השפעת ה-Web 2.0 על הנפש

ווב 2.0 מהווה מודל חדש לחלוטין הן של מבנה ארגוני והן של מבנה נפשי. ארגונים רבים מפתחים "אני מאמין" או "יכולותו מיומנויות ליבה" שמהווים את הזהות שלהם. כך גם לגבי היחיד ש"רוצה לממשאת הפוטנציאל שלו" כאילו אלוהים או הגנטיקה הטביעו בו איזה "תוכניתעיסקית" שיש לממשה.

ווב 2.0 מפריך את כל העמדות הללו: דווקא חוסר זהותארגונית וחוסר אני, נותנים לארגון ולאדם רמת תגובתיות מוחלטת. ה"אי-ארגון" (תרתי משמע) שיצר את הלינוקס, או זה שיצר את הוויקיפדיה, הן דוגמאות לארגונים חסרי זהות ולמנהלים מעוטי אני. ארגונים אלה "חייםונושמים" את סביבתם הארגונית ויכולים להסתגל בזמן אפס לכל שינוי. יש להם"זמישות" (זמינות-זריזות-גמישות, באנגלית Agility) מוחלטת.

איך בני שבט הטוארג (נוודים שמקשרים בין אפריקה השחורהלבין צפון אפריקה המוסלמית), מסוגלים לחצות לבדם על גבי גמל במשך חודש או חודשייםאת כל הסהרה. התשובה טמונה בכך שהטוארג אינו רואה עצמו כיישות השונה מהגמל אומגרגרי החול שמתחתם הוא קובר עצמו במשך כל היום עם 50 מעלות צלזיוס. הטוארג אינורואה עצמו כיישות נפרדת מהכוכבים ומהשמיים בלילות שבהם הוא מנווט לאורך עשרותקילומטרים.

השיתופיות כייסוד קיומי הקודם לכל

פסיכו-לוגיה היא בעברית מדע-הנפש. השאלה היא האם אפשר לחקור את הנפש בצורה מדעית? האם בכלל יש נפש, או שאולי זו המצאה של 2500 השנים האחרונות, מאז שאריסטו כתב את ספר הפסיכולוגיה הראשון בהיסטוריה "עלהנפש" (דה-אנימה). מאז אריסטו ועד לפרויד ופיאז'ה, הנפש נתפסה כטקסט. לנפש כמו לטקסט יש חלקים: מודע, תת מודע, איד, אגו, סופר אגו, קוגניציה, מוטיבציה,רגשות, וכו'.

אולם עם הופעת האינטרנט ובמיוחד עם הופעת ווב 2.0, הופיעו מודלים חדשים של נפש, כמודל נגדי למודל ההתפתחות השלבית-ליניארית של נפש הילד לפי פיאז'ה, העולם הדיגיטלי הביא את מודל ההיפר-טקסט שבו ההתקדמות אינה ליניארית, אלא אסוציאטיבית. כמודל נגדי לקיומה של נפש ולקיומו של אינדיבידואל, ווב 2.0 מביא את השיתופיות כייסוד קיומי הקודם לאינדיבידואליזם.