גבר החלומות? זהו, שלא בהכרח
לילות סוערים ביליתי בעיני רוחי עם אותם מתנחלים שרצו לעלות, לתקוע יתד ולהכות שורש. מי מאיתנו לא פינטז אי-פעם על הקצין הקרבי המסוקס, הסלבריטי הנחשק, הרופא מחייה הנפשות או המשורר הרומנטי והדכאוני-משהו? קבלו רשימת פנטזיות שנראות טוב על הנייר, אך יכולות להיות קטסטרופה
הקצין הקרבי
מי לא עבר את השלב הירוק בחייו, שבו כל חייל נראה מצודד, וכל קצין מיד מעלה את לחץ הדם והדופק. הקצין הקרבי הוא ללא ספק מושא הפנטזיות של רבים מאיתנו: שישי בצהריים, דפיקה עזה בדלת. אתה ניגש לפתוח ומגלה אותו שם, מדי הקרב המיוזעים מתוחים על גופו החסון וצרוב השמש. הוא יניח את הנשק, יוריד את הנעליים ויפנה למלאכת האהבה. אבק הדרכים על תלתליו (או קרחתו) רק יוסיף לסקס אפיל.
המציאות: הגיע הזמן לשים את הקלפים על השולחן. אחרי שלושה שבועות בצבא, הסקס יהיה קצר וענייני, ואל תתפלא אם בסופו הוא ימהר ללכת הביתה כדי לבקר את החבר'ה או גרוע מכך, לישון. בעצם, אם הוא לא יירדם עליך במהלך הסקס, זו כבר חצי נחמה, שהרי קצינים קרביים טרוטי עיניים ידועים ביכולת שלהם להירדם בכל מקום. ואת זה אני אומר מניסיון אישי ארוך שנים. אגב, אם אתה מוכן להתאפק שלושה שבועות בשביל זיון אחד - מגיע לך.
הסלבריטי המקומי שכולם מכירים (ורוצים)
לפני כמה חודשים היה לי רומן קצר טווח ובלתי מספק בעליל עם מיני-סלב מקומי. הבחור לא היה מספיק מוכר כדי שעדר טינאייג'ריות מריירות ירדוף אחריו לכל מקום, אבל לא מעט אנשים עצרו אותו ושאלו אותו "היי, אתה לא ההוא מ-" וכיוצא באלה משפטים מביכים. כשהכרתי אותו לראשונה, באיזה אירוע עיתונאים עאלק-נוצץ, הייתי מסוחרר כמו מיקי בוגנים בחנות ממתקים בשעתו. כבר ראיתי אותנו מככבים על שערי עיתוני הרכילות, נותנים ראיון משותף ל"שבעה ימים", יוצאים לבראנץ' בבראסרי עם נינט ועושים שופינג עם אורנה דץ בשיינקין.
המציאות: למדתי משהו חשוב בזמן שהיינו ביחד - מי שנשאר בארון, סופו שיתקע לו קולב בתחת. הסלב שלי היה אמנם פנטזיה רטובה ומקפיצת אדרנלין, אבל פתאום הבנתי שהדימוי התקשורתי לגמרי לא משקף את המציאות. הקש ששבר את גב הגמל היה ידיעה רכילותית קטנה במקומון נידח, שסיפרה שהוא נמצא בתחילתו של קשר עם בחורה אלמונית. והמניאק אפילו לא הכחיש. בדקתי פעמיים שהם לא מתכוונים אלי, וכשהבנתי שמדובר בלא יותר מאשר מבלון יחצ"ני, נעלבתי והלכתי.
המשורר המיוסר ומוכה הדיכאון
עונת הסתיו היא העונה האהובה עליו, כשהעלים יינשרו להם בשלכת הוא יקרא לך שיר שכתב מול האח גם אם אתם גרים בדירת חדר בשיינקין. הוא מכור ליונה וולך וידע לצטט שירים באיטלקית, ליום ההולדת יביא לך ספר שירים שאסף והעתיק בכתב ידו ויתעד כל שלב בחייכם במילים נוגעות, מרגשות ועדינות.
המציאות: אורח חיים טראגי, נטיה להתאבדות (אפילו רק בשביל הרקורד) ופלספנות יתר עולים על העצבים באיזשהו שלב. שלא לדבר על זה שהוא מכריח אותך לקרוא כל דבר שהוא כותב, וזה מתחיל לשעמם יותר מהר ממה שאתה חושב.
הרופא, מציל החיים ומרפא המכאובים
הרופא הוא חלומה של כל אמא ממוצעת, וכל הומו ממוצא תימני וצפונה. הוא יכול לרשום לך תרופות כשאתה חולה (ולא רק), יודע איך להקל על כאבים ולעזור כשצריך, ויותר מזה, מה יותר יפה ומקסים מגבר שמקדיש את חייו כדי לעזור לאחרים?
המציאות: אחרי כמה חודשים אתה מבין שהקסם שבעיגולים החמודים מסביב לעיניים פג, ומה שנותר הם לילות ריקים ובודדים, כשהוא מבלה בתורנויות האינסופיות שלו ואתה - לבד - במיטה. חוץ מזה, לא יודע מה איתכם, אבל לי יש בעיה חמורה עם זה שהחבר שלי ממשש אחרים לפרנסתו.
השוטר המסוקס
דומה לסקס-אפיל של הקצין הקרבי, אבל הפעם מהסוג הקרוב לבית. הוא יבוא לאסוף אותך ביום שישי בערב עם הניידת המבריקה, איתה תוכלו להחנות בדיוק בכניסה למועדון או למסעדה החביבה עליכם בלי לחשוש מדו"חות. הוא יכול לנסוע במהירות של 200 קמ"ש ולהגיע אליך בתוך דקות ספורות, ומנסיוני עם שוטרים, סביר להניח שגם יעשה את זה. וזה בלי להזכיר את סיפורי הגבורה על מצודים מרתקים ופשעים איומים.
המציאות: תסלחו לי, אבל מי רוצה להעביר את חייו עם מישהו שהכינוי הגנרי שלו הוא "מניאק"? הדבר הכי מסעיר שהוא יעשה בחייו יהיה לחלק דו"חות חניה לנהגים סוררים, או סתם להציק לעוברים ושווים (הטעות במקור) כדי לבדוק להם את הרשיונות ולהעביר את המשמרת. אני למדתי להעדיף את פורעי החוק על פני אלו שמעמידים פנים כאילו הם שומרים עליו. הם לפחות לא מזייפים.
לפנייה לכתב/ת 
