הימורים מקוונים: רק הסברה תועיל

היוזמות המשפטיות שננקטו לאחרונה נגד ההימורים ברשת בארה"ב (ואחרות, אגב, במדינות אחרות) העלו את השאלה בדבר עצם הצורך או ההצדקה לאיסור על הימוקים מקוונים. 

צודק עמיתי ד"ר מיכאל בירנהק שבניגוד לעניין הפורנוגרפיה באינטרנט, לא מדובר כאן על פגיעה בחופש הביטוי – שהיא "זכות טבעית" המעוגנת בחוקה ובתפיסת עולם ליברלית – אלא על ניסיון לאסור פעילות הנחשבת מזיקה ובעייתית מבחינות שונות.

גם לא מדובר כאן על חופש הפרט או חופש העיסוק, בדיוק כמו שלא נכלול תחת כותרות אלה התנהגויות מזיקות ופוגעות אחרות.

רק שומרי המוסר נפגעים מפורנו

בהקשר זה אני אזכיר ואדגיש, כפי שעשיתי במקומות שונים בעבר, שנזק הנגרם כתוצאה מפורנוגרפיה מקוונת, או פורנוגרפיה בכלל, קיים בעיקר במוחותיהם הקודחים של "שומרי מוסר". הנזק היחיד שיש לו על מה להתבסס הוא העברת מידע שגוי שעלול לגרום לתפישות מוטעות בענייני מין (ולכך יש פתרון פשוט בדמות חינוך מתאים).

אך לא כך הדבר בכל הנוגע להימורים מקוונים. ועם כל הכבוד למגיני החירות וחסידי החופש, שאני לא רק מצדד בהם אלא נלחם לצידם, הרי שכאן לא מדובר על חירות הביטוי או חופש העיסוק, אלא על התנהגויות של הרס-עצמי והסתבכויות אישיות, משפחתיות וחברתיות קשות בעליל; כשם שלא אתן ידי להתאבדות, לשימוש בהרואין, או לנהיגה בשכרות – כך אפעל כנגד ההימורים המקוונים.

מדהים וציני איך שכל-כך הרבה כותבים ודברנים עסוקים בעיקר בהיבטים המשפטיים, הטכניים והעסקיים של ההימורים המקוונים, תוך התעלמות או הקטנת-ערך (בגלל בורות? ציניות? אג'נדה?) לגבי הסוגיה מהיבטים אחרים, חשובים לא פחות (לדעתי, הרבה יותר) – ההיבטים החברתיים-פסיכולוגיים.

יתר על כן, ממניעים יחצניים ותדמיתיים יוצרים אלו את רושם כאילו שזוהי מלחמת כוחות האופל של השמרנים והלא-איניים אל מול העולם החופשי והנאור. מכיוון ומדובר כאן באנשים עם כסף רב שמעייניהם הלגיטימיים בשיקולי רווח, הם תופסים את הכותרות, המודעות, הכתבות המוזמנות, שלא לדבר על שירותי דוברוּת וייצוג משפטי, בעוד שמגיני החברה נותרים רוטנים די בשקט. 

קצת על הבעייתיות שבהימורים מקוונים 

המחקר המצטבר בתחום זה, כמו גם העדויות הקליניות, מלמדות שהימורים באינטרנט מהווים בעיה פסיכולוגית-חברתית משמעותית. ידידי פרופ' מארק גריפית'ס, פסיכולוג מאוניברסיטת נוטינגהאם טרנט שבאנגליה, הינו חוקר ותיק ומומחה בנושא זה ושרבבתי את דעותיו וממצאיו בנקודות הבאות: 

• אנשים נסחפים להימורים עד כדי אובדן ראיה ביקורתית ושליטה-עצמית, מה שמביא להם להפסדים כספיים ניכרים. להבדיל ממשחקי מחשב ורשת – כאן מדובר על נזק כספי אמיתי ורציני. על-פי ההערכות הזהירות, בארה"ב לבדה מדובר על מאות אלפי אנשים שהפסידו סכומי עתק, כולל רבים שהפסידו את כל רכושם. 
  

• קיימת תופעה ברורה של התנהגות הימורים כפייתית אצל אנשים רבים (מה שמכונה בשפה העממית "התמכרות") שקשה לטפל בה. יתר-על-כן, לעתים קרובות כשמזהים את המהמרים הכפייתיים זה כבר לאחר שנגרמו להם ולסביבתם הקרובה נזקים עצומים. התפתחות בעיית ההימור הכפייתי באינטרנט הינה מהירה וחזקה הרבה יותר מאשר בסיטואציות אחרות. 
  

• ההשתתפות בהימורים המקוונים – בגלל הנוחות והזמינות (כמובן שמאד בשונה מבתי קזינו רגילים) – הינה לעיתים קרובות על-חשבון זמן העבודה והמשפחה, מה שיש לו מחיר אישי, כלכלי וחברתי כבד. 
  

• ההפסדים הכספיים הניכרים גורמים לרבים מהמהמרים להשתעבדות כספית הפוגעת באופן מהותי באורח חייהם.
  

• אצל רבים מהמהמרים המפסידים (ובל נשכח שאלו רובם) מתפתחת התנהגות עבריינית על-מנת לנסות ולכסות חובות. 
  

• כרטיסי אשראי רבים נגנבים, או שנעשה בהם שימוש ללא רשות, על-מנת להשתמש בהם להימורים מקוונים, מה שגורם נזק כלכלי-חברתי-משפחתי רב.
  

• קטינים מהמרים באמצעות כרטיסי אשראי של הורים או קרובים אחרים ונכנסים בגיל מוקדם למעגל עבריינות והסתבכויות אחרות.
  

• אצל רוב חברות ההימורים המקוונים שנבדקו בכמה סקרי מחקר אין כל התייחסות, מוּדעות, או הסברה הנוגעות לבעייתיות החברתית ואין כל ניסיון למנוע נזקים אישיים או חברתיים. 
  

למה הסיטואציה המקוונת בעייתית במיוחד בהקשר להימורים? 

כפי שהזכרתי, הנגישות הרבה, הזמינות הטוטאלית, הנוחות המקסימלית, האנונימיות המגינה – כל אלו גורמים המאפיינים את ההימורים המקוונים, והם שונים מאד מהימורי קזינו רגילים. גורמים אלו מעודדים ומפתים לשימוש גובר והולך בהימורים המקוונים.

• להבדיל מהימורים בקזינו, המהמר באינטרנט נמצא לבד מול המחשב וללא אנשים מסביבו, כך שאין כל פיקוח ומשוב (פורמלי או לא) על התנהגותו. בעוד שבסיטואציה חברתית רגילה היו אנשים מונעים מהמהמר המשך הימורים, או לפחות מזהירים אותו ומנסים להשפיע עליו (לפעמים גם אנשי הקזינו עצמו), אנשים אלו והשפעות אלו פשוט אינם בנמצא בסיטואציה המקוונת.
  

• מאותה סיבה, אין כל פיקוח וסינון של המהמרים עצמם – בניגוד למקובל (ולחוק) בבתי קזינו רגילים – כך שילדים ו"חסרי-ישע" יכולים להמר, (לעיתים קרובות על כסף שאינו שלהם, או על המעט מאד שיש להם). 
  

• אתרי הימורים רבים משתמשים בפיתויים אטרקטיביים ואפקטיביים על-מנת לגרום למהמר להשקיע יותר ויותר כסף, כשלפעמים השיטות האלו גובלות בפלילים. לדוגמה: מחקר מצא כי כ-40% מאתרי הימורים מקוונים שנבדקו מזכים מהמרים בזכיות (דמיוניות, כמובן) בהימורי ההדגמה (demo) בפרופורציה ובסכומים גדולים בהרבה מאשר בהימורים האמיתיים שנעשים בהם.
  

• ההימור באינטרנט מתבצע שלא תמורת כסף מזומן (או ז'יטונים שנרכשו זה עתה) אלא בדרך-כלל באמצעות חיוב כרטיס אשראי, מה שמאפשר למהמר לחצות בקלות גבולות של סכום הימורים "סביר". ברוב המקרים, בקזינו רגיל הוא היה מפסיק להמר ברגע שנגמר לו הכסף. 
  

אז מה עושים? 

לצערי, העולם עדיין לא מצא את התשובה המתאימה. הגישה המשפטית לא הוכיחה את עצמה עד כה. כדי לכפות חוק שאוסר הימורים מקוונים, או מטיל עליהם מגבלות מהותיות, יש צורך במהלך בינלאומי כולל מצד אחד (מה שאין כמעט סיכוי לבצעו, בעיקר בגלל שיקולי רווח ממס של מדינות שונות) ורשות אכיפה ביצועית בינלאומית אפקטיבית (שיש לה עלויות עצומות), מצד שני.

גם את החוק החדש בארה"ב (שמטיל הגבלות על חברות כרטיסי אשראי להעביר כספים לחברות המפעילות הימורים מקוונים) ניתן לעקוף בקלות בשיטות שונות ולכן האפקטיביות שלו תתברר לדעתי כאפסית (אם כי לטווח המיידי נראית השפעה של ירידה בפעילות). 

ניסיונות חסימה וסינון אתרים (בבתים פרטיים, מקומות עבודה, מוסדות לימוד) נכשלו, כמו גם בנושאים אחרים, שכן כמעט בלתי אפשרי לבצע מהלך כזה אל מול קיומן של טכנולוגיות חדשניות, רשת פתוחה, ומשתמשים מיומנים וחדורי מוטיבציה.

בניגוד למה שהציע ידידי ד"ר אמיר עציוני, סיכויי ההצלחה של הסדרה עצמית בעניין זה הינו זעום, שכן לא מדובר כאן על הסדרת התנהגות ציבורית ובין-אישית, אלא משהו שבין האדם לעצמו, ואל מול עסקים ממולחים שתאוות הבצע (סליחה, רווחים) מהווה את מהות קיומן.

לדעתי, הסיכוי היחיד להקטנת השימוש באתרים אלה – אולי עד כדי חניקתם הכלכלית – הוא באמצעות חינוך והסברה אפקטיביים שיממונו מטעם רשויות לאומיות ובינלאומיות. ברור שגם לצורך זה צריך שיתוף-פעולה פורה והשקעות כספיות אדירות, כך שאני נותר סקפטי למדי אל מול התופעה הבעייתית הזאת.

"מרושתים": לבלוג המלא