נוגדי החמצון שאתם קונים: עבודה בעיניים?
בשעה ששוק תוספי המזון שמכילים נוגדי חמצון עולה ופורח, המומחים משוכנעים שאין בהם תועלת • חלקם אפילו מזהירים שהם עלולים לגרום נזק • היצרנים, כמובן, מתעקשים שמדובר במוצר בטוח לשימוש, שיעזור לכם להישאר צעירים ובריאים
נוגדי החמצון נחשבים היום לדבר החם ביותר בשוק תוספי המזון. היצרנים מייחסים להם תכונות קסם כמו יכולת להאט את תהליך ההזדקנות ואפילו סיוע בריפוי מחלות סרטן, לב, סוכרת וטרשת עורקים, והציבור קונה את ההבטחות בשקיקה ומסתער על המדפים.
טרנד נוגדי החמצון החל לפני כחמש שנים בארה"ב. משם הגיע כרוח סערה לאירופה, ולא עבר זמן רב עד שהגיע גם אלינו, סוחף אחריו המוני מאמינים. מאז, כמעט בכל יום צץ שם חדש ומבטיח, שלדברי המפרסמים הוא-הוא שיעשה אותנו בריאים יותר.
הרפואה האלטרנטיבית, שמחפשת מזור בטבע, אימצה אל חיקה בחום את נוגדי החמצון שבתוספי המזון. לעומת זאת, הרפואה הקונבנציונלית שומרת על עמדה מסויגת ואף מזהירה מפני שימוש גורף בהם. כך, למשל, בכנס שנערך לאחרונה בבית הספר לתזונה בפקולטה למדעי החקלאות, המזון ואיכות הסביבה ברחובות (שמסונף לאוניברסיטה העברית בירושלים) נערך פאנל רב משתתפים בנושא נוגדי החמצון. כמעט כל המשתתפים בפאנל הסכימו שבמקרים מסוימים נוגדי החמצון עלולים להסב נזק בריח אותי של ממש למשתמש.
חיילים להגנת הגוף
לפני שנסביר מהם נוגדי החמצון, המעוררים התנגדות כה עזה, נסביר מהם הרדיקלים החוח פשיים, שגורמים לתהליך החמצון שמזיק לגוף. “רדיקלים חופשיים נוצרים בגוף כתוצר לוואי של תהליך הנשימה. בקרב אנשים בריאים הופך החמצן למים, אבל כשהנשימה אינה מושלמת, כמו בקרב אנשים חולים, רק חלק מהחמצן הנשח אף הופך למים, ומשאר החמצן נוצרים רדיקלים חופשיים,“ מסביר פרופ׳ אברהם רזניק מהמחח לקה לאנטומיה וביולוגיה של התא בפקולטה לרפואה של הטכניון ונשיא החברה הישראלית לחקר החמצן והרדיקלים החופשיים. “זה קורה בעיקר בזמן מחלה, עישון או פעילות גופנית מואצת מדי.
“הרדיקלים החופשיים נוטים להתחבר לחלח בונים, לשומנים ולחומר התורשתי שבתא (די-אן-אי) ולשנות את המבנה שלהם. השינוי הזה גורם נזק משמעותי, שמוביל בסופו של דבר לפגיעה בתפקוד המרכיבים האלה בתאים. הפח גיעה מתבטאת בהופעת מחלות כרוניות שונות, בזיקנה מואצת ולעיתים גם במות התאים.“
האם נוגד החימצון נספג בכלל בגוף? (צילום: ויז'ואל/פוטוס)
לדברי פרופ׳ רזניק, הטבע שיצר את הרדיקלים החופשיים כתופעת לוואי לנשימת החמצן יצר גם את ה׳חיילים׳ שאמורים להילחם בהם — נוגדי החמצון. מדובר בשורה של חומרים שמיוצרים באופן טבעי בגוף כוויטמינים (בעיקר A ,E ו-,(C אנזימים, אסטרוגן וכן חומרים נוספים.
“בדרך כלל הגוף מכיל כמות מספקת של נוגדי חמצון (אנטי אוקסידנטים,“( מסביר פרופ׳ רזניק. “רק בעת מחלות או בעקבות התהליכים שהוזכרו נוצר מצב שבו מופר האיזון, כלומר שיש בגוף יותר רדיקלים חופשיים מנוגדי חמצון. הפרת האיזון הזו גורמת נזק לגוף.“
הפתרון לבעיה היה לייצר באופן חיצוני נוגדי חמצון סינתטיים שמקורם לא ביולוגי, שבעת הצורך יסייעו לגוף במלחמה ברדיקלים. את נוגדי החמצון האלה לוקחים כתוספי מזון. "אבל," מסייג פרופ׳ רזניק, "נוגדי החמצון החיצוניים, שניטלים כתוספי מזון, לא יעילים כמו אלה הטבעיים שמיוצרים בגוף. עד היום לא התקבלו הוכחות חד משמעיות שמצביעות על איזושהי יעילות בנוגדי החמצון החיצוניים, למעט במקרים מועטים שבהם נעשה מחקר משמעותי ארוך טווח."
אחד המחקרים שנערכו בנושא והראו תוצאות חיוביות בדק מתן נוגדי חמצון למעשנים. "בארה"ב העמיסו על קבוצת המחקר של המעשנים נוגדי חמצון ברמת האבסה, ואכן נדגם שיפור," מציין פרופ׳ רזניק. גם בארץ נערך מחקר על השפעת נוגדי חמצון על מעשנים על ידי עינת גוכמן, מאסטרנטית מהפקולטה לרפואה של הטכניון. המחקר נערך בהדרכתם של פרופ׳ רזניק ושל ד"ר ישי לוי, מנהל מחלקה פנימית מהמרכז הרפואי רמב"ם.
במסגרת המחקר בדקו החוקרים 30 צעירים בני עשרים פלוס, כולם בריאים ומתאמנים, מחציתם מעשנים ומחציתם לא מעשנים. "במהלך המחקר הרצנו אותם עד קצה גבול היכולת וערכנו להם שלוש בדיקות: מצב נוגדי החמצון בדמם לפני הריצה, מצבם אחריה והנזק שנגרם לחלבונים ולשומנים בגופם אחרי הריצה," מסביר פרופ׳ רזניק.
מניתוח התוצאות עלה שלפני הריצה נמצאו בקבוצת המעשנים נוגדי חמצון (בעיקר הוויטח מינים E ו-C וכן בטא קרוטן) ב-90% פחות מאשר בדמם של הלא מעשנים. אחרי הריצה נמצא שבקרב הלא מעשנים נוצלו ונצרכו נוגדי החמצון, ולכן הנזק לחלבונים ולשומנים היה מזערי. בקרב המעשנים, לעומת זאת, בגלל הרמה הנמוכה של נוגדי החמצון מלכתחילה, לא היה הבדל בין רמות נוגדי החמצון לפני ואחרי הריצה, אך נגרם נזק משמעותי לחלבונים ולשומנים.
לדברי פרופ׳ רזניק, המסקנה מהמחקר היא ש"במקרים ספציפיים בלבד, כמו במחקר המעשנים כשהנזק החמצוני מוכח מעל לכל ספק ובתנאים מדידים, מתן נוגדי חמצון בצורה מבוקרת, אישית ולפי הצורך עשוי להיות יעיל, אך לא במתן גורף ומסחרי."
החלום ושברו
לפני קצת יותר משנתיים הוכתר הוויטמין E כסם הנעורים. ייחסו לו מעלות רפואיות כמגן מפני התקפי לב וסרטן, כמאט תהליך ההזדקנות ואפילו כמיישר קמטים ומונע שיטיון (דמנציה.( מחקרים ראשוניים אכן הראו שנוגד החמצון הזה מונע נזקים בכלי הדם ובתאים שעלולים לגרום להתפתחות מחלות, אבל ככל שהעמיק המחקר כך העמיקה גם האכזבה. במחקרים מאוחרים יותר לא נמצאה כל עדות מדעית מדידה לכך שמי שנטל 400 מ"ג ויטמין E ביום לא חלה בסרטן השד, בסרטן המעי הגס, בסרטן הערמונית או בסרטן הפה והקיבה.
בנוסף, במסגרת מחקר שנערך בארה"ב טופלו חולי לב בוויטמין .E לפני שנתיים חזרו החוקרים ועקבו אחרי אוכלוסיית המחקר, ונמצא שלא זו בלבד שמצב החולים לא השתפר, אלא שהסתמנה תמותה בקרבם. משום כך הופסק באופן גורף מתן ויטמין E לחולי לב.
"כשאומרים נוגדי חמצון חיצוניים מדברים על מונח ערטילאי, בלתי מדיד, שלא נלקח בשיקולים הרפואיים של הרפואה הקונבנציונלית הבטוחה, ושרופאים מטילים ספק ממשי בבטיחותם וביעילותם," אומר ד"ר ניר ברק, מומחה ברפואה פנימית מהמרכז הרפואי בילינסון. "במקרה הטוב הם רק בלתי מזיקים, ועוד לא התקבלה אף הוכחה מדעית אחת שמתן נוגדי חמצון שינה את מהלכה של מחלה, למעט במחקר מסודר שנעשה על מחלת התנוונות הרשתית בקשישים, שם הוכח שמתן ויטמינים A ,E ו-,C אבץ וסלניום בצורה מבוקרת וממושכת תרם להאטת התפתחות המחלה.
“גם בקרב מעשנים נעשו מחקרים תוך מתן נוגדי חמצון, ונמצא שוויטמין A דווקא מגדיל את סיכוייהם ללקות בסרטן הריאה, כיוון שיש לו השפעה ישירה על חומצת הגרעין, ובקונסטלציה מסוימת הוא עלול להפוך בעצמו לרדיקל חופשי. כלומר, במקום להילחם במחלה הוא הופך להיות אחד הגורמים לה."
תחום שהוא בוסר
המחלוקת בדבר יעילותם של נוגדי החמצון החיצוניים והסינתטיים מעלה גם את השאלה עד כמה יעילים נוגדי החמצון, לרבות הוויטמינים, שמקורם בפירות ובירקות. הסברה הרווחת היא שהם מועילים, אך לא ברור עד כמה.
רונלד פריור, תזונאי ממשרד החקלאות האמריקני וכימאי חוקר, בדק את רמת נוגדי החמצון ביותר ממאה סוגים של פירות וירקות, פירות יער, אגוזים ותבלינים. “אנחנו עדיין לא יודעים מדוע מאכלים מסוימים עשירים יותר בנוגדי חמצון מאחרים," הוא אומר, "אבל גם אם מוכח במעבדה שמאכל מסוים עשיר בנוגדי חמצון, זה עדיין לא אומר שכל המרכיבים התזונתיים ייסנ פגו במערכת העיכול האנושית."
מומחי מזון ברחבי העולם, לרבות בישראל, מנסים לנסח הנחיות תזונתיות לצריכה יומית של נוגדי חמצון. "אבל," מסייג פריור, "אנחנו עדיין לא יודעים מספיק על נוגדי החמצון."
חוסר הידיעה באשר לאיכות ספיגת נוגדי החמצון שמקורם בפירות ובירקות רק מתחזק כשמדובר בנוגדי חמצון שמקורם בתוספי מזון. לדברי ד"ר גילה רוזן, תזונאית מהמרכז הרפואי רמב"ם, “בשל מיעוט מחקרים לא נבדק עד היום אם תוסף מזון מספק לגוף נוגדי חמצון באותו ערך כמו זה שנוצר בגוף, אם נוגדי החמצון נספגים בכלל, כמה מהם נפלט ואיזה נזק הם עלולים לגרום.“
"תחום נוגדי החמצון שלא מיוצרים בגוף הוא לפי שעה תחום בוסר שאולי בעתיד יתפתח,“ אומר גם פרופ׳ שמעון פולק, מנהל המכון לאימונולוגיה, אלרגיה ואיידס במרכז הרפואי רמב“ם והפקולטה לרפואה של הטכניון וסגן מנהל בית החולים.
ד"ר ברק נחרץ הרבה יותר. “שוק תוספי המזון שמכילים נוגדי חמצון הוא שוק פרוץ ללא אכיפה,“ הוא אומר. "מדובר בשוק בעייתי ומסוכן, שכן למעט בשני נושאים, אין שום עדות מחקרית מדעית לשיפור בתחלואה כתוצאה מנטילת תוספי מזון שמכילים נוגדי חמצון. באירופה עמדו על הסכנות והגבירו את האכיפה, כך שהיום ויטמינים נוגדי חמצון נמכרים רק עם מרשם רופא, חברות יצרניות נתבעות, והשוק נמצא בפיקוח. לעומת זאת בישראל, כמו בארה"ב, כל מי שרוצה מוכר קומבינציות של הבטחות ואשליות, שיעילותן ממש לא ברורה."
פרופ׳ רזניק מסכים. "כשאדם לוקח תוסף מזון הוא לא יודע מהי כמות נוגדי החמצון שנטל, ועודף נוגדי חמצון עלול לסכן את הנוטל.“ פרופ׳ רזניק מביא כדוגמה מחקר שערך בפקולטה לרפואה בטכניון. "במהלך המחקר נתנו למעשנים ויטמין C בלשון וביקשנו לבדוק אם נוגד החמצון ינטרל את הרדיקלים החופשיים שברוק. התברר שבמקום שהרוק בצירוף הוויטמין יגן מפני חמצון וימנע אותו, הוא רק הגביר אותו. כך קרה, כמו שקורה בלא מעט מקרים, שמתן חיצוני של נוגד חמצון הופך אותו למעודד חמצון, ולכן נטילה כזו עלולה להפוך למסוכנת."
"אסור לתת נוגדי חמצון סתם,“ מסכם פרופ׳ רזניק. “זה ממש לא מוסרי. זה חסר משמעות כי הכמות והמינון חסרי בסיס מדעי, ובנוסף מדובר בנטילה גורפת שלא לוקחת בחשבון את הצורך האישי של הנוטל.“
“לא הוכח נזק“
משרד הבריאות, לפי תקנות בריאות הציבור, אוסר על ייחוס סגולות ריפוי למצרך מזון "בין אם הוא מכיל ויטמינים ומינרלים ובין אם הוא לא מכיל“ ואוסר לפרסם ש“צריכת המזון עשויה לרפא מחלה כלשהי או למנוע אותה." אבל אכיפה עדיין אין.
בעוד הוויכוח המדעי ממשיך להתנהל, יצרני תוספי המזון שמכילים נוגדי חמצון משוכנעים שהמוצר שהם מוכרים מועיל. "גם אם החומר מגיע לגוף ב-50% וזוהי יעילותו — זה כבר שווה את הנטילה," אומר אלכס מאור, מנכ"ל חברת סולגאר.
לדבריו, "תחום המחקר בנושא נמצא בתאוצה. כל דוקטורט שלישי בודק את נוגדי החמצון. כשהם מופיעים כתוספי מזון בטיחותם מוחלטת." בהתייחסו לטענה שלא נעשו מחקרים בנושא על בני אדם אומר מאור ש“מאות מיליוני אנשים ברחבי העולם צורכים תוספים לאורך שנים והם לא ניזוקים כי הבטיחות שלהם גבוהה."
אבל כשמציינים בפניו שחלק מהמחקרים הוכיחו שנוגדי חמצון עלולים לגרום דווקא נזק, הוא נזעק. "מדובר בדוגמאות ספקולטיביות ואנקדוטליות,“ הוא קובע בנחרצות. “לא הוכח נזק מנטילת נוגדי חמצון כתוספי מזון ."
לפנייה לכתב/ת 
