בג"ץ למדינה: נמקו מדוע לא תוקם ועדה ממלכתית

האם ועדת וינוגרד בסכנת ביטול? בג"ץ הורה אמש (יום ה') למדינה בצו על תנאי לנמק בתוך חמישה ימים מדוע לא תוקם ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת התנהלות הדרג המדיני והצבאי במלחמת לבנון השנייה. זאת, במסגרת עתירתן של התנועה לאיכות השלטון ותנועת אומ"ץ בנושא. בעקבות הצו קראה התנועה לאיכות השלטון לוועדת וינוגרד לכבד את החלטת בג"ץ ולהקפיא פעילותה עד לקבלת החלטה סופית. מוועדת וינוגרד נמסר כי "בעיקרון ועדת וינוגרד ממשיכה בעבודתה באותה האינטנסיביות. במידה ובג"ץ יקבע אחרת, הוועדה כמובן תכבד את החלטתו. כרגע הוועדה ממשיכה בקצב המהיר, על פי המינוי שניתן לה. אין סיבה להקפיא את המינוי".

השופטים איילה פורקצ'יה, מרים נאור ואליקים רובינשטיין הורו למדינה לנמק מדוע לא תבטל את החלטתה למנות וועדת בדיקה. בג"ץ ביקש מהמדינה להתייחס להיקף סמכותה של ועדת הבדיקה לחקור נושא בעל משמעות לאומית כללית, המתפרש על תפקוד כלל זרועות השלטון וזרועות הביטחון. בנוסף ביקשו השופטים כי המדינה תסביר את מידת תקינותו של הליך מינוי ועדת הבדיקה בידי הממשלה, "מקום שגורמים שנמנים על הממשלה ושלוחותיה נכללים בעצמם בגדר הנושאים העומדים בגדר בדיקת הוועדה".

עסקים כרגיל, בינתיים. השופט וינוגרד (שני משמאל) (צילום: ניב קלדרון)

העתירה הוגשה לפני כשבועיים ובה ביקשו התנועות מבג"ץ לבטל את מינויה של ועדת וינוגרד לחקר התנהלות הדרג המדיני והצבאי במלחמת לבנון השנייה. התנועה טענה כי מינוי הוועדה הממשלתית במקום ועדת חקירה ממלכתית מנוגד לדין וביקשה למנות ועדת חקירה ממלכתית.

ועדת וינוגרד, שהחלה את דרכה כ"ועדת אדמוני", ספגה בשבועות האחרונים מכה אחר מכה. תחילה נפסלו שניים מחבריה, לאחר מכן נכנע ראש הממשלה ללחץ הציבורי ומינה בראשות הוועדה שופט. אמש חלה ההתפתחות האחרונה כאשר מזכיר הוועדה, מני בן-חיים, נפסל על ידי היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז.

תנועת המילואימניקים בירכה בתגובה על החלטת בג"ץ. "נוכח ליקוי המאורות והנורמות המוסריות שבהן לקו ההנהגה המדינית והצבאית, יכול רק בג"ץ לסמן מחדש את הקו האדום. יש לקוות כי ראש הממשלה, אהוד אולמרט וממשלת ישראל יגלו תבונה ויחליטו על הקמת וועדת חקירה ממלכתית. רק היא תחזיר את אמון הציבור במערכות השלטון".

חשש למראית עין

במכתב ששלח מזוז ליו"ר הוועדה לבדיקת אירועי מלחמת לבנון השנייה, השופט בדימוס אליהו וינוגרד, נכתב כי "לאחר בחינת הדברים הגעתי לכלל מסקנה, כי קיימת מניעה למנות את מר בן חיים לתפקיד זה, וזאת בשל החשש למראית עין של ניגוד עניינים ולפגיעה באמון הציבור בעבודת הוועדה".

בהמשך מכתבו ציין מזוז כי ממצאי הבדיקה שערך העלו כי המינוי נעשה משיקולים עניינים, אך עם זאת הוא בחר לפסול את המינוי. "המינוי נעשה על רקע היכרות עם מר בן חיים וכישוריו המקצועיים, וכי לא הייתה כל מעורבות של דרג פוליטי כזה או אחר במינוי. ואולם, כפי שנמסר על ידי מר בן חיים וכפי שעלה בבדיקה, שימש מר בן חיים בבחירות האחרונות, שנערכו אך לפני מספר חודשים, כמרכז מטה המתנדבים של מפלגת קדימה', מפלגה אשר מהווה מרכיב מוביל ומרכזי בממשלה, שאת פעילותה והתנהלותה אמורה, בין השאר, לבדוק הועדה. כן עלה בבדיקה, כי מר בן חיים היה לסירוגין חבר מרכז מפלגה ופעיל במערכת הפוליטית בשנים האחרונות".

בתגובה להחלטתו של היועץ המשפטי לממשלה, אמר אתמול בן חיים ל-ynet: "חשוב להתייחס ולראות את הדברים של היועץ המשפטי כפי שהם". בן חיים הדגיש כי גילה לחברי הוועדה שלפני שמונה חודשים התנדב לקדימה - וחברי הוועדה בחרו אותו עתה לפי כישוריו.