15% עלייה בהשתלות איברים ב-2005: איך זה קרה?

במרכז הלאומי להשתלות הצליחו להגדיל ב-15 אחוז את מספר האיברים המתאימים להשתלה במהלך 2005 לאחר שאישרו ליטול איברים לתרומה גם מנפטרים שסבלו מחלה זיהומית. מדובר בשינוי שיכול להקל על מצוקתם של מאות הממתינים להשתלה בישראל. במרכז ההשתלות גילו שבחלק מהמקרים, האיברים נפסלו האיברים להשתלה בשל זיהום, למרות שהצליחו להשיג את הסכמת המשפחה. בשל מיעוט האיברים להשתלה בישראל החליטו בארץ להרים את הכפפה ולקבוע הנחיות מסודרות בנושא, שלא היו קיימות במדינות אחרות.

"חולה עם זיהום בדם שדורש טיפול תומך אינטנסיבי נחשב בעבר פסול לתרומה. זו היתה התוויית-נגד לתרומת איברים גם בהנחיות הבינלאומיות", אומר ד"ר יונתן כהן, סגן מנהל היחידה לטיפול נמרץ בבילינסון ויועץ רפואי למרכז הלאומי להשתלות. אבל בשנים האחרונות התקבלו דיווחים מהעולם גם על מקרים שבהם הושתלו בהצלחה איברים שנלקחו מחולה שסבל מזיהום כמו זה.

"הזמנתי את הזיהומולוגים הבכירים בארץ והגדרנו תנאים שייאפשרו ליטול איברים מחולה שסובל מזיהום והגדרנו פרוטוקול טיפול", הסביר ד"ר כהן.

לפי ההגדרות ניתן ליטול איברים ממי שסובל ממחלה זיהומית, שמגיבה לטיפול אנטיביוטי ובתנאי שהיו סימנים קליניים לפיהם גופו של התורם אכן הגיב לטיפול כזה. לעומת זאת - לא נוטלים איברים ממי שחולה במחלות זיהומיות שעמידות לטיפול אנטיביוטי או לכאלו שלא מגיבות אליו כלל, כמו סארס, איידס, שפעת, סלמונלה, שחפת, CMV ואחרות. בנוסף, מותר ליטול איברים במקרה של זיהום מקומי שאינו קשור לאיברים שנתרמים (למשל, כאשר יש דלקת ריאות ניתן ליטול איברים אחרים פרט לריאה).

פרוטוקול הטיפול קובע שתורם האיברים צריך לקבל טיפול אנטיביוטי במשך 48 שעות לפחות לפני התרומה וכן שעל המושתל ליטול אנטיביוטיקה במשך שבוע.

"הרבה מאד חולים ותורמים פוטנציאליים בטיפול נמרץ סובלים מזיהומים. זה דבר מאד שכיח. גם בגלל הסביבה וגם בגלל המחלות שגרמו לאישפוז", אומר ד"ר כהן, "עם החוסר בתורמים בארץ כל תורם נוסף הוא משמעותי".

התרומה ששינתה את התמונה

 בעבודה שכתבו ד"ר כהן, רחל מיכוביץ ותמר אשכנזי הם תיארו את שלושת התורמים הראשונים שמהם נלקחו איברים להשתלה למרות שסבלו מזיהום. העבודה פורסמה במגזין Transplantation. תורמי האיברים סבלו מזיהום

שגרם החיידק אצנטובקטר (acinetobacter). מדובר בחיידק הגורם לאי ספיקה רב מערכתית ונחשב לאלים במיוחד: בין רבע לשליש מהחולים שנחשפו לחיידק סובלים מזיהום בדם ושיעור התמותה מהזיהום נע בין 22 ל-52 אחוז.

איברים שנלקחו מחולים אלו הושתלו ב-12 בני אדם. במחקר נמצא ששני מושתלים לקו בזיהומים אחרים (שאינם אצנטובקטר). אחד ממושתלי הלב מת זמן קצר לאחר ההשתלה בעקבות בעייה בתפקוד הלב. גופו של מושתל אחר דחה את הכלייה המושתלת. יתר המושתלים (לרבות אלו שלקו בזיהום) היו במצב רפואי טוב גם חודשיים לאחר ההשתלה.

"מאז המקרים האלו צברנו ניסיון רב עם עוד כ-12 תורמים שסבלו ממחלה זיהומית קשה, בלי שהתגלתה שום עדות לזיהום אצל המקבל", אומר כהן. "זה שינוי שהגדיל בצורה משמעותית את מספר האיברים שנתרמו".

במחצית השנה שבה בוצע המחקר (בשנת 2005), נתרמו 15 אחוזים מתוך האיברים להשתלה מאנשים שסבלו מזיהום. מדובר על 12 איברים מסך של 80 איברים שהושתלו בחולים.

בעקבות פרסום המחקר, התקבלו בישראל פניות ממדינות האיחוד האירופי ובהן בקשה לקבל את פרוטוקול הטיפול הישראלי.

מראשון: מבצע החתמות על כרטיס אדי

ביום ראשון הקרוב מתחיל בישראל מבצע לקידום המודעות לתרומת איברים ולחתימה על כרטיס אדי. מושתלי איברים ומשפחות של תורמי איברים לצד אנשי צוות רפואי ומתנדבים יחתימו את ציבור המבקרים בבתי החולים על כרטיס תורם.

במהלך השבוע יוצבו דוכני החתמה בכניסות לבתי החולים ואומנים בהם אביב גפן, רוני דואני ואחרים יגיעו לבתי החולים כחלק מהקמפיין.

בנוסף יפנו הנהלות בתי החולים לעובדים ולאנשי הצוות באמצעות מכתבים המצורפים לתלוש המשכורת ובדרכים נוספות בבקשה לחתום על כרטיס אדי.

• לחתימה על כרטיס אדי לחצו כאן