אל תהרגו את ויסקונסין
במקום סיסמאות ופופוליטיקה, כדאי שהיוצאים נגד תוכנית מהל"ב יבדקו כמה מקומות עבודה היא מספקת
משך שנים נשמעה הטענה, שהנושא החברתי לא מעניין את התקשורת הישראלית, הממוקדת בעיקר בתחום המדיני-ביטחוני. לא מסקרים את העוני, את הפריפריה או את חיי המובטלים. בשנים האחרונות המצב הזה השתנה. כל מי שחי בארץ נחשף לסיפורם הקשה של כרבע מיליון המובטלים החיים בינינו. למצוקה הכלכלית, לפגיעה בדימוי העצמי, בחיי המשפחה, במצב הנפשי ועוד. יש כתבות למכביר, ראיונות, מאמרים, יש טוקבקים. מאלה כבר לא חסר. מה שהיה חסר זה לא דיבורים, אלא מעשים.
לפני שנתיים נעשה סוף-סוף מעשה. הממשלה החליטה לנסות בארץ מודל שזכה להצלחה בארצות-הברית ובאירופה. מאז פועלת "תוכנית ויסקונסין" בארבעה מוקדים - ירושלים, נצרת ונצרת עלית, חדרה ואשקלון. במקרה הזה, באופן לא כל-כך שגרתי, לא רק ההחלטה הייתה נכונה, אלא נראה כי גם הביצוע היה מושכל: לא החליטו "להעביר את הנושא לוועדה", או לנצל את ההזדמנות כדי למנות עוד כמה פקידים מקורבים לקידום הפרויקט. המשימה הופקדה בידי חברות מקצועיות, המשלבות את מיטב המומחים והניסיון מחו"ל, עם מנהיגות ניהולית ישראלית המכירה את הצרכים והמאפיינים של החברה הישראלית. צוות ממשלתי מצומצם ויעיל הוקם כדי לפקח על פעילות אנשי המקצוע.
מבט מבפנים
"משלמים לנו פחות משכר מינימום"
תני גולדשטיין
תוכנית מהל"ב מחייבת את המובטלים להתנדב, כתנאי לקבלת הקצבה. מובטלים: "זה שוק עבדים. משלמים לנו 1,300 שקל ל-130 שעות עבודה". מנהלת התוכנית: "ההתנדבות אינה עבודה אלא התנסות בעבודה שתאפשר להם למצוא עבודה בעתיד"
גופים שונים קמו נגד תוכנית ויסקונסין, ביניהם כמה ארגונים חברתיים שדואגים דאגה כנה למובטלים. הם טענו שהתוכנית רק תקשה על המובטלים, תגזול מהם קצבאות שהם זכאים להן ולא תצליח להשיבם לעבודה. כיום, שנה וחצי לאחר שהתוכנית החלה לפעול, אי-אפשר יותר להפריח טיעונים עקרוניים ותיאורטיים - צריך להתווכח עם העובדות: בארבעת מרכזי התוכנית הושמו מעל עשרת-אלפים ישראלים; עשרת-אלפים איש ואשה, שיכולים להסתכל בגאווה בעיני ילדיהם כשהם חוזרים הביתה בסוף יום עבודה, ולא נתמכים חסרי מעש. אנשים שאיבדו את האמונה בעצמם, והפכו בעקבות התוכנית לאנשים תורמים, המעורבים בחיי המשק והכלכלה שלנו.
חשוב לא פחות - מדובר ביותר מעשרת-אלפים איש שאינם חיים עוד מכספי הקצבאות שאנחנו מממנים, אלא עובדים יחד איתנו כדי לממן את הקצבאות של הזקוקים להן באמת - קשישים, ילדים ובעלי מוגבלויות. חישוב זהיר ביותר מראה שכל משק בית, שקיבל הבטחת הכנסה של כ-2,000 שקלים בחודש בממוצע, מגדיל את האפשרות בכניסתו לעבודה להכנסה פוטנציאלית של 7,000 שקלים (שתי משכורות מינימום). בנוסף, גם אותם אנשים שטרם השתלבו בעבודה, התחילו את תהליך השיקום מנזקי האבטלה באמצעות סדנאות הכשרה והעצמה, או ששולבו בפעילות בקהילה כאמצעי להקניית הרגלי עבודה וניסיון תעסוקתי, או שהם מקבלים הכשרה מקצועית להתמודדות עם צרכי שוק העבודה.
התוכנית נמצאת כאמור בשלב ניסוי, וכמו כל ניסוי, יש מה ללמוד ולשפר. חלק מהארגונים החברתיים עדיין פועלים נגד התוכנית. מי שמחויב רק להפגנות ולדיונים תיאורטיים, יכול להסתפק בוויכוח עקרוני. מי שמחויב למעשים ולתוצאות חייב להתמקד בעשייה, כמו גם ללמוד ממנה. אנשי המקצוע המנהלים את תוכנית ההשמה עושים בדיוק זאת, והם הראשונים ללמוד ולהציע שיפורים. כך למשל, החברות המפעילות הן אלו שהציעו בפני ועדת תמיר להגמיש את דרישות התוכנית מאנשים המתקרבים לגיל פרישה, ומובטלים מזה זמן רב, שכן לגביהם הוכח שהדרישות מביאות פחות תוצאות.
התוצאות המרשימות עד כה, יחד עם תהליכי הלמידה והשיפור, מבטיחים מהפכה של ממש בתחום הטיפול במובטלים ובישראל. דווקא משום כך הופתעו ראשי החברות המקצועיות המנהלות את התוכנית לשמוע את שר התמ"ת, אלי ישי, מתבטא כאילו יש בכוונתן לעזוב אותה לאור השינויים שהוא מבקש לקדם. חלק גדול מהשינויים שמציע השר מבוססים על הצעות של אנשי המקצוע מהחברות המפעילות, הפתוחות לקיים דיאלוג מקצועי ופורה כדי להמשיך ולשפר את התוכנית ולהתאימה לצרכים ייחודיים של קבוצות שונות. החשוב הוא להראות תוצאות במאמץ להשבת מובטלים למעגל העבודה, ולא להחזיר את המצב לקדמותו שהוביל רק לגידול במספר מקבלי הבטחת הכנסה לאורך השנים.
החברות המפעילות את תוכנית ויסקונסין, מחויבות לה מחויבות מלאה. חברות זרות בעלות ידע והצלחה מוכחת בתחום התעסוקה החלו לפעול לפני כשנה וחצי במטרה לשנות את דפוסי ההתנהגות ונורמות העבודה בישראל. אין מדובר בפרויקט קצר מועד, אלא בתהליך ארוך טווח. הפסקת התהליך בעיצומו תוביל, קודם כל, להפסד של החברה הישראלית והכלכלה הישראלית. אנו מקווים שעתידה של התוכנית החשובה הזו יוכרע על-ידי עובדות ומדידה מקצועית של הישגים, ולא סיסמאות ופופוליטיקה.
הכותבת היא מנכ"ל אגם מהל"ב, המופקדת על הפעלת תוכנית ויסקונסין באזור נצרת ונצרת עילית
לפנייה לכתב/ת 
עשרת-אלפים איש חוזרים הביתה בגאווה
צילום: ששון תירם
מומלצים
