מיקרוסופט נוהגת בדורסנות כי היא יכולה

מיקרוסופט טענה כי אותה מכירה הייתה נגועה בהפרת זכויות היוצרים שלה בתוכנות (שתיהן אגב, גירסאות לא עדכניות בעליל של חבילות התוכנה נכון למועד המכירה – עובדה שכתב הקובלנה בחר להתעלם ממנה לגמרי).

על יסוד טענה זו הפעילה החברה את "נשק יום הדין" העומד לרשותם של בעלי זכויות יוצרים בישראל, קרי, הגשת קובלנה פלילית. אלא שבסופה של סאגה שארכה למעלה משלוש שנים, ובתום הליך משפטי שנוהל לגופו של עניין בבית משפט השלום ברחובות, בפני כב' השופט גדעון ברק, זוכו אקסס ומנהלה מכל ההאשמות כנגדם.

תחושה משכרת של כוח 

כוח משחית, וכוח מוחלט משחית לחלוטין. למיקרוסופט יש בישראל כוח שוק מוחלט בתחום מערכות ההפעלה והתוכנות המשרדיות למחשבים אישיים. מיקרוסופט שולטת ללא עוררין בשוק מערכות ההפעלה והתוכנות המשרדיות למחשבים אישיים המבוססים על מעבדי אינטל. וגם אם היות מונופולין איננו עבירה, אלא משאת נפש לגופים עסקיים, עדות להצלחתם העסקית, הוא עלול לעודד אי-הגינות ששוק תחרותי מונע מלכתחילה. במציאות משוללת תחרות, מתפקידה ומחובתה של הרשות להגבלים עסקיים לדאוג להצבת החסמים החלופיים הנדרשים.

הרשות להגבלים עסקיים צריכה לבחון את מיקרוסופט

בעודה מתמהמהת זה שנים להכריז על מיקרוסופט כמונופול, כדאי שהרשות להגבלים עסקיים תבחן את התנהגותה בפרשה זו. לדעתי, יש בה עדות לתחושה משכרת של כוח: אם אין למשווק המחשבים אלטרנטיבה בתחום הספקת התוכנה, אפשר להאשימו בפלילים בוקר בהיר אחד, בלי סימן מקדים או בסיס מוצק, ולהציגו קבל עם ועולם כפיראט סידרתי.

לטענת מיקרוסופט, פקידה בחברה מכרה לו מחשב אישי עם התוכנות שביקש, אבל לא מסרה לו את תקליטורי התוכנה או מדבקות מקוריות או חוברת הדרכה. עובדות אלה, שלימים יטיל בהן בית המשפט ספק, שימשו את מיקרוסופט לבניית תלי תלים של האשמות וחשדות.

"העתקה בלתי חוקית של תוכנות הקובלת", קראה לכך מיקרוסופט בקובלנה שהגישה במרץ 2003. "כוונה להונות", אמרה על המשווק המצטיין שלה. "מוצרים מזויפים", כינתה את מה שלימים יודה המומחה מטעמה, גם אם בחוסר רצון, כי הוא תוכנה חוקית לגמרי.

צריבת דיסקים מותרת

כשהוגשה הקובלנה המתוקנת שביקשה לצייר את אקסס ומנהלה כמגה-פושעים, הם בחרו למשוך את בקשתם לעיכוב ההליכים מן היועץ המשפטי לממשלה ולנהל את הגנתם בבית המשפט עד שתוכח חפותם. ההוכחות היו מתישות. בין השאר הגישה אקסס רישיונות תוכנה רבים של MS , כדי להוכיח שהרישיונות של מיקרוסופט עצמה מתירים יצירת עותקים מתקליטורי התוכנה, ושצריבת דיסקים כאלה, מותרת, אלא שמיקרוסופט לא מצמצה.

האם כל מעבדה צריכה להעסיק עורך דין?

אפילו לא "מכה קלה מתחת לכנף"

בהעדר תחרות בשוק זה, הצעד הראשון שבו צריכה לדעתנו הממונה על ההגבלים העסקיים לנקוט, הוא הגבלת יכולתה של מיקרוסופט להאשים בפלילים. כך נעשה לדוגמה במסגרת התנאים הזמניים לפעילותה של אקו"ם כהסדר כובל וכמונופולין. יתר על כן, באותם תנאים הוגבלה גם הגשת תובענה אזרחית והוכפפה למשלוח חוזר ונשנה של פניות והתראות. אין סיבה שלא ייעשה כך גם עם MS. קיומה של תחרות היה מרסן באופן טבעי הגשתן של קובלנות פליליות.

חומרתן והשלכותיהן ברורה לכל.

תאגיד עסקי חושב פעמיים ושלוש לפני שהוא נוקט צעד כה קיצוני כלפי משווקי תוצרתו. בהעדר תחרות, קל לאין שיעור לחצות את הסף. המשווק השבוי לא יעבור למכור מערכות הפעלה אחרות, או מפני שאין כאלה בכלל או כי אינן מבוקשות. בהעדר חסמים טבעיים מסוג זה, צריכה רשות ההגבלים העסקיים להתערב.

את ההוראות הפליליות בדיני זכויות יוצרים צריך להבהיר, כך שלא יהיה צל של ספק שמסמך שנכתב במסגרת המשפט הפרטי (רישיון תוכנה) אינו יוצר כשלעצמו חבות בפלילים. את השילוב של מונופול מוחלט וזכות האישום בפלילים הנתונה לבעל מונופול על-פי חוק בתוקף מעמדו כבעל זכויות יוצרים, יש לפרום.

רשות ההגבלים העסקיים צריכה להתעורר ולטפל במיקרוסופט על-פי אותן אמות-מידה שהנחו אותה בטיפול במונופולים מקומיים.

עו"ד חיים רביה הוא מומחה למשפט ומחשבים ושותף בכיר ברביה ושות', עורכי דין, המתמחה בתחומים אלה. הוא מפעיל מאז 1996 את אתר האינטרנט המשפטי www.law.co.il