ורדה, נמאס לי להיות הכבשה השחורה

ורדה רזיאל-ז'קונט

הנדון: ייעוץ בעניין קנאה בין אחיות

ורדה היקרה, שלום.

אקדים ואדגיש כי אני פונה אלייך בנושא רגיש ביותר, וכפי שנגזר ממעמדי כאחת מארבע האמהות, ברור כי הדיסקרטיות היא עניין הכרחי.

הבעיה העיקרית שבגינה אני כותבת לך היא לא פחות מאשר אחותי הקטנה. אני חשה כי לאורך כל חיי, למרות שהיא הקטנה ואני בוגרת ממנה בכמה שנים, הרי שאני חיה בצלה. הדבר התחיל כבר בתיאור הפותח בספר בראשית, המתאר אותי בעמימות כבעלת עיניים "רכות" בו בזמן שאת אחותי הקטנה, רחל, מתאר הכתוב באותו מקום כ"יפת תואר ויפת מראה", לא פחות ולא יותר. היא כל כך יפה, כך אומרים כולם, ואילו אני? לי הדביקו עיניים רכות. מה זה בכלל עיניים רכות? האם שמת לב מה קורה פה?

יש עניין כאוב נוסף, זהו בעלי יעקב. אני חשקתי בו כבר זמן רב, והיא מנסה לגנוב אותו ממני! אני חושבת שזה די מעליב לדעת שבעלך עבד שבע שנים כדי להשיג את אחותך הקטנה, ושזכיתי להתחתן איתו רק בזכות הונאה שהונה אותו אבינו, לבן. כעת הוא אמנם נשוי לשתינו בעל כורחו, אבל אוהב רק את רחל.

בתמימותי חשבתי שכאשר אעזוב את בית אבי אוכל להשתחרר סוף סוף מדמותה התחרותית של אחותי הקטנה רחל, אך במקום להשתחרר ממנה, התברר שאנו נשואות לאותו אדם! האם את מסוגלת לדמיין מציאות בעייתית שכזו? כיצד ניתן לחיות בצלה התמידי של אחותך הקטנה, היפה והמוכשרת ממך?

אנא ממך ורדה, הנחי אותי כדי שלא אמשיך לחיות את חיי בתסכול ובקנאה תמידיים באחותי. שמעתי כי בדורך כבר יש את הכלים לכך.

בתודה,

לאה בת לבן

לאה אמי,

הסכיתי,

גורלך הוא גורלן של אחיות רבות, שכל אחת מקנאה בזולתה, חושבת ששפר עליה גורלה של השנייה ולמעשה אינה מבינה את אומללותה.

את מתלוננת על כך שנישואייך לא שיחררו אותך מן היחסים עם אחותך הקטנה, ובמקום להתרחק ממנה התברר לך שאתן נשואות לאותו אדם. אבל בעצם את השתתפת ביצירת המצב הקשה הזה. הרי גם אם היית מאוהבת ביעקב, ידעת מהי העדפתו והיה לך ברור ללא ספק שהוא מעדיף את אחותך, שהוא מאוהב בה ואף היה מוכן לעבוד למענה שבע שנים רצופות אצל אביכן.

לא היית חייבת לשתף פעולה עם אביך ולהיכנס במרמה למיטתו של גבר, שמלכתחילה לא רצה בך. יכולת לרקוע ברגליים ולסרב, יכול לומר ליעקב את האמת כבר בלילה הראשון שהוא מצא אותך במיטתו. נכון שלחיות בצל אחות יפה יותר ואהובה יותר זה תיק קשה מאוד, אבל את עצמך החמרת את המצב. היית צריכה לחכות עד שיגיע השידוך המתאים לך.

עם זאת, יש לי בשבילך כמה דברים מנקודת מבט אחרת: את מקנאה ברחל, אך במשך כל חייה גם היא קינאה בך. למרות יתרונותיה, יופיה ונאהבותה של אחותך הקטנה, חייה היו טרגיים ועצובים.

בניגוד לך, שראית ברכה בלידת ילדייך, נשארה רחל עקרה, וכמיהתה המתסכלת לאמהות אימללה את חייה במשך שנים רבות. אין לך מושג עד כמה סבלה אחותך בעקרותה, בזמן שאת יולדת בן אחרי בן ואילו היא נשארת חסומת רחם. כזכור לך, בשל זאת היא אף מיררה את חייו של בן זוגכן בתסכוליה ובלחץ שהפעילה עליו. "הבה לי בנים, ואם אין מתה אנוכי", הטיחה כלפיו. היא הציקה כל כך לבעלכן עד שהוא זעם עליה ופטר את טענותיה בלשון הכי ברורה – "מי אני, אלוהים שמונע ממך ילדים?"

גם לידתו של בנה היחיד, יוסף, לא הביאה לה אושר רב. אחיו קנאו בו ושנאו אותו על התנשאותו. הם אף תכננו לרצוח אותו. כאשר סוף סוף הרתה שנית, היא מתה בלדתה את בנימין. רחל לא ידעה כי בנה יוסף חי במצרים ושם עלה לגדולה, מעולם לא זכתה לראות זאת ולרוות טיפת נחת.

חשבי כעת, האם היית בוחרת לחיות את חייה?

ורדה רזיאל ז'קונט

פסיכולוגית, בעלת תוכנית רדיו יומית ב"רדיו ללא הפסקה".

רוצים לדבר עם יוצר הסדרה? שילחו מייל - assafv@legend.co.il.

ובשבוע הבא: אליהו הנביא קובל בפני יוסי שריד על כי הודבק לו התואר "עוכר ישראל".