אני מוחל לך, הרב עובדיה
אולי לרגל החלמתך ויום הולדתך, הגיעה השעה לתשובה ותיקון גדול. לבקש מחילה מכל אלה שפגעת בהם על לא עוול בכפם
מכובדי, הרב עובדיה יוסף,
לפני מספר ימים חגגת את יום הולדתך כשהיית על מיטת חולייך בבית-החולים. החלמת ושבת לביתך ולקהל מוקירך ומעריציך, ואני מקווה שתמשיך להיות אדם בריא ופעיל עד לפחות שימלאו לך מאה ועשרים שנים. אבל, כבוד הרב, לא יכולתי שלא להיזכר באמרות השפר שיצאו מפיך בעבר.
איך כינית את שופטי ישראל "בועלי נידה". איך קראת לבנימין נתניהו, שעה שכיהן בכהונה הרמה של ראש ממשלת ישראל, "עיזה עיוורת". ובעיקר אני זוכר איך הגדלת לעשות שעה שאמרת על מי שהיא הרבנית שלי, שולמית אלוני, כי "ביום בו היא תמות צריך לעשות משתה".
היית ראש וראשון לכל המגדפים והמקללים את הציבור שאני נמנה עמו, שהוא הציבור הישראלי החופשי שהקים ובנה את הארץ הזו. לא פסחת על שום הזדמנות להעליב אותנו, לבוז לנו ולהרבות שנאה כלפינו. פעמים רבות התפלאתי, כיצד אדם גדול בתורה כמוך, רב בישראל ומנהיג של קהילה גדולה כל-כך, מרשה לעצמו לחרף ולנאץ? איך מלאך ליבך לומר את הדברים הנוראיים שאמרת על בני עמך, יהודים טובים שכל "חטאם", במרכאות כפולות ומכופלות, הוא שהם אינם אורתודוכסים ואינם מקיימים אחר מצוות ההלכה?
מכובדי הרב, כדאי שתדע: כשיבוא חלילה יומך, לא אני ולא חבריי היהודים החופשיים נעשה משתה. להיפך. חלקנו, ואני ביניהם, נצטער על לכתך ונשתתף באבלם של רבבות מעריציך ומוקיריך. למרות שכינית אותנו, את הציבור הישראלי החילוני, בכינויים נוראיים, אנחנו שמחים שהחלמת וששבת לביתך. אתה מבין, כבוד הרב, אנחנו לא שונאים ולא מבזים. נכון, אנחנו שונים ממך מאוד ורחוקים מדעותיך כרחוק מזרח ממערב. אבל אנחנו מכבדים ומוקירים גם את מי שדעותיו שונות מאיתנו, כי זהו הציווי הדמוקרטי העליון שלנו. לעולם לא נשמח על מוות של איזשהו יהודי ולעולם לא נשפיל ונבזה את מי ששונה מאיתנו. לכל הפחות, אם נעשה זאת, נתנצל אחר כך מכל הלב.
ועכשיו, אולי גם הגיע תורך להרהר ולעשות תשובה ותיקון גדול. אולי כדאי שתזכור וגם תזכיר לכל צאן מרעיתך כי "דרך ארץ קדמה לתורה"; כי הציווי היהודי העליון הוא "ואהבת לרעך כמוך". תאמר לאלה שהתפללו לשלומך את שאמר שמאי הזקן: "הווה מקבל כל אדם בסבר פנים יפות". אנחנו כבר אחרי יום הכיפורים ואין לי ספק כי הקב"ה, אותו אתה עובד ביראה ובאהבה, כבר סלח לך על כל חטאיך, אם היו חלילה. אבל, כידוע, יום הכיפורים מכפר רק על עבירות שבין אדם למקום, בעוד שעל אלו שבין אדם לחברו אין היום מכפר "עד שילך וירצה את חברו".
הגיעה שעתך, כבוד הרב, לבקש מחילה וסליחה מכל אזרחי ותושבי הארץ הזו שפגעת בהם על לא עוול בכפם; מאיתנו, יהודים חופשיים, שרובנו ככולנו אנשים טובים וראויים. בקש סליחה מאלה מאיתנו הנלחמים על הגנת הארץ הזו, שאתה ובני קהילתך חיים בה. בקש מחילה מאלה מאיתנו העובדים קשה לפרנסתם ושממשכורתם אתה מקבל פנסיה כרב הראשי לשעבר. בקש כפרה מאלה המבקשים לעשות כאן חברה טובה, צודקת ומתוקנת יותר. אמת, רובנו איננו מקיימים את כל המצוות, אם בכלל. אבל כולנו אמונים על הציווי היהודי הנשגב מכל, שהוא הוא בסיסה של הדמוקרטיה, ושאותו כה היטיב הלל הזקן להגדיר: "את ששנוא עליך אל תעשה לחברך". ואנחנו, כיוון שאנו מתעבים כפייה, לא נכפה את אמונותינו ודעותינו על הזולת. כיוון שאנו שונאים שמתערבים לנו בצלחת, שיורדים לנו לתחתונים, שמפשפשים בעברנו ובעבר הורינו כדי לבדוק את יהדותנו - לא נעשה זאת לאחר. אז מה דעתך לאמץ את הרעיון היהודי הנשגב הזה גם כן?
אם פגעתי בך בעבר, כבוד הרב, אנא מחל לי. אני, כשלעצמי, כבר מחלתי לך מזמן. אני מאחל לך מעומק לבי חיים ארוכים ובריאות טובה. מי ייתן ותראה נינים וחימשים ושתרבה שמחה בביתך. שתהיה לך ולכל בני ביתך שנה טובה, כתיבה וחתימה טובה.
הכותב היה ח"כ ושר מטעם מפלגת שינוי
פורסם לראשונה 07/10/2006 23:30
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
