משפרים את השלטים

החברה הלאומית לדרכים תשנה בהדרגה את מערך השילוט בכבישי הארץ, על-מנת להתאימו לציפיות הנהגים, זאת בעקבות מחקר שנערך בקרב נהגים על הציפיות שלהם מהשילוט. ממצאי המחקר הביאו להקמת ועדת מומחים בראשותו של יו"ר איגוד המהנדסים, ד"ר יואב סרנה, שהמליצה על השינויים הנחוצים בשילוט.

שילוט מבלבל ולא אחיד (צילום ארכיון: רועי צוקרמן) 

שינוי נוסף יהיה במיספור הכבישים. כיום ממוספרים הכבישים בארץ לפי סדר ממערב למזרח, ומדרום לצפון. כביש מספר 4 בא אחרי כביש 2, ולפני כביש מס' 6. כביש 25 נמצא בדרום, ואילו כביש 70 בצפון. אלא שהתברר כי הסדר ההגיוני הזה אינו נשמר בכל הכבישים. עוד התגלה כי מסלול נסיעה ישר יחסית, כרוך 

לעיתים במעבר בכבישים בעלי מספר שונה. לדוגמה, מסלול הנסיעה ממחלף זכרון לצפון (דרך ואדי מילק) עובר בכביש 70, 77,722 ו-75. זאת, כאשר ניתן היה להגדיר את הציר ככביש 7.

הוועדה מציינת כי בארץ, בניגוד למדינות אחרות, יש בעייתיות בתוכן לכיתובים בשלטים. "ייחודה של ישראל הוא הצורך לרשום מידע על גבי השלטים בשלוש שפות. משיקולי הנדסת אנוש ומגבלות פיזיות, לשלט יש גודל מקסימלי. באנגליה למשל, ניתן לנצל את השטח להצגת מידע רב. בארץ, השלט הישראלי נדרש לציין בכל שפה את המידע.

הצוות קובע עם כי החומרים מהם עשויים השלטים (אלומיניום, פח, פלסטיק) עדיין במצב כללי טוב, וכך גם הנדסת האנוש: השימוש בצבעים כחול וירוק מקובל בכל העולם וגם בישראל. השימוש בפונטים וגודל אותיות מבוסס על מחקרים מוקדמים, ומיקום השלטים נכון ביחס למרחק מהצומת או מהישוב וביחס למהירות הנסיעה.

מנכ"ל החברה הלאומית לדרכים אלכס ויז'ניצר אמר כי על הקמת צוות הבדיקה החליט לאחר שהתברר לו כי מחצית ממכתבי התלונות שהגיעו לחברה עסקו בנושא השילוט. "הצוות התבקש לבנות את תכנית השילוט החדשה של ישראל", מסביר ויז'ניצר. "מצד אחד, ברור לנו שחייבים לבנות האחדה של מערכת השלטים והגיון שברור לכולם. מצד שני, אי אפשר לזרוק את כל השילוט הקיים. כל שינוי, יבוצע בהדרגה, לאחר שנלמד מהם הפתרונות המקובלים בעולם ומה מתוכם מתאים לנו. לשילוט יש השלכות גם עם הבטיחות בדרכים".

מתסכל? (צילום: רועי צוקרמן)

"כל צומת בדרכו של הנהג, הוא נקודת החלטה. מערכת נכונה, תורמת לבטיחות. נהגים שהשתתפו במחקר שלנו, העידו כיצד ביציאתם מהעיר, הם נמצאים במתח וחוששים מתאונות. התמצאות בנסיעה מפחיתה את החרדה. משמעות נוספת, היא תדמיתית, הן מבחינת האזרח והן מצד התייר. כאשר אתה מגיע לארץ זרה ואתה רואה שילוט ברור, אתה נרגע. השילוט הוא גם סוג של כרטיס ביקור לאומי", אומר ויז'ניצר.