מאן, תמיד יש קצת תקווה
הלייבל הניו-יורקי Easy Star לקח את האלבום "OK Computer" של רדיוהד וניגן אותו בסגנון דאב ורגאיי. אז מה יוצא כשמחברים את הדאב השמח והטריפי ואת רדיוהד המדכאים והמורכבים?
בשנים האחרונות יצאו עשרות אלבומי מחווה לרדיוהד: כריסטופר או'ריילי עשה קריירה שלמה מהשטחת הלחנים הנהדרים של יורק את גרינווד לפיהוקי פסנתר, והשנה יצא הדיסק המצוין "Exit music", שכלל ביצועים מחודשים ללהקה מאת ענקים כמו RJD2, סיה, שון לי, סינמטיק אורקסטרה והבאד פלוס. למה דווקא עכשיו? אולי כולם ממהרים להוציא את גרסאותיהם עכשיו, לפני הטירוף של השנה הבאה וחגיגות העשור לאלבום המופת הזה.
והאם זה גם מה שגורם ללייבל הרגאיי והדאב הכי מעניין בעולם, Easy Star הניו-יורקי, לנגן מההתחלה ועד הסוף את כל האלבום הזה בסגנון דאב ורגאיי, יחד עם הכוכבים הכי גדולים שלו? הם עשו זאת בהצלחה לפני שנתיים עם הקלאסיקה העל-זמנית "Dark side of the moon" של הפינק פלויד. אבל אם אז הקישור היה מובן – מהמנוני סטלנים למוזיקת גאנג'ה – כאן הקשר נשאר קצת תלוש ותמוה. מה לדאב השמח והטריפי ולרדיוהד המדכאים והמורכבים?
ניגשו לאלבום ביראת כבוד
כל כך הרבה שאלות נערמות על הדיסק הזה עוד לפני שמכניסים אותו למערכת, אבל כשתווי הגיטרה הראשונים של "Airbag" מתרסקים כמו מפולת למקצב רגאיי מפנק עם סאונד דאב שמן ועסיסי, כל השאלות האלה מתפרקות. כי "רדיוהד", לפני הצ'ארם הקריפי של תום יורק ולפני היצירתיות וההתחדשות המוזיקלית, פשוט כותבים מוזיקה נהדרת. הם עשו את זה תמיד. לכן כשחבורה מוכשרת של נגנים, מפיקים ומבצעים מעולים כמו Easy Star all-stars מחפשים אלבום רב פנים ומשמעויות, עתיר מנגינות כובשות וקטעי גיטרה מנצחים כדי להפוך אותו לג'ונגל של הדהודי דאב, מקצבים מטריפים וגיטרות רגאיי קופצניות – לא פלא שהם חוזרים לאלבום שאהוב עליהם ועל מוזיקאים רבים כל כך. פשוט כי השירים האלה מצוינים.הניואנס הנסתר שמונע מהאלבום הזה – וגם מאלבום המחווה לפינק פלויד – מלהפוך לעוד טריביוט שנשכח במדף הגימיקים החמודים, הוא הגישה שאיתה באו Easy star לטפל באלבום המקורי. בדרך כלל, כשאמן ניגש לחדש שיר, הוא פשוט מנגן את השיר בכלים שלו ושר אותו כמו שהוא יודע לשיר. Easy Star ניגשו לאלבום הזה ביראת כבוד של יצירה קלאסית של בטהובן. כמו אצל פינק פלויד, הם פירקו את העיבודים המורכבים לגורמים, ובנו אותם מחדש בזהירות מירבית בעזרת כלים, מקצבים ומהלכים של דאב ורגאיי, והצליחו במלאכה העדינה של שימור האווירה, הרוח ומלאכת המחשבת של היצירה המקורית. זו פעולה שדומה לפירוק F-16 והרכבתו מחדש בצורת ג'ירף שעדיין מצליח לטוס במהירות הקול וליירט מיגים.
בעוד רבים מתלוננים על כך שהאזנה לרדיוהד יכולה לדכא אותם עד כדי שבירת הדיסק (ואז קנייתו מחדש), לרגאיי יש תכונה מעניינת – גם כשהוא מדבר על כבלי השלטון והמציאות הכבדים, על כאב, ייאוש, או חרטה, הוא עושה את זה תמיד בעזרת מוזיקה משמחת. הניגוד הזה אולי נראה משונה לעיניים מערביות, אבל הג'מייקנים בעצם אומרים לנו: מאן, תמיד יש קצת תקווה. גם אם רע לך, תרקוד קצת, אולי תאסוף מספיק אנרגיה ואמונה כדי לקום ולשנות במקום לשבת ולבכות.
השירים של "OK Computer" עוברים כאן יותר מטיפול קוסמטי מוזיקלי, הם גם זוכים להרמת פנים פילוסופית. נכון, העולם המודרני מנוכר ומייאש, אבל יש לנו תקווה ואמונה שנצא מזה בסדר, ואת זה אפשר לשמוע בכל "צ'אקה" שמחה וחדורת תקווה של הגיטרה. Easy Star all-stars שותלים את התקווה והשמחה האלה בעזרת כמויות לא חוקיות של חן וכישרון, ועם אגדות רגאיי חיות כמו Toots, הוראס אנדי (שמוכר לנו בעיקר משיתופי הפעולה שלו עם מאסיב אטאק), שוגר מינוט, המדיטיישנז ואחרים - כל אחד מהם בהופעה מעולה ללא יוצא מן הכלל. התוצאה מושלמת.
"Easy Star All-Stars - Radiodread", לייבל: Easy Star Records
