השופטת אלון-לאופר הורשעה; לא תשב בכלא
השופטת לשעבר הורשעה בעבירות של חדירה לחומר מחשב, פגיעה בפרטיות ובהטרדת בן זוגה, לאחר שחשדה כי הוא בוגד בה. בגזר הדין כתבו השופטים, שגזרו עליה שישה חודשי מאסר על תנאי: "מעשיה של הנאשמת מהווים ללא ספק פגיעה משמעותית באמון הציבור במערכת המשפט בישראל"
בית משפט המחוזי בתל אביב הרשיע היום (ה') את השופטת לשעבר אסנת אלון-לאופר בעבירות של חדירה לחומר מחשב, פגיעה בפרטיות ובהטרדה במתקן "בזק" וגזר עליה שישה חודשי מאסר על תנאי וקנס של 10 אלפי שקלים. אלון-לאופר, ששימשה כשופטת בבית המשפט בבאר שבע, הודתה במסגרת הסדר טיעון בכך שביקשה לעקוב אחר פלט שיחות הטלפון של בן זוגה, לאחר שחשדה כי הוא בוגד בה.
שלושת השופטים החליטו להרשיע את אלון-לאופר, למרות בקשת עורך דינה שהתבסס על המלצת שירות המבחן שלא להרשיע אותה, מחשש שהדבר יפגע בעתידה המקצועי כעורכת דין. בגזר הדין כתבו השופטים: "יש לתת את הדעת לחומרת העבירות שביצעה הנאשמת, בעיקר לנסיבות ביצוען, ולבחון את ההשפעה הנודעת לעבירות אלה על הציבור. במישור האישי יש לבחון את השאלה האם עלול להיווצר יחס בלתי סביר או בלתי מידתי בין הנזק הצפוי מההרשעה לבין חומרת העבירה לנוכח נסיבותיה".
עו"ד ליבאי והשופטת לשעבר אלון-לאופר בבית המשפט (צילום: ירון ברנר)
שופטי בית המשפט המחוזי בתל אביב, הנשיא אורי גורן, השופטת הילה גרסטל והשופט עמירם בנימיני, קבעו כי עיקר חומרתן של העבירות אינה טמונה בפגיעה בפרטיות. השופטים ציינו כי החומרה העיקרית נעוצה בעבירה של חדירה למאגר הממוחשב של חברת פלאפון באמצעות עובד החברה וכי מדובר בעבירה מסוג פשע. "הנאשמת הבינה היטב כיצד מופקים פלטי השיחות היוצאות של בן זוגה ולשם מה נדרשה לשלם את הכסף. הנאשמת היתה חייבת לדעת, כפי שבוודאי ידעה שפלט השיחות מופק בצורה בלתי חוקית, תוך חדירה למאגר מחשב ופגיעה בפרטיות על-ידי עובד חברת פלאפון שמועל באמון החברה".
בגזר הדין כתבו השופטים עוד כי "אין מדובר במעידה חד פעמית של רוח שטות חולפת, או התפתות של רגע. הנאשמת לא הסתפקה בפלט אחד של שיחות יוצאות, אלא שבה וביקשה לקבל פלט נוסף".
המעשה החמור ביותר, לדברי שלושת השופטים, היה שמעשים בוצעו על-ידי מי שכיהנה אז כשופטת. כאשר לצורך השגת פירוט השיחות היא נעזרה בחוקר פרטי שהופיע בפניה בבית המשפט כעד. "גם העובדה שהנאשמת הפעילה את החוקר הפרטי בלא תשלום היא חמורה, ושים לב לכך שהוא הופיע לפניה כעד ואף ביקש את עזרתה בהכללת שמו של מומחה עימו הוא עובד ברשימת מומחי בית המשפט.
"מעשיה של הנאשמת מהווים ללא ספק פגיעה משמעותית באמון הציבור במערכת המשפט בישראל. תדמיתם של השופטים חייבת להיות נקייה מכל רבב והציבור מצפה מהם – בצדק, להקפיד על שמירת החוק, בקלה כבחמורה. כאשר מתברר כי שופטת ביצעה עבירות שאינן קלות או טכניות, ניתן לשער את מידת הפגיעה של מעשים אלה שבאמון שהציבור רוכש לשופטיו, אמון שבלעדיו לא תוכל מערכת משפט כלשהי לפעול".
עורך דינה של אלון-לאופר, עו"ד דוד ליבאי, אמר כי הוא מאמין שהשופטת לשעבר תכבד את החלטת בית המשפט ולא תערער על הרשעתה לבית המשפט העליון. "היא הודתה כדי לא לחשוף בבית המשפט את יחסיה המשפחתיים וביקשה לשמור על כבוד בית המשפט. לכן היא הודתה והתפטרה מעבודתה".
השופטת הודתה בעסקת טיעון
בחודש נובמבר 2005 הגיש היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, כתב אישום חמור נגד השופטת לאופר-אלון, בעבירות של פגיעה בפרטיות והטרדה. יום לפני הגשת כתב האישום הודיעה לאופר-אלון שהיא פורשת מכהונת שופטת , ונימקה את פרישתה בכך שביקשה לשמור על כבוד מערכת המשפט.
שבעה חודשים לאחר מכן גיבשה הפרקליטות עסקת טיעון בפרשה. על פי כתב האישום המתוקן שהוגש לבית המשפט הודתה לאופר בשתי עבירות והצדדים ביקשו מבית המשפט לבצע תסקיר שירות מבחן. לאחריו ביקשה ההגנה, שבראשה עומד שר המשפטים לשעבר עו"ד דוד ליבאי, שלא להרשיע את אלון-לאופר בהרשעה פלילית. התביעה מנגד, ביקשה להרשיעה. הצדדים לא הגיעו להסכמה לגבי העונש, ולכן בית המשפט נאלץ להכריע בעניין.
בתום משפטה, בשלב "המילה האחרונה", אמרה השופטת לאופר כי "הייתה מעדיפה שהאדמה תפער את פיה, מאשר לעמוד מול השופטים". "אין לי להלין רק על עצמי", הוסיפה השופטת, שפרצה בבכי, וביקשה מבית המשפט שלא להרשיע אותה. במקום זאת, ביקשה לאופר לגזור עליה עונש שירות למען הציבור, כדי שתוכל להמשיך ולפרנס את בני משפחתה.