טכנולוגיות נושמות: האינטרנט כדרך חיים חדשה

מרשל מקלוהן היה סבור שאיננו מסוגלים לראות את טבעה והשפעותיה של טכנולוגיה בזמן אמת, בגלל שהמוח שלנו עדיין מקובע על מסגרות חשיבה ישנות והוא מפרש את הטכנולוגיה הזאת על פיהן. אנחנו יודעים שדברים יובנו אחרת ב"פרספקטיבה היסטורית" וגם כשאנו מפתחים כושר וגמישות של הגוף, ניתן לראות את ההתקדמות רק בדיעבד ולא תוך כדי תנועה. זו הסיבה שקשה מאד לאפיין בזמן אמת את טבעו של האינטרנט על יישומיו הרבים ולהבין מה זה בדיוק עושה לנו.

המחקר האקדמי עדיין מתלבט האם לקרוא לזה מהפכה או שזה רק נדבך במהפכת התקשורת האלקטרונית. ואם נחליט שזו מהפכה בפני עצמה, אז איפה היא התחילה: בהמצאת המחשב? בהמצאת האינטרנט? ואולי רק כשהומצאו כל היישומים הללו שגורמים לגולשים לשפוך את כל התכנים שלהם במולטימדיה ומקשרים בין כולם?

המחשב הציל את תפיסת העולם התאגידית

בעיני שלושת נקודות הציון הללו מהפכניות שכן שלושתן שייכות לתפיסות עולם שונות ומבטאות עקרונות עומק אחרים בהתפתחות של האנושות. המחשב נולד כפתרון פונקציונאלי לחישוב, עיבוד ואחסון של ידע מצטבר.

פרופסור ג'וזף וויצנבאום, שהיה אחד המומחים הראשונים לאינטליגנציה מלאכותית, זיהה את הנקודה שבה נטשנו כיווני התפתחות אפשריים אחרים ונכנענו לדרכי עיבוד המידע שהמחשב הכתיב. הוא גם זיהה את זה שהמחשב הציל את תפיסת העולם התאגידית בכך שאפשר לה להמשיך לגדול באמצעות אגירה ושליפה של מידע. אלמלא המחשב ייתכן שבנקים היו צריכים להתפצל לסניפים קהילתיים כדי לעמוד בעומס המידע, ומי אומר שזה לא היה עולם טוב יותר? מהבחינה הזו, לדעת וייצנבאום, לא רק שלא הייתה שם מהפיכה אלא למעשה שימור של השמרנות. 

בסרטי המדע הבדיוני של אמצע המאה שעברה, ניכר היה חשש ממחשבים שיאמצו תודעה, אבל בני אדם בקושי מצליחים להבין, שלא נדבר על להרחיב, את תודעתם שלהם, כך שנראה לי שאין חשש בכיוון הזה באמת. עיבוד מהיר של מידע ופעולה על פיו במערכת לומדת או טכניקות של שיקוף ושפה טבעית יכולים להיחוות כסוג מסוים של אינטליגנציה, אבל תוך 3 דקות זה נהיה מגוחך.

מחשבים לא מסוגלים לרפלקציה ולכן אין להם הומור או יכולת למידה עצמאית אמיתית. הם לא מרגישים ולכן אין להם לב וקריטריון לשיקול שאינו רציונאלי. אני מאמינה שאפשר לפתח חישה מכניסטית למכונה, שהיא תדע מה מוגדר ככאב ומה כעונג ושהיא תתוכנת להימנע מכאב ולמקסם עונג. אבל גם זה רחוק מאד מלהיות אנושיים.

איך יחליט המחשב לספוג כאב שכרוך בצמיחה והתפתחות? יש בנו הרבה מעבר למנגנון המכני וגם למנגנון הלוגי-רציונלי שעושה אותנו אנחנו. במוח שלנו אנו אוגרים בעיקר את מה שאנחנו כבר מכירים ואנו נדרשים לפנות לכלים פנימיים אחרים כדי להביא ידע חדש באמת. למחשב אין את הרכיבים הנוספים הללו כי אנו עצמנו עוד לא מבינים אותם בתוכנו. 

הבינה המלאכותית הורידה פרופיל

בעקבות ההבנות הללו, רוב הפרויקטים הגדולים של הבינה המלאכותית הורידו פרופיל וירדו מהיומרות שלהם, ולמרבה האירוניה, המהפכה האמיתית במחשוב הגיעה כשהוא הפך את עצמו לתשתית לתקשורת בין אנשים. במקום לנסות להיות אדם, המחשב קישר בין בני אדם. זו מהפיכת האינטרנט.

מדובר כאן לא רק בשינוי פונקציונאלי בעולם המחשוב אלא בביטוי של שינוי עומק בערכים ותפיסת העולם של התקופה. השנים הן שנות ה-60, ילדי הפרחים, ראשית הגלובליזציה, והעולם עסוק בשוויון על ציר המרחב. המיקוד עובר מצבירה, אחסון ועיבוד למקסימום מידע למקסימום בני אדם.

בהתחלה עוד רואים את זה רק במונחים הישנים של תעבורת מידע אבל אט אט מבחינים החלוצים שזה בעצם על קשר, על קהילה. שאנשים לא משתמשים באינטרנט רק בצורה פונקציונאלית אלא גם בצורה ריטואלית, שהם יוצרים עולמות ושפות חדשות ולאו דווקא מעוניינים לתרגם את זה לתוך חייהם ה"רגילים". יש חוקרי אינטרנט שעדיין שואלים את עצמם איך זה קשור לעולם ה"אמיתי" ועושים את האבחנה הבעייתית הזו. אנחנו עדיין משתמשים במילה הבעייתית "וירטואלי" כדי לתאר דברים שקורים על גבי הרשת, כאילו שאין להם ממשות בהכרח. לא נורא, גם זה יעבור לנו. 

משהו קורה

אף אחד לא התרגש כשהיו אתרים אישיים, אפילו מהמסנג'ר והאייסיקיו או הרשתות החברתיות לא ממש נפלנו והכרזנו על מהפיכה. אבל כשהתחילו הבלוגים, הוויקי, היו-טיוב והמיי-ספייס, היה ברור שמשהו אחר לגמרי קורה. לכאורה מדובר בעוד יישומים אבל זו מהפיכה בפני עצמה. הטכנולוגיה שהציעה את עצמה בתחילה רק כממשק איבוד ומחסן ואחר כך כתשתית תעבורה וקשר, מציעה עכשיו יכולות יצירה, שיתוף ומחייה ברמה אחרת לגמרי.

זו טעות להתבונן על זה רק מקטגוריות החשיבה של ביטוי/יצירה או עבודה עיתונאית. זו דרך חיים חדשה שמלמדת אותנו איך עושים אינטגרציה, איך מתמודדים עם כאוס ומזהים את דפוסי החוקיות, איך יוצרים את חיינו מפיסות של חוויות כפרקטל יפיפה בכאוס של הרשת. שימו לב שמה שכאוטי עבורכם נחווה אצל בני נוער כמשהו יותר ברור וטבעי. אלו היכולות החדשות שאנו מפתחים וכנראה נזדקק להם באבולוציה.

מי שהבין שהטכנולוגיה לעולם לא תהיה אדם, פתח טכנולוגיות כתשתית לרוח האדם. כולם מחפשים את ה"קילר אפליקיישן" הבא אבל הדברים שבאמת באים לא קשורים בתוכן משום סוג, הם רק דרכים חדשות לאפשר לנו לבטא את התכנים שכבר יש לנו ולסנתז אותם. החידוש אינו עוד מהות בפני עצמה ואינו בעל תוכן ספציפי, הוא סינתזה אלכימית של רכיבים קיימים, שבתנאים חדשים, במינונים, עיתויים, הקשרים וחיבורים אחרים, יוצרים משהו חדש. ממש כמו שטרנטינו המציא ז'אנר קולנועי מתרכובת איכותית של מערבוני סם פקינפה, סרטי אמנות לחימה וקורטוב היצ'קוק. 

הטכנולוגיות החדשות יחדשו ככל שיהיו גמישות וברות עיצוב על ידי המשתמשים שלהן, ככל שיהיו כפלסטלינה בידינו וינשמו בקצב שלנו. זו כבר לא בינה מלאכותית של תוכנה אלא אינטליגנציה רגשית שלה. הסימביוזה המושלמת בין אדם למכונה כשכל שותף מביא את הדברים שהוא חזק בהם ולא מנסה להיות דומה לאחר. באמצעות פעילותנו ברשת אנחנו מלמדים את המוח והגוף שלנו את העיקרון הזה ואולי נוכל ליישם אותו יותר בטבעיות גם בחיבורים עם בני אדם אחרים בעתיד.  

אלו הנושאים והזוויות שמהן אכתוב כאן. בפעם הבאה אולי נדבר ספציפית על בלוגים בהקשר הזה.

מרושתים: הבלוג המלא