גאידמק: אני הפוליטיקאי היחיד בישראל
"להיות פוליטיקאי, משמעותו להיות בעל חזון ובעל עמדות הנוגעות לבעיות חברתיות, הפועל לטובת הציבור והקהילה לא בהצהרות. מנקודת מבט זו, אני הפוליטיקאי היחיד בישראל זה זמן רב", כך הבהיר המיליארדר ארקדי גאידמק, שהתארח היום ב-ynet. עוד הוא סבור כי "הממשלה היא גוף מלאכותי שלעולם לא יצליח לכסות את כל הצרכים המתבקשים על- פי דרישות הסולידריות החברתית"
איש העסקים והפילנטרופ ארקדי גאידמק, התארח היום (ד') ב-ynet וענה לשאלות כתבנו והגולשים. בין השאר תוקף גיידאמק בחריפות את מה שהוא רואה כהתנכלות המשטרה כלפיו, ואת האשמות השווא שמפורסמות בתקשורת; לועג לפוליטיקאים המצהירים הצהרות אך אינם מסוגלים לנקוט עשייה של ממש, התייחס לעיר האוהלים שהקים בעת המלחמה ולאוזלת היד הממשלתית בטיפול בעורף.
אתה זוכה להערכה ולפופולריות רבה בציבור, היית מועמד לאיש השנה בישראל. האם אין זה הזמן המתאים עבורך להיכנס לפוליטיקה?
"משאלתך אני מסיק שאתה חושב שאינני פוליטיקאי, אך מנקודת מבטי אני מזמן עוסק בפוליטיקה במובנה הממשי. להיות חבר כנסת משמעותו להיות פוליטיקאי מקצועי. כלומר מישהו שמרוויח כסף מפעילותו ובונה עמדה ציבורית כדי לספק את גאוותנותו והיהירות שלו. אני לעומת זאת איני זקוק לכל אלה. ולכן לכאורה איני פוליטיקאי, במובן 'המקצועי', של המושג. אך מבחינתי, להיות פוליטיקאי, משמעותו להיות אדם בעל חזון ובעל עמדות הנוגעות לבעיות חברתיות, הפועל לטובת הציבור והקהילה, בבנייה ממשית, בהקמה, לא בהצהרות. מנקודת מבט זו, אני הפוליטיקאי היחיד בישראל, זה זמן רב.
"יש לנו פוליטיקאים שבמסגרת יחסי הציבור העצמיים שלהם מצהירים הצהרות ומבטיחים לשפר את המצב הכלכלי, להוריד מיסים, להביא ביטחון, שלום, חינוך וכן הלאה. כל אלה הצהרות שתכליתן להשיג הכרה ציבורית. אך אין מאחוריהן פעולה כלשהי. ואילו אני, בשלושת החודשים האחרונים, זכיתי להכרה רבה יותר מכל הפוליטיקאים בישראל גם יחד. הם מבטיחים במשך 30 שנה הבטחות סרק, אני אמרתי ועשיתי"!
מדוע הקמת במהלך המלחמה מחנה אוהלים בניצנים ומה אתה חושב על האופן שבו טיפלה הממשלה בעורף האזרחי בעת המלחמה?
"ראשית נעניתי למורשת שלי. אני יהודי ועזרה הדדית היא אבן יסוד במסורת היהודית. הממשלה היא מנגנון שמחוץ למסורת היהודית. מה שעשיתי בניצנים זה לא רק קיום חובה אנושית, זה גם תואם את התפיסה היהודית ביחס למבנה החברתי. בכל קהילה יש את האנשים הנזקקים, ויש את האנשים הנותנים. היום אתה יכול להיות בצד שמסייע ומחר בצד שמקבל סיוע. לכן הקמת האתר בניצנים הייתה מהלך טבעי לי, כחלק מהמורשת שלי. לעומת זאת, על-פי אותה מורשת, הממשלה היא גוף מלאכותי שלעולם לא יצליח לכסות את כל הצרכים המתבקשים על- פי דרישות הסולידריות חברתית. המענה הטבעי והבלתי מוגבלת לסולידריות מצוי בתוך הקהילה, לא בבירוקרטיה ממשלתית החיצונית לה.
גאידמק. "אני פה גם אחרי המלחמה" (צילום: איי.פי)
"הייתי פה בתחילת המלחמה ואני פה אחרי המלחמה ויש תחושה שהכל נותר כפי שהיה. הציבור שכח שרק לפני שלושה חודשים אנשים בצפון חיו תחת סכנת הפצצה, חייהם ובתיהם היו בסכנה גדולה. אנשים לא ידעו לאן ללכת. אף אחד לא ידע כמה זמן זה יימשך. אנשים באו אלי ושאלו אותי כמה כסף אשקיע ואמרתי להם - כמה שיידרש. ביום הראשון למלחמה פנה אלי מנכ"ל מד"א ואמר שאין לו כסף לשלם עבור דלק ומשכורות ואין לו יכולת להגיש עזרה ראשונה. זה בהחלט נורמאלי בקהילה היהודית שכחבר קהילה אספק את העזרה. זו אינה טובה אלא זו חובתי כחבר בקהילה. לכן נתתי 10 מיליון למד"א כדי לסייע להם. אבל מה לגבי המדינה? המדינה לא יודעת על הקשיים של מד"א? היא איננה מבינה את מצבם"?
כיצד אתה מתייחס לחקירות המשטרה עליך? האם ישראל היא מקלט עבורך?
"המשטרה ממשיכה בניסיונותיה להוכיח את טענותיה השקריות והמופרכות כלפי. אני מאשים את ניצב דנינו ואת ניצב מזרחי לפניו, ברדיפת-שווא. הם פועלים במפורש נגד האינטרס הציבורי ונגד טובת המדינה, וזאת רק כדי להצדיק את האשמות-השווא שלהם כלפיי. 'פרשת בנק הפועלים' היא פרשה מצוצה מהאצבע. העובדה היא שעד עכשיו יש רק דיבורים והדלפות לתקשורת. בפועל אין שום דבר ממשי בכל הדבר הזה. לעומת זאת הנזק שמהלכי המשטרה גורמים הוא ממשי מאוד: מיליארדי דולרים השייכים ליהדות התפוצות יצאו מהמערכת הבנקאית וייקח עוד שנים עד שהכסף הזה יחזור. הניצבים דנינו ומזרחי מייצגים את גישה אנטי-ציונית בכך שהם בטוחים שכל היהודים שבאו מרוסיה עוסקים בפעילות בלתי-חוקית. אני מוכן להוכיח, מעל כל במה, שהם פושעים כנגד האומה היהודית. ואין לי כל בעיה להצהיר זאת באופן גלוי. מעולם לא הסתתרתי מתחת לשולחן, תמיד עמדתי מאחורי דבריי ומעולם לא חששתי להביע דעתי, בין אם יהיה זה ראש ממשלה או ראש אגף חקירות במשטרה. אני רואה את חובתי כאזרח להביע את מחאתי. לא כל האנשים בישראל יכולים להביע את דעתם באופן חופשי. אני יכול, ובכך אני עושה שירות לחברה הישראלית.
"יש לבכירים במשטרה ובמערכת השלטון, גם לעיתונאים הניזונים מהם, את היומרה לומר שבחרתי להשתקע בישראל כמקלט. אני גאה שישראל היא מקלט עבור היהודים. המדינה היהודית קיימת לא כדי לאכול בה פלאפל או חומוס, ולא כדי ללכת לים, אלא כארץ מקלט לכלל היהודים בתפוצות. דורות הגיעו לארץ כדי לקבל מקלט ולחיות פה, ואני שמח שמדינת ישראל קיימת עבור היהודים, אך היום ילדיהם אומרים שזו בושה להגיע לישראל כדי לקבל מקלט. אני לא הראשון ולא האחרון שעלה ארצה, אך זהו מקלט לאומי, לא אישי. אני אישית מעולם לא ביקשתי הגנה מאיש, ואיני זקוק לה".
האם מה שאתה רואה כהתנכלות של המשטרה בך יפגע בפעילות הפילנטרופית שלך?
"כלל לא. קציני המשטרה הם אנשים כמו כולם, וגם הם רוצים להיות מוערכים על ידי מפקדיהם בהפגנת עבודה יעילה, כדי לזכות בקידום וכדי לספק את צרכיהם הכלכליים ואת יוהרתם.
"מזה שנים, ובמיוחד בתקופה זו, אני מושך את תשומת לבם של אנשים. המשטרה אינה שונה בכך. אני מושך את תשומת לבה. אני יודע שאין שום סיבה לחשוד בי בעשיית דבר עבירה, אך יחס המשטרה כלפי מייצג את טבע האדם. תפקידם להתמקד בכל מה ומי שחורגים מן המסגרת. אני, כמי שמושך תשומת לב, אכן לכאורה חורג מהמסגרת. ובכך אני והמשטרה נמצאים באותה סירה ופועלים יחד..."
האם אתה נרדף על רקע עדתי?
"הגישה הכללית שלי היא היא לא להתחשב בשום ביטויים שליליים כלפי. אני יודע כי בחברה הישראלית ישנן התנהגויות אנטי יהודיות רבות, למרות שאחד מבסיסי העם היהודי, הוא העובדה שאנחנו עם אחד. רק בישראל, החברה מחולקת באופן עדתי כה בוטה. אישית, מאחר ששאני נמצא מעבר לחברה, אני לא מוטרד מכך. אך אני יודע שמדובר בבעיה עמוקה מאוד של ביטוי גישות שליליות בחברה הישראלית נגד בני העדות השונות: מרוקאים, רוסים, רומנים, אשכנזים, ספרדים, ותיקים, דתיים ולא דתיים. וכל זה אומר שאנו פועלים נגד עצמנו".
לפנייה לכתב/ת 
