמים ההורים אומרים: "קום חמודי" ונותנים לו למרוח את הזמן, ולפעמים מאוד כועסים כי ממהרים. חוסר עקבית שכזה עלול להוביל למאבקים.

ילדים רבים מנסים להשיג תחושת שייכות ותשומת לב באמצעות עיכובים והשהייה או אי ביצוע מטלות. לכן, סיבה נוספת, לפי זלצר, שיכולה לעורר עימותים היא הניסיון של הילד להשיג תשומת לב על ידי "הפעלה" של ההורים. התהליך מתחיל ברכות ואחר כך עובר לכעס, והילד זוכה להמון תשומת לב בכל בוקר.

סביב שגרת פעילויות הבוקר עלולים להיווצר גם מאבקי כוח. ילדים שמתנגדים, מנסים בעצם, להפגין שליטה ולהראות להורים שאלו הם שקובעים מתי יצאו ובאיזה מצב רוח. זלצר מדגישה שלא מדובר ברצונות מודעים אבל חוסר עקביות והעדר גבולות ברורים ותחושת שייכות של הילד, עלולים לעורר ולהעצים משברים קטנים.

כדי למנוע את כל זה היא מציעה להנהיג שגרת בוקר קבועה תוך שיתוף הילדים. לדבר על הזמן ועל שעת היציאה מהבית. להראות אפילו את מחוגי השעון ולהסביר שעד שעה מסוימת הילדים צריכים להיות לבושים, נקיים ומוכנים ליציאה. "אם נגרום לילדים להיות שותפים בשגרת הבוקר, אם נגרום להם להרגיש שייכים ונחוצים בהתנהלות המשפחתית, נשיג שיתוף פעולה", היא מבטיחה.

לכן, ככל שהילדים גדלים אפשר להציע להם להשתתף בהכנות הבוקר: להוציא ספלים מהארון או בקבוק חלב מהמקרר ולסדר קעריות או צלחות על השולחן. ילדים גדולים יותר יכולים להחליף מים בקערה של החתול או להוציא את הכלב. ילד שירגיש שהוא תורם לסדר היום המשפחתי לא יזדקק למאבקים ומשיכת תשומת לב באמצעים שלילים. זלצר מזכירה ש"חשוב לשבח התנהגויות מועילות של הילד על מנת לעודד אותן".

תתלבש כבר בדרך

אבל בתוך רצף פעילויות הבוקר יש דברים שהם לא בשליטת ההורים. אי אפשר להכריח את הילד לצחצח שיניים או לאכול. "במקרים כאלה", מציעה זלצר, "אנחנו יכולים להוציא אותו מהמיטה ולקחת עבורו את הבגדים ואת מברשת השיניים בשקית. המסר שעובר לילדים צריך להיות ברור: אני צריכה להגיע לעבודה בזמן. לשם כך אין צורך לאיים או להרים את הקול, אלא לומר בתקיפות אדיבה: 'אלה האילוצים שלנו ואנחנו חייבים לעמוד בהם'. ילד שלא יתלבש עד שעת היציאה היעודה מהבית, יוכל לעשות זאת באוטו או בגן.

"יחד עם זה צריך גם להתחשב בטמפרמנט של הילד. ילדים איטיים יותר רצוי להעיר אפילו חצי שעה קודם, על מנת לאפשר להם לקום בנחת, וגם לומר להם: 'אתה מרגיש שאתה צריך עוד זמן בבוקר כדי להתארגן? אתה רוצה לקום עשר דקות קודם?".

זלצר מציעה לשתף את הילדים ולהנהיג שעון מעורר כבר אצל ילדים קטנים. "העובדה שהשעון מצלצל לא מסירה מאיתנו את האחריות להיכנס לחדר ולהעיר את הילדים בנשיקה, אבל שעון מעורר בחדר משדר מסר שהאחריות סביב היקיצה נחלקת בינינו והיא לא רק מטלה של ההורים".

כשהילדים לא עומדים בזמנים שקבענו אפשר להצטער יחד איתם, לקחת את הבגדים איתנו או חטיף שיחליף את ארוחת הבוקר שלא אכלו, ולצאת בשעה המתוכננת. "רוב הילדים לא רוצים להגיע לגן בפיג'מה. אין צורך לומר להם 'אמרתי לך' או להוכיח אותם, הם כבר נושאים בתוצאה של מעשיהם. ברוב המקרים הילדים יעדיפו להתלבש מהר ולסיים במהירות את המטלות שלהם. השיטה הזו לא כל כך טובה לחורף, אבל כל עוד מזג האוויר נעים, היא מאוד ישימה".

מי שמגדל בביתו נסיכה אמיתית יודע שכל בוקר נפתח בדרך כלל בסוגייה כבדת המשקל - צמות או קוקו? "ילדות בדרך בכלל משתפות פעולה טוב יותר כי חשוב להן להסתרק, לקלוע צמות וכו'. את הבגדים כדאי לבחור איתן ערב קודם על מנת לצמצם התלבטויות ולהתנות את התסרוקת בזמן שיישאר לכך. בימים בהן הן מתארגנות ומוכנות אפשר להסתרק בנחת ולקלוע צמות, בימים שלא, צריך להסתפק באיסוף מהיר של השיער".

חיזוקים ואופטימיות

זלצר מציעה להדגיש את הבקרים שבהם מצליחים להתארגן בזמן: "לעשות מזה ממש

 חגיגה גדולה, לתת חיזוקים חיוביים להתנהגות החיובית. אם יש זמן אפשר להציץ ביחד בעיתון ולהסתכל על ידיעה מעניינת, לקרוא פרק נוסף בספר שלא הספקנו אתמול בלילה כשהיינו עייפים, לשחק כמה דקות או סתם ללכת ברגל עד לגן.

"חשוב מאוד לחזק התנהגויות מועילות ולשבח את המעשה: לומר למשל, 'היית מאוד זריז ויעיל הבוקר', או 'קמת ממש במהירות' ולא לומר 'אתה ילד טוב', כי ילדים הם טובים גם כשהם לא קמים בזמן", היא מזכירה בחיוך. "במקרים בהם השעון ניצח אתכם כדאי לשדר מסר של תקווה ברוח 'מחר אני מקווה שנספיק'. בימי חופש ובסופי שבוע אפשר להדגיש את ההבדלים וליהנות מהתכרבלות ארוכה במיטה, בלי צורך למהר. לצערנו, לרוב, בימים אלה דווקא הילדים משכימים מלאי מרץ בעצמם".