אמרתם לנו? אמרנו לכם!
טענתם שההתנתקות תיתן רוח גבית לחמאס, אך לא סיפרתם שתסרבו לדבר עם מנהיג פלסטיני מתון המכיר בישראל, ולא הצעתם שום אלטרנטיבה למשטר ההפרדה והכיבוש
זה שלושה חודשים, מאז החלה המערכה בלבנון, קשת רחבה של דוברים - במדים ובלעדיהם - מגלגלת עיניים ומרעיפה עלינו הכרזות: "ההתנתקות הייתה התאבדות", "היא התפרשה כחולשה ולא תרמה לשלום", וגם "המתנחלים עצרו בגופם את הטרור מלהגיע לאשקלון ושדרות". את ה"גילויים" חותמים הדוברים ב"אמרנו לכם" טיפוסי, ומחרים-מחזיקים אחריהם הטוקבקיסטים במשרה מלאה. אלו גם אלו מכוונים אצבע מאשימה כמעט לכל עבר, עד כי נדמה שאיש מאיתנו לא היה פה בשנים האחרונות, או שכח את שקרה במהלכן. זה הזמן להזכיר כמה אמיתות לאלו שכבר יודעים הכל:
כן, היינו חלשים. יצאנו מעזה כי היינו חלשים מכדי לנצח דמוגרפית באמצעות 7,000 יהודים מיליון ורבע פלסטינים, המרוכזים באחוז ורבע משטחה של א"י המערבית. יצאנו כי היינו חלשים לנצח מדינית את כל החלטות האו"ם ואת המשפט הבינלאומי, הקובעים כי עזה היא שטח כבוש, גם אם מבחינתנו היא בחזקת חבל מולדת. יצאנו כי היינו חלשים מוסרית מלהחזיק משטר הפרדה בין שתי האוכלוסיות באותו שטח כבוש. יצאנו כי צה"ל נחלש מלשאת על כידוניו את המציאות הבלתי אפשרית - ביטחונית, מדינית, דמוגרפית ומוסרית - שנכפתה עליו.
כן, ההתנתקות לא תרמה לשלום. כי הממשלה ומי שעמד בראשה, נבחריהם של המקטרגים דהיום, לא ביקשו שלום ולא רדפו הסדר קבע כפי שאנו ביקשנו. שרון השיק את התוכנית שבועיים אחרי פרסומה של יוזמת ז'נבה, כי טען ש"הקיפאון הגלום במצב הנוכחי מזיק לישראל" ומשום ש"ההתנתקות מספקת את כמות הפורמלין הנדרשת כדי שלא יהיה תהליך מדיני עם הפלסטינים" (כך לפי וייסגלס). ההתנתקות הייתה מהלך חד-צדדי של ממשלה שהדגישה בהחלטתה כי זו "אינה חלק ממפת הדרכים" וש"על ישראל ליזום מהלך שלא יהיה מותנה בשיתוף פעולה פלסטיני". הפינוי לא היה צעד לשלום, כפי שהשמאל אשר תמך בו דרש שיהיה, אלא הצעד "לחיזוק ההתיישבות היהודית ביהודה ובשומרון... אשר ברור כי יישארו בריבונות ישראל". ההתנתקות לא הייתה מהלך להקמתה של מדינה פלסטינית אלא "מהלך שישלול את תוקפן של הטענות כנגד ישראל בדבר אחריותה לפלסטינים ברצועת עזה", גם אם ישראל ממשיכה לשלוט באוויר, בים, במעברים, בחשמל, במים בסחר ובמה לא.
לא, היפרדות פוליטית וטריטוריאלית מהפלסטינים בשטחים אינה התאבדות. "החזקת 3.5 מיליון פלסטינים...", כדברי שרון, היא התאבדותה של ישראל כמדינה היהודית. "...החזקתם תחת כיבוש" ומשטר של הפרדה, היא התאבדותה של ישראל כמדינה דמוקרטית. הזרמת עשרות מיליארדים להתנחלויות מחד ואובדן מיליארדים של השקעות והכנסות מהקהילה הבינלאומית מאידך, הם ההתאבדות הכלכלית של ישראל. תופעת המאחזים הבלתי חוקיים והפגיעה של חלק מהמתנחלים בפלסטינים, שאפילו קריאות היועץ המשפטי, פסיקות בית-המשפט העליון והחלטות הממשלה לא עזרה לעצרם - זו כבר התאבדותה של ישראל כמדינת החוק.
לא, המתנחלים בעזה לא עצרו את הטרור בגופם. הם לא הלכו לשם כדי להחליף את צה"ל בתפקידו אלא להתנחל על כידוניו. חלקם הגיעו כדי לצאת מהשכונות באשקלון, שדרות ונתיבות וחלקם הגיעו ל"רשת את הארץ המובטחת". יישובי עוטף עזה נאלצו לשאת בעול הסכסוך עוד בשנים בהן המצרים שלטו בעזה. פיגועים, קסאמים ופצצות מרגמה רבים יותר היו מנת חלקם גם כשיישובי גוש קטיף עמדו על תילם. ההתנחלויות, על 1,800 משפחותיהן, ריתקו לאבטחתן אלפי חיילים ומאות מיליוני שקלים, כשהסיכוי האפסי כי ישפיעו בשימורן על ביטחון ישראל וגבולות הקבע של שלה נקלט אפילו על-ידי שרון, שעה שקבע כי "בכל הסדר קבע עתידי, לא תהיה התיישבות ישראלית ברצועה" גם אם בתחילה סבר "כי דין נצרים כדין תל-אביב".
לא, לא "אמרתם לנו". אמרתם לנו כי הנכם מתנגדים לפינוי וליציאת צה"ל מעזה ללא הסכם, אך לא אמרתם שתסכימו לפנות גם את יהודה ושומרון, או לפחות להחליף שטחים, כמו שהצענו, תמורת הסכם קבע. דאגתם כל העת להכריז ש"אין עם פלסטיני", ש"ארץ ישראל שייכת רק לעם ישראל", ו"עדיף להתנתק ממדינת ישראל מאשר מארץ ישראל". אמרתם כי על הממשלה לדאוג לביטחונכם ולכלכלתכם, אך לא סיפרתם כי הנכם פוסלים את סמכותן של ממשלת ישראל וכנסת ישראל הנבחרת לוותר על חלקי מולדת גם בתמורה להסכמי שלום. אמרתם שההחלטה אינה חוקית אך לא אמרתם לנו שהלכתם לבג"ץ, רק כדי לפסול לאחר מכן את החלטתו שדחתה את עתירתכם, ושתצאו כאדוני הארץ להשבית את מהלך החיים בכבישי המדינה ובעריה. אמרתם שההתנתקות תיתן רוח גבית לחמאס ולטרור, אך לא גיליתם לנו כי אינכם מוכנים לדבר עם כל פלסטיני אחר, גם אם הוא הכיר בישראל ומבקש להמשיך ולנהל משא ומתן עימה.
התפיסה הכוחנית והחד-צדדית, שעמדה ביסוד ההתנתקות ועדיין מבקשת את ההתכנסות, היא הכישלון האסטרטגי של ממשלות ישראל האחרונות. אנחנו אלה שביקשנו ליישם גם עם הפלסטינים את הנוסחא שהצליחה עם מצרים וירדן - "שטחים תמורת שלום". אך אתם רציתם את שניהם רק בצד הישראלי של המשוואה. עליכם להפנים כי לא נוכל לשכנע את הערבים להצטרף מרצונם לתנועה הציונית, אך נוכל להבטיח שיקבלונו כעובדה קיימת במזרח התיכון. זאת על-ידי עליונות צבאית, שאינה נשחקת במחסומי הדרכים ובבדיקת היתרים, המהווה תנאי הכרחי לקיומה של מדינת ישראל, אך גם על-ידי הקמתה של מדינה פלסטינית עצמאית בהסכם, המהווה תנאי הכרחי להישארותה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
הכותב הוא אלוף-משנה (מיל'), מיוזמי הבנות ז'נבה וחבר המועצה לשלום ולביטחון
לפנייה לכתב/ת 
