השיבו לעצמכם את הסמכות ההורית!

ברגעים הטובים עם הילדים, כשהם משחקים זה עם זה בנעימות, אומרים משהו חכם במיוחד או סתם מתגלגלים מצחוק אגב קריאת סיפור לפני השינה, אנחנו טופחים לעצמנו על השכם וחשים, ולו לרגע, שעשינו עבודה טובה. ברגעים המתסכלים, כשהם חוטפים צעצוע מחבר שבא לבקר, רוקעים ברגליהם בזעם בתגובה לכישלון במשחק הדוקים או במבחן או עונים בפעם האלף "לא בא לי‭,"‬ אנחנו שואלים את עצמנו: איפה טעינו?

מעמד ההורה

הכל מתחיל מהניסיון להחזיר להורים את תפקידם ומעמדם כמבוגרים אחראים וקובעים במשפחה. הילדים, מגיל צעיר מאוד, תוהים ומעלים סימני שאלה אפילו בדבר ביצוע התנהגויות פשוטות ושכיחות, כצחצוח שיניים או פינוי כלי האוכל מהשולחן. ההורים, קצרי נשימה במירוץ החיים האינסופי, מוצאים עצמם לא פעם חסרי אונים וכושלים נוכח ההתנגדויות הנחרצות של ילדיהם.

חשיבה אסטרטגית

הורות היא עבודה והיא צריכה להתחיל בחשיבה אסטרטגית, כלומר, במאמץ שיטתי ועקבי לקביעת מטרות ויעדים למשפחה, תוך הסתכלות על העתיד. לעיתים זה קורה באופן ספונטני, למשל, כשמחליטים איפה יישן התינוק הרך בחודשים שלאחר לידתו, האם לאפשר לילדה לראות טלנובלה אווילית או האם לקנות לילד ספרים כדי להרגילו לקריאה. במקרים אחרים, חשיבה כזאת מתרחשת בשיחות רציניות בין ההורים על הדברים שחשובים להם במשפחה, בעזרת האזנה להרצאות בנושאי הורות או בהתייעצות עם אנשי מקצוע. החשיבה האסטרטגית חיונית בעיקר בארבעה מצבים: בתחילת הדרך - לפני לידת הילד או בסמוך לה, במצבי שינוי ומעבר, כהערכת מצב תקופתית או כאמצעי לפתרון בעיות.

הצבת גבולות

הצבת גבולות היא, כצפוי, עניין מרכזי במנהיגות ההורית. "הצבת גבולות במשפחה מתרחשת כאשר הורים קובעים חוקים וכללים, מבהירים את המותר ואת האסור, מפקחים ומענישים בהתאם למטרותיהם החינוכיות‭,"‬ כותב עמית. הגבולות, הוא מסביר, חשובים לילדים בכל גיל, כיוון שהם מסייעים להם לארגן את עולמם הפנימי, מגינים עליהם מפני הדחפים התוקפניים, מפתחים את כושרם לדחות סיפוקים ותורמים לשכלול כישוריהם החברתיים, טיפוח עצמאותם וחיזוק תחושת השייכות שלהם. להורים חשובים הגבולות הן לצורך מילוי תפקידם והן לרווחתם האישית. למשל, הזכות ליהנות מעיסוקים אישיים או משינה רגועה באמצעות שעת השכבה סבירה של הילד.

חיזוקים חיוביים

אפשר להשתמש לפעמים גם בשכר ועונש. כדי שחיזוקים חיוביים יפעלו ביעילות, מציע עמית לשמור על כמה עקרונות:

• החיזוקים צריכים להיות מדוייקים וספציפיים על מעשים ופעולות.
• הם חייבים להיות מיידים.
• יש להעניק אותם על פעולות פשוטות ולא רק על הישגים גדולים.
• כדאי לחזק גם את המובן מאליו בהתנהגות הילד, למשל, "כמה נעים לי לראות אתכם משחקים יפה יחד‭,"‬ כשמשתרר שקט נפלא בחדר הילדים.
• כדאי להשתמש בגורם ההפתעה.
• אין להשתמש ברגשות בסיסיים של אהבה ותמיכה כמחזקים.
  

עונשים

כדי שעונשים יעזרו ולא יזיקו, עליהם להינתן לאחר שיקול דעת יסודי ולא כתגובה אימפולסיבית, במהלכה פורק המבוגר את זעמו. כאן ממליץ עמית להקפיד על העקרונות הבאים:

• ליידע מראש את הילד על העונש ולהסבירו.
• לתת עונש הגיוני ולא שרירותי.
• עדיף להעניש על ידי מניעה ולא באמצעות חיזוק שלילי.
• עונש יעיל בגיל הצעיר הוא "פסק זמן‭,"‬ כלומר, בידוד הילד לכמה דקות בחדרו או בחדר אחר.
• אין לאיים בעונשים שאי אפשר לעמוד בהם.
• יש להימנע ממתן עונש גופני — זה יעביר לילד מסר בלתי רצוי, לפיו שימוש בכוח פיזי הוא דרך לטיפול בכעסים ולפתרון בעיות.
  

תקשורת דיאלוגית

לפי עמית, חשוב מאוד לנהל "תקשורת דיאלוגית‭"‬ משמעותית עם הילדים. לעיתים היא איננה אפשרית (למשל, כשאנחנו מזרזים את הילדים לקום בבוקר) ולעיתים היא אינה רצויה וגם לא נחוצה (למשל, במצבים יומיומיים של העברת מידע, מתן הוראות וכו')‭.‬ כשיש בה צורך, רצוי שהיא תיעשה במלוא הקשב.

העצמת ילדים

כל אלה מתחברים, כמובן, עם הצורך בהעצמה בהורות - אימוץ התנהגות הורית המחזקת את בטחון הילד בעצמו וביכולותיו. ולא מדובר כאן על ביטויי אהבה. עמית מונה חמש דרכים בהן יכולים הורים להעצים את ילדיהם:

• לסמוך עליהם.
• לשתף אותם בתפקידים ובהתייעצויות.
• לתת להם משוב חיובי על ההשקעה ועל המאמצים ולא על התוצאות ולעודד במיוחד את אלה שקשה להם, שמתאמצים ולא תמיד מצליחים.
• למסגר מחדש, כלומר, לתת פרשנות חדשה, חיובית יותר, למצבים מזדמנים.
• לשדר ציפיות מאתגרות, אך לא גבוהות מדי. חשיפת ילד לאתגרים תסייע לו לגלות את כישוריו ולהצליח, אולם תיסכול רב כתוצאה מלחץ מוגזם למצויינות ולהישגיות עלול להביס את הילד ולהנציח אצלו דימוי עצמי שלילי.
  

כן, כן. "להורים קשה לעמוד מהצד‭,"‬ כותב עמית, "להכיל תסכולים וחרדות כשילדם מתקשה. הם רוצים למהר ולפתור עבורו בעיות, כדי להקל עליו ועל עצמם. לא תמיד זה ראוי. לעיתים, הפתרון הנכון הוא לא לעשות!"‭