אירופה משיבה מלחמה

הרקע לדבריו היא המתיחות ההולכת וגוברת במדינות אירופה בין הערכים האירופיים המסורתיים לבין האיסלאם הקיצוני, שניצנים שלו כבר נראים היום על פני היבשת. זה התחיל במדריד, בפיגוע שבוצע על ידי תא של מהגרים מצפון אפריקה והמזרח התיכון, המשך בבריטניה, שם פעלו מוסלמים שנולדו בבריטניה ועבר לניסיונות הפיגוע באוגוסט האחרון במטוסים בבריטניה וברכבות בגרמניה. באמצע היו המהומות האלימות בעקבות הקריקטורות של מוחמד, הזעם והאיומים לאחר נאומו השנוי במחלוקת של האפיפיור והסערה הציבורית על רקע פרשת הרעלות בבריטניה.

מהידברות - לעימות

בתום המלחמה הקרה, לפני 17 שנה, הצליחה אירופה להתגבר על מחלוקותיה בנות מאות השנים, והתאחדה סביב הרעיון הדמוקרטי, כלכלת השוק והאינדיבידואליזם. אך בתקופה האחרונה, האווירה ביבשת החלה להשתנות, ואירופה הסובלנית התחילה להתארגן כנגד אידיאולוגיה שמוגדרת יותר ויותר כאויב של אורח החיים של החברה המערבית המודרנית: האיסלאם הקיצוני, ויש מי שיטען, האיסלאם בכלל.

עד לאחרונה, שלטה באירופה ה"תקינות הפוליטית", שבחסותה נוּדה כל מי שהעז להצביע באצבע מאשימה על מיעוטים. האירופאים, שיובלות נלחמו זה בזה על רקע האשמות הדדיות וסכסוכים פנימיים, ניסו להפנים את לקחי ההיסטוריה - ולהאשים קודם כל את עצמם. כשמהגרים תקפו אירופאים, האירופאים האשימו את החברה המערבית שלא ידעה לקלוט את המיעוטים בצורה הולמת.

הידברות, לא עימות, היה הפתרון המוצע לבעיות הקליטה של מהגרים. ביקורת על מהגרים מוסלמים, שחלק ניכר מהם לא אימץ את המוסכמות החברתיות של קבוצת הרוב והמשיך בשלו, נחשבה כגזענית ופסולה. וכך המשיכו מוסלמים באירופה שלא להתערות באוכלוסייה המערבית.

האם אירופה נכנעת? הפגנות אחרי פרשת הקריקטורות (צילום: סי"צ)

אך לאחר הפיגועים ברכבת התחתית במדריד ובמערך התחבורה הציבורית בלונדון, בעקבות המהומות שהקימו מוסלמים באירופה ובעולם כולו לאחר פרסומן של הקריקטורות על הנביא מוחמד בדנמרק והסערה שפרצה לאחרונה בעולם המוסלמי בשל נאום האפיפיור ברגנסבורג, מתרבות הסימנים לכך שבמדינות האיחוד האירופי מתחילים לראות באיסלאם ובמהגרים המוסלמים שחיים בהן כאויב וסכנה קיומית.

המטרה: מודיעין

באירופה חיים כיום כ-15 מיליון מוסלמים, שמהווים ברוב המדינות כ-3-4 אחוזים של האוכלוסיה; בצרפת מעריכים ששיעורם של המוסלמים כבר הגיע לכ-10 אחוז מכלל האוכלוסיה. המשטרה במדינות אירופה השונות כבר החלה למקד את מאמציה באיסוף מידע מודיעיני בקרב הקהילות המוסלמיות.

עבור המודיעין הגרמני, למשל, מדובר בשטח בתולי. בשיחה עם גורמים יהודיים, שעמם מנהלת משטרת גרמניה דיאלוג סדיר על מנת להעריך את הסיכון הנשקף להם, הודו קציני משטרה שאין להם מושג מה מתרחש בקהילות המוסלמיות שבערי גרמניה.

קציני משטרה בכירים הודו בעצמם באזני ynet, כי "ישנם אזורים שלמים בערים גרמניות שהם מבחינתנו מחוץ לתחום, איננו נכנסים לשם עוד. יותר מדי זמן חשבנו שכל עוד שניתן להם להתנהל באופן עצמאי, הם לא יטרידו אותנו. כעת גישה זו מתנקמת בנו".

סגן שר ההגנה הגרמני, כריסטיאן שמידט, חבר מפלגת השלטון הנוצרית דמוקרטית (CDU), העריך בשיחה עם ynet שמתוך האוכלוסייה המוסלמית בגרמניה יש "אלפים שנוטים לכיוון הקיצוני ושמתוכם נשקפת לנו סכנה". לדבריו, בניגוד לתהליכי הקליטה של קהילות אחרות – גוברת דרגת הקיצוניות בקרב המוסלמים בדורות ההמשך, כאשר "הדור השלישי - הוא הקיצוני ביותר".

עימות או הידברות על הערכים. בריסל, יוני 2006 (צילום: רועי נחמיאס)

במקום חופש - הגבלות

הפיגועים הגדולים שנמנעו בקיץ האחרון בבריטניה ובגרמניה מחריפים את המתח השורר בין הקהילות. לפני חודשיים וחצי, נמנע בגרמניה פיגוע גדול בשתי רכבות שיצאו מקלן, שעליהן הוטענו פצצות שהוחבאו בשתי מזוודות. הפצצות התגלו באמצע הדרך, ונראה שרק בדרך נס לא התפוצצו.

גורמי הביטחון בגרמניה הצליחו לעצור את החשודים בהנחת הפצצות וכן את ה"מוח" שעמד מאחורי ניסיון הפיגוע, ובעקבות החשיפה החל דיון באפשרות להרחיב את השימוש במצלמות מעקב ולחוקק תקנות שיסייעו להילחם בטרור – על חשבון חופש הפרט.

במקביל, חשפה בריטניה, שעדיין לא התאוששה מפיגועי 7 ביולי אשתקד, חוליית טרור שתכננה לבצע מתקפת טרור אווירית בכמה מטוסי נוסעים בדרכם לארה"ב, באמצעות חומרי נפץ נוזליים. הגילוי עורר בהלה גדולה במערך התחבורה האווירית בעולם, ובעקבותיו נאסרה העלאת נוזלים ותכשירים יומיומיים על סיפון המטוס.

היחסים הטעונים ממילא בין הבריטים ל-1.8 מיליון מוסלמים החיים ביניהם רק החריפו. פשיטות תקופתיות על בתי מדרש ומסגדים, ומעצר של חשודים מתוקף חוקי הטרור החדשים הוסיפו שמן למדורה. כעת נודע שהממשלה החלה לשקול להפסיק את המימון הציבורי הניתן לבתי ספר מוסלמים בממלכה, למרות שסיוע כזה מוענק ל-36 בתי ספר יהודיים ויותר מ-7000 בתי ספר נוצריים.

במקביל, דווח השבוע על תוכנית שיזם משרד החינוך הבריטי שלפיה יידרשו האוניברסיטאות לפקח אחר הסטודנטים המוסלמים הלומדים בהן, ולדווח על כל פעילות חריגה. גם הסערה סביב הרעלות, והדיון הציבורי שהתעורר בנושא, משקפים את הלך הרוח.

מדינות רבות כבר אינן מסתפקות בדיונים בלבד: ממשלות גרמניה ובריטניה פתחו בדו-שיח רשמי עם ארגונים מוסלמיים בתקווה שמכך יצמח "אירו-איסלאם" מפויס ופרגמטי. בגן הילדים בדיצנבאך שבגרמניה ייתלו מעכשיו דגל גרמני ואת תמונתו של נשיא המדינה. בעיירה, שבה כשליש של התושבים הם מהגרים טורקים, יחויבו הגננות לדבר מעתה רק בגרמנית. לילדים רבים יהיה זה המפגש הראשון עם שפת הרוב. כך מקווים להנחיל להם את הערכים הבסיסיים של הדמוקרטיה והחוקה הגרמנית.

ובינתיים בשוויצריה, שם שיעור המוסלמים עדיין קטן מאחוז, החליטו במשאלי עם להגביל באופן ניכר את התפשטות האיסלאם. חוקי ההגירה הוקשחו מאוד, ובאזורים רבים מתארגנים אזרחים כדי למנוע את בנייתם של צריחים על מסגדים נוספים. כמה קאנטונים אף הגדילו לעשות ושוקלים לאסור באופן גורף על הקמתם של מסגדים חדשים בחוקי הבנייה המקומיים.

"לפתוח בדיון ציבורי על הערכים שלנו"

בעיני רבים, אין בכך די. בעוד שעד כה הדגישה החברה האירופאית את האינדיבידואליזם כערך עליון, החל כעת ויכוח על מהותם של הערכים האירופיים המשותפים, בייחוד על הרקע הדיונים על צירוף טורקיה לאיחוד. "יש לפתוח בדיון ציבורי על הערכים שלנו, שאותם עלינו להעביר באופן תקיף", אמר ל-ynet חבר הפרלמנט האירופי הגרמני, איש ה-CDU, מיכאל גאלר. "האיסלאם עדיין איננו איום, אלא אתגר שמחייב אותנו להגדיר את הערכים המשותפים שלנו. זכויות האזרח, ובמיוחד מעמד האישה, הם דברים שעלינו להטמיע גם בקרב המהגרים המוסלמים", הוסיף.

הנריק ברודר לעומתו, ספקן. "אני לא חושב שאירופה יודעת לעשות משהו מלבד להיכנע. אנשים כלל אינם יודעים על מה הם נלחמים. אי אפשר להחזיר את השעון אחורה, ואני גם לא רוצה שאירופה תוותר על המוסלמים שלה. אבל כאשר שר המשפטים ההולנדי טוען שניתן להעלות על הדעת שה'שריעה' תהפוך לבסיס לחוק ההולנדי, וכשבאנגליה קיימים כבר כיום בתי משפט 'שריעה' עצמאיים. זהו סופה של החברה המערבית כפי שהכרנו אותה".