האם חומת האש הסינית תשרוד?

בתוך חמש שנים ‭2001)‬־‭(2006‬ זינק מספר גולשי האינטרנט בסין פי חמישה, מ־22 לכ־111 מיליון

(על־פי ‭,CNNIC‬ הרשות הסינית המספקת מידע וסטטיסטיקה על הרשת‭.(‬ כ־‭60%‬ מהם גולשים בשירותי פס־רחב.

הנתון הרשמי מדבר היום על למעלה ממיליון כתובות דומיין סיניות, כשליש מהן נרשמו בשנה האחרונה. יותר מ־30 מיליון סינים מפעילים היום בלוגים, תופעה שלפני שנתיים־שלוש פשוט לא הייתה קיימת.

הגולשים הסינים, רובם צעירים משכילים בני המעמד הבינוני, מורידים קבצים ומשתפים מוזיקה ובעיקר חולקים ביניהם מידע, תופעה שקשה להפריז בחשיבותה אם זוכרים שמדובר במדינה בעלת משטר ריכוזי, נוקשה וסמכותני.

ראש־ממשלת סין, וואן ג׳ייבאו, אמר לא מכבר, שעל הממשלה הסינית ”להקשיב בדריכות לדעות שמובעות ברשת‭.”‬ הציניקנים מיהרו לציין, שבדיוק למטרה זו מפעילה ממשלתו 30 אלף צנזורים ומשגיחים. אבל קשה להתווכח עם השינוי שעוברת סין, ותפקידה של הרשת בשינוי הזה נראה חשוב יותר ככל שנוקפים הימים.

‭10%‬ מחוברים לאינטרנט

סין התחברה לאינטרנט לראשונה - באופן ניסיוני ובהיקף קטן - כבר בשנת ‭.1987‬ למרות שנעשה לאט, ומתוך זהירות וחשדנות, החיבור לרשת נעשה בעיקר בגלל החשש להישאר מאחור.

הממשלה הסינית רואה בהתפתחות הטכנולוגית גורם מרכזי בעיצוב עתידה, ועושה כמיטב יכולתה לספק לאוכלוסיית הערים הגדולות גישה לכל סוגי התשתיות החיוניות. כשם שיש לה יוזמות בתחומי האלקטרוניקה, החלל, המוליכים למחצה והביוטכנולוגיה, כך היא מקפידה להפעיל פרוייקטי אינטרנט חדשניים.

התהליך של השנים האחרונות קשור הדוקות גם לשינויים החברתיים בסין: צמיחת הבורגנות, התרחבות השכבות המשכילות, היפתחות הדרגתית למערב והפנמה של מושגי חופש המידע - לא כל־ כך על־ידי השלטון כמו אצל האוכלוסיה. לכאורה מפגרת סין אחרי המערב מבחינת שיעור חדירת האינטרנט, העומד על כ־‭10%‬ מהאוכלוסיה ”בלבד‭.”‬ אבל במספרים מוחלטים היא שנייה רק לארה”ב.

2003 נחשבת לנקודת ציון מרכזית בהתפתחות הרשת בסין. מגפת הסארס השאירה בשנה הזו הרבה אנשים בבית, מול המחשב והאינטרנט, והידיעות הלא־רשמיות שנפוצו בה על המגיפה. אתרי אינטרנט שהתעלמו

מהצנזורה הוסרו בן־לילה, אבל מרגע שהמידע דלף הוא המשיך את דרכו במסרים מיידים, ב־‭,SMS‬ בדואר אלקטרוני. בשנה הזו רשמה הרשת הצהובה מספר שיא של גולשים חדשים: יותר מ־30 מיליון.

באפריל אשתקד הודגם כוחה כשהפורטל הפופולרי ‭Sina.com‬ ארגן עצומה נגד צירוף יפן לאו”ם, ואסף כ־20 מיליון חתימות בתוך שבועות ספורים‭.

אבל הפגנת הכוח הווירטואלית המשמעותית ביותר התרחשה באוגוסט אשתקד. לי דטונג, כתב ובעל טור בעיתון ‭,China Youth Daily‬ פירסם ברשת הפנימית של מערכת העיתון טקסט חריף נגד הצנזורה בתקשורת הסינית.

בתוך שעות ספורות הגיע הטקסט שכתב לכל רחבי הרשת - פורומים, בלוגים, תיבות אי־מייל, לקוחות מסנג׳ר. הממשלה נאבקה בפרסומים האלה במשך יומיים, עד שנכנעה והשלימה עם חוסר יכולתה לעצור אותם.

הרשת שייכת לצעירים

הצמיחה הכלכלית בסין קשורה בקשר הדוק לשינוי בסגנון החיים של המעמד הבינוני, שניזון ממנה

ומזין אותה. הרשת הסינית היא חלק בלתי נפרד מזה, גם בסביבת העבודה וגם בהרגלי הפנאי.

הדמיון למערב קיים, אבל יש גם הבדלים משמעותיים. לדוגמא: גוגל מחזיקה רק בשליש משוק החיפוש הסיני. מנוע החיפוש הסיני Baidu מחזיק בנתח שוק של קרוב ל־‭,60%‬ בעיקר הודות לקישורים שהוא מספק לפורומים, והאפשרות למצוא באמצעותו גם מוזיקה בפורמט ‭.MP3‬

בכלל, כשלושה־רבעים מתעבורת האינטרנט בסין מורכבת מסרטים וממוזיקה פיראטיים (לפי נתוני ‭,BSA‬ לא פחות מ־‭86%‬ מהתקנות התוכנה בסין הן פיראטיות‭.(‬

המסנג׳ר של מייקרוסופט הוא אחת התוכנות הכי פופולריות בסין. שירות המסרים QQ פופולרי אפילו יותר, ומציע גישה לפורומים וצ׳אטים אינטרנטיים גם מטלפונים סלולריים. 81 מיליון סינים משתמשים בשירות הזה, שתומך בגם בשיחות וידאו. שירותי רשת נוספים שנמצאים בצמיחה מהירה: משחקי רשת, רשתות חברתיות, אתרים לשיתוף תמונות, Wikipedia הסינית.

אוכלוסיית הגולשים הסינית היא מהצעירות והמשכילות בעולם. כ־‭52%‬ מהגולשים בסין הם בני 24 או פחות. שליש מהם סטודנטים, ושליש נוסף הם עובדי תאגידים בעלי השכלה אקדמית.

להתפתחות הזו תורמת העובדה שסטודנטים סינים רבים יכולים להרשות לעצמם היום לקנות מחשב נייד. בתי קפה רבים מספקים חיבור אלחוטי לרשת בחינם. המחירים האופייניים לשעת חיבור לרשת בקפה אינטרנט נעים סביב 1־3 יואן, כלומר בין חצי שקל לשקל וחצי בקירוב.

וכמו צעירי המערב, כך גם הגולשים הצעירים בסין: מחקרים שפורסמו אודותם מצביעים על כך שהרשת הפכה למקור המידע העיקרי שלהם. הם מבלים מול המחשב יותר מאשר מול הטלוויזיה, וצורכים חדשות באינטרנט במקום באמצעי תקשורת מסורתיים. מדובר בצעירים סקרנים ותאבי־דעת - וכמובן שממשלת סין מוטרדת מהסקרנות הזו.

ישיבות יום שישי

הממשלה ידעה ש”יום הדין” יגיע ונערכה אליו כמיטב יכולתה. בשנת ‭,2000‬ כשעלה לרשת פרויקט ‭,Golden Shield‬ מערכת צנזורה אלקטרונית הידועה גם כ”חומת האש הסינית‭,”‬ אמר הנשיא קלינטון, שהניסיון של סין לשלוט באינטרנט הוא כמו ”לנסות לחבר ג׳לי לקיר באמצעות מסמר‭.”‬ אולי הוא הגזים, אבל קשה לומר שטעה לגמרי.

הצנזורה על התכנים בסין כוללת שכבות עבות של ‭- Firewall‬ מערכות שמנטרות מילים לא רצויות, מ”פאלון גונג” ועד ”ביקורת‭,”‬ ורשימות שחורות של אתרים שנחסמים בידי ספקי האינטרנט ומנועי החיפוש. טכנולוגיות הצנזורה של סין הן מהמתקדמות בעולם, ולצידן פועלים כ־30 אלף משגיחים וצנזורים אנושיים, שעושים לילות כימים בחיפוש אחר פרסומים שלא ימצאו חן בעיני הממשלה.

בכל יום שישי בבוקר מקיימות רשויות הצנזורה בבייג׳ין ישיבות תדרוך בהשתתפות בכירי העיתונות המקומית. המנהלים והעורכים הבכירים של אתרי האינטרנט הגדולים בסין נוכחים בפגישות האלה, שבהן מוסבר להם אלו חדשות כדאי לפרסם בשבוע הקרוב ואלה לא.

רוב האתרים האלה נמצאים בבעלות פרטית, ויש ביניהם אפילו אתרים כמו ‭Sina.com‬ או ‭,China !Yahoo‬ שרשומים בארה”ב ו/או נסחרים בנאסד”ק. אבל הם יושבים ומקשיבים ובדרך־כלל גם משתפים פעולה. כדי לעסוק בתקשורת בסין עליך להחזיק ברישיון, ואת הרישיון הזה אפשר במידת הצורך גם לשלול.

החוק הסיני אוסר לפרסם חומרים שמגנים את המפלגה, את מנהיגי המדינה או את שיטת המשטר. מדיניות הצנזורה אוסרת פרסום של חומרים ש”עלולים לשמש את העיתונות הזרה כדי לתקוף את סין‭.”‬

מעטים מעזים לבצע עבירות צנזורה חמורות בסין, אבל ישנם חריגים ברמות חומרה שונות. וכשהם נתפסים הם נענשים: אנשים מפוטרים ממקומות עבודתם, סטודנטים מורחקים מהאוניברסיטה, ובחלק מהמקרים (ידועים כ־50 כאלה עד היום) אנשים נשפטו ונגזרו עליהם עונשי מאסר.

בשנתיים האחרונות, ובמיוחד ממחצית ‭,2005‬ ישנה החרפה מתמדת במאבק של ממשלת סין באתרים ובעסקי האינטרנט הסוררים. ‭8,600‬ בתי קפה אינטרנט נסגרו אחרי שלא קיימו את ההוראה לבצע רישום קפדני של פרטי לקוחותיהם. כ־800

אתרי פורנו נסגרו, ועונשי מאסר הוטלו על מפעיליהם ועל המשתתפים בהם. הוטלו הגבלות על מספר השעות בהן ניתן לשחק במשחקי רשת. הממשלה גם החלה להפעיל תועמלנים מקוונים, שמביעים תמיכה בה בהודעות בפורומים.

במערב עורר עניין מיוחד שיתוף הפעולה של חברות אמריקניות שונות עם השלטון הסיני. לשימוע שקיים הקונגרס האמריקני בפברואר השנה הוזמנו נציגי גוגל, יאהו‭,!‬ מייקרוסופט וסיסקו. כולן היו מעורבות באופן זה או אחר בצנזורה על־פי דרישת ממשלת סין. מאוחר יותר, באפריל, הודה מנכ”ל חברת סקייפ, ניקלאס זנסטרום, בראיון ל”פייננשל טיימס‭,”‬ כי גם השימוש בתוכנה שלו לצורך העברת מסרים מצונזר בסין.

הטיעון העיקרי של החברות הללו להגנתן הוא, שאם לא ישתפו פעולה עם השלטונות פעילותן בסין תופסק, ומי שייפגע הם אזרחי סין, שתהיה להם בסופו של דבר פחות גישה למידע. אבל ארגון זכויות האדם ”עיתונאים ללא גבולות‭,”‬ שאסף את המידע שהוביל לקיום השימוע, גם פירסם מידע על שני מקרים בהם ‭!Yahoo‬ העבירה פרטים אישיים ו/או תכתובות של גולשים לשלטונות הסיניים, שהובילו למאסרם. מאז פורסם מקרה שלישי מאותו סוג.

מי חזק יותר

ולמרות כל זאת קשה לומר שהצנזורה הסינית מנצחת. ספקי האינטרנט הסיניים, כמו גם מנגנוני הסינון של מנועי החיפוש, לא מצליחים לחסום הכל. שום מנגנון חסימה אינו מושלם, וכאשר המידע מגיע לא רק מאתרים אלא מופץ גם בדואר אלקטרוני, במסרים מיידיים, SMS וצ׳אטים, לעיתים ביותר משפה אחת או במילות קוד וסלנג, אי אפשר באמת לעצור אותו.

האתרים של הפאלון גונג וארגוני אופוזיציה אחרים, כמו גם ארגוני זכויות אדם ובלוגים שפועלים במערכות שמאוחסנות מחוץ לסין ממשיכים להציע לגולשים הסינים מידע חופשי ללא צנזורה. הרבה גולשים בסין יודעים להגדיר את הדפדפנים שלהם כך שיעקפו את החסימות, ויורידו את הדפים שהם רוצים ישירות משרתי Proxy מחוץ למדינה. אתרים שצונזרו לעיתים קרובות עוברים לשרתים בטייוואן, שמהווה כרגע אקס־טריטוריה, שבה השלטון הסיני לא מעז להפעיל את מרותו.

ומעל לכל קיימת התחרות - חרב הפיפיות שהסינים אימצו מהקפיטליזם כדי לעודד את הצמיחה. רוב

הסקטור העסקי בסין מיישר קו עם המדיניות הממשלתית, אבל יש הרבה עסקים קטנים, שמתפרנסים היטב משוק שחור של שירותי תקשורת ”אסורים‭.”‬ פעם היו אלה חיבורי כבלים וצלחות לוויין, שנתנו גישה לרשתות טלוויזיה ללא צנזורה. היום אלה שירותי אינטרנט.

ובאתרי התוכן, כמו במערב, מה שקובע את התכנים ומגדיר את סדר היום הוא בראש ובראשונה הרייטינג. אתרי התוכן המסחריים מפרסמים מדי פעם ידיעות ”גבוליות” - כאלה שהם יודעים שהצנזורה תורה להם להוריד בלי לנקוט נגדן אמצעים נוספים - כדי למשוך אליהם את הגולשים.

וזה עובד. עד כדי כך, שהממשלה מנסה להילחם בתופעה הזו בכך שהיא הופכת את אתרי התוכן והפורומים שבבעלותה לפתוחים קצת יותר, מצונזרים פחות, בתקווה שהגולש הסיני יבחר בהם. אז חופש דיבור קשה לומר שיש בסין, אבל חופש מידע הולך ונוצר שם, אם לא להלכה אז למעשה. וכמו כל דבר בסין - זה קורה בגדול.