קובי אלכסנדר - לא בדיוק מה שחשבתם

גילוי נאות: כותב שורות אלה הוא חבר של קובי אלכסנדר. קחו את דברי בעירבון מוגבל, או אל תיקחו אותם בכלל. אבל קיראו את הדברים ושאלו את עצמכם - האם כל מה שהלעיטו אותנו בשבועות האחרונים אנשי ה-FBI והתביעה הפדרלית בארה"ב, אכן עומד במבחן ההיגיון המשפטי, הציבורי, הכלכלי ואפילו המוסרי. האם את הכל ניתן להסביר ברדיפת בצע פשטנית, או שמא יש כאן גם לא מעט "עליהום" מצד הרשויות האמריקניות, שמעורר לא מעט סימני שאלה.

ניסינו להשיב כאן על השאלות שהתעוררו בעקבות התפוצצות הפרשה, ואשר בגלל היעלמותו של אלכסנדר וסירובו להשתמש ביחסי ציבור כחלק מהגנתו, נותרו ללא מענה, והותירו את השטח פרוץ להאשמות שהטיחו בו האמריקנים.

אלכסנדר מואשם כי ביצע מניפולציות על אופציות של קומברס (ראה מסגרת). רבים טוענים כי זה היה נוהג מקובל בוול סטריט. האם באמת "כולם" עשו את זה?

לא כולם, אבל קומברס, בראשות קובי אלכסנדר, היתה רחוקה מלהיות החברה היחידה שביצעה בקדייטינג. כריסטופר קוקס, יו"ר רשות ניירות ערך האמריקנית, אמר באחרונה בעדות בפני הקונגרס כי הרשות חוקרת יותר מ-100 חברות בחשד שביצעו בקדייטינג. כלכלנים שחקרו את הפרשה טוענים כי מאות חברות, ויש אומרים 2,200 חברות ציבוריות בארה"ב (כמעט כל חברה שלישית מן החברות הרשומות בבורסות בארה"ב), מעורבות בתיארוך לאחור של האופציות שהעניקו.  

ברשימת החברות שנחקרות בפרשה הזו תוכלו למצוא הרבה מאד חברות היי-טק, וגם חברות ענק מכובדות כמו חברת המחשבים אפל, או רשת חנויות ה"עשה זאת בעצמך", הום דיפו.

אז אם כל כך הרבה חברות עשו את זה, איך זה שהתלבשו דווקא על קובי אלכסנדר ועל קומברס?

לרשות לניירות ערך ברור שהם לא יכולים להעמיד לדין מנהלים של יותר מ-100 חברות, אבל הם רוצים לסגור, אחת ולתמיד, את שיטת  הבקדייטינג בהענקת אופציות. אז מה עושים? תופסים חברה, שתיים, מקסימום שלוש, מעמידים את מנהליהן לדין, מלבישים עליהם כתבי אישום חמורים ומרובי סעיפים, דואגים להכניס אותם לכלא לשנים רבות, וזהו, יותר מזה לא צריך. אף מנהל בארה"ב כבר לא יעז להתקרב לבקדייטינג.

אז למה בחרו דווקא בקובי אלכסנדר כשעיר לעזאזל? לא ברור. אולי מפני שהוא היה מטרה נוחה. אלכסנדר הוא אזרח ישראלי. אין לו "קונגרס מן" שיגן עליו, הוא לא תורם למערכות הבחירות בארה"ב ואין לו קשרים בממשל, כמו שיש לרבים ממנהלי החברות האמריקניות הגדולות. קובי הוא זר מבחינת האמריקנים, "לא משלנו", ולכן קל יותר להעמיד אותו לדין מאשר, למשל, את סטיב ג'ובס, מנכ"ל אפל.

אבל ה-FBI הודיע שלקובי יש אזרחות כפולה - אמריקנית וישראלית

זהו רק אחד מהטריקים הנבזיים שה-FBI השתמש בהם במצוד אחר אלכסנדר. לקובי אין, ולא היתה מעולם, אזרחות אמריקנית, אלא רק אזרחות ישראלית. הוא חי ועובד בארה"ב במעמד של תושב, בעל "גרין קארד". ה-FBI ידע זאת כמובן.  אבל כשהחליטו שם לצאת למצוד בינלאומי אחרי אלכסנדר, היה להם נוח להציגו, תוך סילוף האמת, כבעל אזרחות אמריקנית. קל יותר לשכנע מדינות אחרות שאתה מבקש את הסגרתו של אזרח שלך מאשר אזרח של מדינה אחרת. עובדה - רק ביום בו נתפס אלכסנדר בנמיביה והופסק החיפוש הבינלאומי אחריו, "גילו" השלטונות בארה"ב שבעצם אין לקובי אזרחות אמריקאית והודו שה-FBI שגה בענין זה. מין צירוף מקרים שכזה. 

"מבוקש". קובי אלכסנדר, כוכב עמודי המבוקשים של ה-FBI 

זו רק דוגמא אחת למניפולציות שביצעו חוקרי ה-FBI והתובעים הפדרליים, מתוך כוונה לשכנע את דעת הקהל, בארה"ב ובעולם כולו, באשמתו של אלכסנדר. דוגמא נוספת? הטיפול באלכסנדר ברשימת המבוקשים של ה-FBI. כשהתברר ל-FBI כי אלכסנדר אינו חוזר לארה"ב, הוא צורף לרשימת ה"מבוקשים". תחילה הציבו את תמונתו בראש עמוד הבית של אתר ה-FBI, גבוה ובולט אף יותר מתמונתו של רב-המחבלים, אוסאמה בן-לאדן, הנחשב למבוקש מס' 1 של ארה"ב.

לאחר מספר ימים "פונתה" תמונתו של אלכסנדר מן העמוד הראשון, והוא צורף אחר כבוד לרשימות שאר המבוקשים. אבל לאיזו רשימה צורף אלכסנדר? לא לרשימת מבוקשי הצווארון הלבן, כמתבקש, אלא לרשימת הפושעים החמורים, בין רוצחים לאנסים. למה? ל-FBI פתרונים.

מה העניין עם האישום על הברחת 57 מיליון דולר מארה"ב לישראל?

זו דוגמא נוספת לניפוח המכוון של התביעה נגד אלכסנדר. אחד מ-32 סעיפי האישום שמחכים לו מדבר על עבירות של הלבנת הון והברחת 57 מיליון דולר מארה"ב לישראל, בניסיון להסתיר את רווחיו מהאופציות מהשלטונות האמריקניים. 57 המיליונים שבהם מדובר הם חסכונותיו האישיים של אלכסנדר, שאותם צבר במשך השנים לאחר ששילם מסים כחוק והם לא היו רווחי האופציות מהבקדייטינג (גם לפי כתב התביעה כל רווחיו האישיים של אלכסנדר מהבקדייטינג הסתכמו רק ב-6.4 מיליון דולר).

הן על פי חוקי ארה"ב והן על פי חוקי ישראל, מותר לאדם להעביר איזה סכום שירצה ממדינה למדינה, ובלבד שלא יהיה זה הון שחור, שמקורו בפעילות בלתי חוקית או שלא שולם עליו מס. אז איפה כאן ההברחה ואיפה הלבנת ההון?

אגב, ה-FBI החרים את הכסף שהשאיר אלכסנדר בארה"ב - 45 מיליון דולר, והוא תובע, במסגרת כתב האישום, כי אלכסנדר יחזיר 138 מיליון דולר שהרוויח מאופציות "כשרות". אף זאת חלק מההחמרה המכוונת של כתב האישום.

קשה להאמין שהתביעה הפדרלית בארה"ב תעשה דברים שכאלה? זה קורה שם יום-יום. התובעים בארה"ב הם אנשים שנבחרים לתפקידם בבחירות וחשוב להם להראות הצלחות בהבאת פושעים לדין, כדי שייבחרו מחדש או יתקדמו בסולם התפקידים. תובע שיוכל להתגאות בכך שהכניס מנכ"ל בכיר, ברמתו של קובי אלכסנדר, לשנים רבות בכלא, ייחשב לתובע מצליח, ועל כן הוא לא יהסס לנקוט בכל הטריקים האפשריים על מנת להשיג הרשעה ועונש כבד.

אני בכל זאת לא מבין למה הוא לא חזר והתייצב לחקירתו בארה"ב?

ראשית, יש להודות כי התנהלותו של אלכסנדר לא היתה תמיד נקייה משגיאות, בטח לא בהסתכלות בדיעבד. לאחר שנוכח כי הוא הופך בידי הרשויות לדוגמא וסמל לטיפול הנוקשה במנהלי חברות שסרחו כביכול, החליט אלכסנדר שמוטב לו להמתין מחוץ לארה"ב ולראות מה נגמר עם החקירות של שאר החברות ואיזה עונשים יוטלו על מנהלי החברות האחרות שפעלו בשיטות זהות. האפשרות שהוא, אזרח זר בארה"ב, יישפט ראשון בפרשה ויספוג את כל האש, כנראה הפחידה אותו כל כך עד שהחליט שמוטב לו להסתתר. 

ייתכן גם שעורכי דינו ניסו להגיע לעסקה עם התביעה, ואלכסנדר שמר את קלף הסגרתו כך שיהווה חלק מהעסקה. משהו כמו - מוטב שנקל בעונשו אבל שהוא יהיה לפחות בידינו, מאשר שיסתתר במקום כלשהו בעולם ויחמוק מעונש לחלוטין.  

למה הוא לא נשאר בישראל ונסע לנמיביה?

מסיבה פרוזאית לחלוטין - מרגע שאלכסנדר החליט שלא לחזור לארה"ב, לא היה טעם שיישאר בישראל, שכן בין שתי המדינות, ישראל וארה"ב, יש הסכם הסגרה הדדי. אלכסנדר נסע לנמיביה כי למדינה זו אין הסכם הסגרה עם ארה"ב. משהגיע לנמיביה, עם משפחתו, הוא לא ניסה להסתיר שם את זהותו, כי היה בטוח שהוא מוגן מפני הסגרה לארה"ב. טעותו היתה שהוא לא לקח בחשבון את נחישות ה-FBI לתופסו ולהביאו חזרה לארה"ב. מרגע שנודע ל-FBI דבר הימצאו, הפעיל הממשל האמריקני לחץ כבד על ממשלת נמיביה ושיכנע אותה (בכסף? בתמיכה אחרת?) לשנות, תוך יום, את החוק ולכלול את ארה"ב ברשימת המדינות שנמיביה מוכנה להסגיר אליהן מבוקשים.

* * *

עד לפני חודשים ספורים היה קובי אלכסנדר אחד מגיבורי ישראל החדשה. תרומתו למשק הישראלי נמדדת במיליארדי דולרים ובשנת 2001 קיבל את פרס התעשייה. לפני 25 שנה היה ממכונני תעשיית ההיי-טק הישראלית. קומברס, החברה שהקים ב-1982, צמחה לחברה הגדולה בעולם בתחום תאי הטלפון הקוליים, ומכירותיה ב-2005 הסתכמו בקרוב למיליארד דולר.  קומברס מפרנסת כיום קרוב ל-5,000 משפחות, 2,200 מהם בישראל, ולפחות 200 מעובדיה הפכו למיליונרים בזכות האופציות (החוקיות) שקיבלו בקומברס.

אני מכיר את קובי אלכסנדר באופן אישי עשרות שנים. לא פגשתי בחיי הרבה אנשים ישרים כמו סרגל, כמו קובי אלכסנדר. לא פעם ולא פעמיים שמעתי אותו אומר - עם מס ההכנסה ועם הרשות לניירות ערך האמריקניים אסור להתעסק. האם זה הגיוני שאדם, שזה הלך מחשבתו, שרכושו מסתכם במאות מיליוני דולרים, יסכן את כל מה שהשיג בחייו, ויסתכן בגילו (54) ב-25 שנות מאסר, רק כדי להרוויח עוד 6.4 מיליון דולר? אני לא קונה את זה. למי שמכיר אותו ואת פועלו אין שום ספק שאלכסנדר לא תיכנן, לא התכוון ולא ידע שהוא עובר על החוק. הוא לא נקי מטעויות וממהלכים שגויים, אבל גם אלו אינם תואמים את ציד האדם שעושים לו מזה חודשים ה-FBI והתובעים הפדרליים.