דו"ח: הניצול האנושי יהרוס את כדור-הארץ
מחקר מקיף שערך ארגון הסביבה WWF הציג נתונים מטרידים בנוגע לעתידה של הסביבה האקולוגית בכדור-הארץ: כ-30% מהמינים נכחדו, האיזון האקולוגי הופר ברחבי העולם, ומדינות רבות מנצלות יותר משאבים מכפי שכדור-הארץ יוכל לספק ב-50 השנים הקרובות. האשמה העיקרית: תרבות הצריכה המערבית וסגנון החיים הבזבזני
"אם כל בני האדם בכדור-הארץ היו חיים כמו האמריקנים, היינו זקוקים למשאבי טבע של חמישה כוכבי לכת לפחות". כך טוענים חוקרים מארגון WWF, שפרסמו לאחרונה מחקר ובו תחזית אפוקליפטית לגבי מצבו של כדור-הארץ בעשורים הקרובים. לפי נתוני המחקר, עושה האנושות שימוש מוגזם במשאבי הטבע המוגבלים, ולא מאפשרת את התחדשותם בשל ניצול יתר. עיקר האשמה מוטל על כתפיה של החברה המערבית, ובפרט בארצות-הברית, בה רמת ניצול המשאבים היא הגבוהה ביותר.
בין השנים 1970 ל-2003 הכחידו בני האדם כ-30% מהמינים ופגעו באופן משמעותי במגוון הביולוגי, כתוצאה מדיג אינטנסיבי, בירוא יערות, זיהום מאגרי מים ואוויר, והרס האיזון האקולוגי העדין במערכות שונות ברחבי העולם. בנוסף, העליה במספר בני האדם והארכת תוחלת החיים הגבירה את ניצול המשאבים המתכלים והמתחדשים גם יחד, כך שאלו האחרונים לא יכולים לעמוד בקצב הניצולת.
האשמה העיקרית מופנית, כאמור, אל עבר תרבות הצריכה המערבית וסגנון החיים האמריקני, הכולל ניצול יתר של משאבים סביבתיים שונים, וחוסר התחשבות במצבו של כדור-הארץ. הכחדת המינים מפרה את האיזון, ומביאה לשינויים מרחיקי לכת בהרכבן הביולוגי של נישות אקולוגיות, כתוצאה מתגובת שרשרת, שבה נפגעים לא רק המינים הנכחדים - אלא גם מינים רבים אחרים.
הניצולת הגבוהה ביותר לאדם נרשמה באיחוד האמירויות הערביות, שנמצאת בראש הרשימה אחרי ארצות-הברית, פינלנד וקנדה. גם באוסטרליה נרשמה ניצולת גבוהה העולה על האמצעים הזמינים, וכך גם בבריטניה, רוסיה, סין ויפן - שנמצאת במקום טוב באמצע הרשימה וזכתה לציון לשבח על ידי המחברים, בשל התחייבויותיה לשמירה ופיקוח על הניצולת.
מעבר לניצול הגובר, נרשמה גם עליה חדה ותדירה בנפח האשפה שאיננה ממוחזרת - כך שלא ניתן להשתמש בחומרים שונים המצויים בה, ויכולים היו להיכנס למחזור ניצול נוסף. עובדה זו מוציאה מהמשוואה גם משאבים מתחדשים וכאלה שאינם מתכלים, מה שרק מחריף את המצב הקיים.
המדינות מתפתחות, כדור הארץ נהרס
מחברי הדו"ח שמו דגש מיוחד על המדינות המתפתחות, המאמצות את סממני החברה המערבית בכל הקשור לצריכת-יתר. לפי הערכתם, מדינות דוגמת הודו ואחרות, מסכנות באופן משמעותי את האיזון האקולוגי בגלל אוכלוסייתן הגדולה. הארכת תוחלת החיים, כתוצאה מפיתוחים רפואיים ואחרים, מגדילה את אוכלוסיית כדור-הארץ ובפרט במדינות המערב, שבהן מערכת בריאות מודרנית ונגישה למדי. נתון זה, בשילוב סגנון חיים השם דגש על קניית מוצרים רבים שאינם נחוצים בהכרח, מחריף את הבעיה ומעצים אותה עם השנים.
בדומה לשיעור הצריכה האישית הגבוה, שנמצא במגמת עלייה מתמדת במדינות המערב, גם במדינות הנמצאות בתהליכי צמיחה, ובראשון הודו וסין, נרשמת מגמה דומה ותלולה עוד יותר. הדלדלות המשאבים הנה נגזרת ישירה של האוכלוסייה הגדולה, הצורכת כמות גוברת של מוצרים שונים, במקביל לשימוש מוגבר בחשמל וחומרי דלק הדרושים לתעשייה ולתחבורה האישית. חלק מהמדינות שמשתתפות כיום באמנת קיוטו, המסדירה את הרגולציה על שימוש בחומרים מזהמים ופליטת גזי חממה המגבירים את ההתחממות הגלובלית, עשויות למשוך את ידן מהשותפות במיזם הסביבתי, בשל אינטרסים כלכליים הנוגעים לתועלן האישית, וזאת תוך התעלמות מהנזקים הסביבתיים הכבדים וחשיבה לטווח הקצר במקום תכנון לעתיד לבוא.
מחברי הדו"ח המליצו להגביר את הפיקוח על החקלאות והדיג, למצוא חלופות יעילות ונקיות יותר לשימוש בדלק פחמני, ולקדם תרבות צריכה המודעת לענייני איכות הסביבה וערכי הטבע. לטענתם, החלטות עקרוניות אלו, שצריכות להתקבל במדינות העולם ובפרט במדינות המערביות והמפותחות, לא צריכות לפגוע בסגנון החיים והן דווקא עשויות לשפר את איכות חייהם של התושבים. לדבריהם, הגברת המודעות לנושא תביא להפחתה ניכרת בזיהום ובפגיעה בנישות אקולוגיות, תאפשר ניצול חוזר של משאבים, דרך מיחזור המוצרים ושימת דגש על ניצול-חוזר של משאבים שונים.
