"סם האונס": כ-40 תלונות בשנה וחצי
"מגיעות בנות מטושטשות בלי מושג איך הגיעו לשיחים חצי ערומות", סיפרה נציגת המשטרה לח"כים המזועזעים
הוועדה למאבק בנגע הסמים דנה היום (ב') בכנסת בנושא "סמי האונס" ושכיחותם במסיבות, בבארים ובמועדונים. בשנים האחרונות ישנם עשרות מקרים מדווחים בישראל של תקיפה מינית תוך כדי שימוש ב"סמי אונס".
נציגת המשטרה, סוזי בן ברוך, סיפרה בדיון בוועדה כי בשנה וחצי האחרונות הגיעו למשטרה כ-40 תלונות של נשים עד גיל 35 על אונס תוך כדי שימוש ב"סם האונס": "מגיעות בנות למשטרה כשהן מטושטשות, ומספרות שאין להן מושג איך הן הגיעו לשיחים כשהן חצי ערומות, ואינן זוכרות מה אירע בשעות שלפני כן. סמים אלה גורמים לטשטוש זיכרון כמעט טוטאלי".
בן ברוך מציינת כי קשה להוכיח מקרי אונס באמצעות "סם האונס" - הרבה יותר מאשר להוכיח אונס פשוטו כמשמעו. "מדובר בנשים שנמצאות במצב קשה, אין סימני התנגדות על גופן והן לא זוכרות כלום. אם הן מגיעות לתחנת המשטרה לאחר 12 שעות שאריות הסם מתפוגגות מגופן, כך שהן נמצאות במשבר עמוק מאוד".
ההוראות של בן ברוך לנשים שיוצאות לבלות הן: "לא לקבל משקה בלי לדעת מאיפה הוא בא, לא לקנות כוס שתייה, אלא להעדיף פחית או בקבוק. צריך לזכור שארבע טיפות בכוס יכולות לגרום לטשטוש".
חבר הכנסת ניסים זאב, יו"ר הוועדה: "בעקבות החדרת סמי אונס במקומות בילוי נאנסות בחורות צעירות מבלי יכולת להתגונן ולהתלונן במשטרה. אני דורש ממשרד הבריאות ליישם את ההמלצות מלפני ארבע שנים של הוועדה שהוקמה ע"י המשרד".
לפני כארבע שנים יזם ארגון הרוקחות הקמת ועדה מטעם משרד הבריאות לבחינת נושאי הפיקוח והבקרה על סמים מסוכנים. שר הבריאות דאז, ניסים דהן, מינה ועדה שדנה בנושא ופירסמה את המלצותיה. הוועדה הצביעה על מספר בעיות עיקריות עקב היעדרו של מאגר מידע מרכזי, לדוגמה, מאחר שכל רופא רשאי לרשום מרשמים לסמים, ישנו קושי לאתר רופאים המשתמשים בסמכות זו לרעה. בעיה נוספת היא שישנה אפשרות לפנות למספר רופאים ולקבל מספר מרשמים כשכל אחד מהם סביר וחוקי כשלעצמו. עיקרי הוועדה היו המלצה על הקמת מערכת ממוחשבת שתפקח על שלושה גורמים: רופאים, רוקחים ומטופלים. המלצות הוועדה טרם יושמו.
"סמי האונס" הינם קבוצה של סמים ותרופות אשר נעשה בהם שימוש לרעה כאמצעי לטשטוש, הרדמה ופגיעה בזיכרון. במינונים גבוהים עשויים סמים אלו לגרום למוות.
"סמי האונס" הנפוצים הם רוהיפנול (היפנודורם), קטמין ו-ghb. סמים אלו הם סמי הרדמה חזקים שמקורם בתעשיית התרופות. למרות היותם סמי הרדמה, מינונים קטנים מהם גורמים לתחושת אופוריה, עוררות מינית, טשטוש ותחושות נוספות, אשר לגבי המשתמשים בהם במודע נתפסות כתחושות רצויות. השיטה הנפוצה לשימוש בסמים אלו כ"סמי אונס" היא באמצעות החדרת הסם למשקה ללא ידיעת השותה, המתאפשרת כיוון שסמים אלו הם ברובם נטולי צבע וריח. למרות כל ההשפעות השליליות הללו ישנם כאלו המשתמשים בסמים אלו בשימוש עצמי כ"סמי מסיבות".
אחוז המשתמשים בסמים אלו בישראל עודנו נמוך יחסית לאחוז משתמשי הסמים בישראל בכלל. מנתוני הרשות למלחמה בסמים עולה כי בקרב מבוגרים כעשירית האחוז השתמשו ב"סמי אונס" מתוך 10.5% מכלל האוכלוסיה אשר דיווחו על שימוש בסמים בכלל.
"סמי האונס" הנפוצים בשימוש - השפעות וסכנות
רוהיפנול (היפנודורם) הוא סם שפותח בשנות ה-70 על ידי חברת תרופות שוויצרית כדי לסייע לסובלים מחרדה, בעיות שרירים ובעיות שינה. זהו כדור הנושא חומר הרדמה חזק מאוד המדכא את מערכת העצבים. מסוכן ביותר לצרוך אותו ביחד עם אלכוהול. במקרים כאלה קיימת סכנה לאיבוד הכרה ולמוות. תרופה זו מיוצרת ומשווקת על ידי חברת "טבע" ומהווה חלק מסל התרופות של משרד הבריאות.
הקטמין משמש כחומר הרדמה לבעלי חיים ובעיקר לסוסים ופרות. לאור תופעות הלוואי שלו, נעשה בו כיום שימוש לרעה הן כ"סם אונס" והן כ"סם מסיבות". הקטמין מצוי כאבקה לבנה או כנוזל שקוף והוא ניתן לצריכה בהסנפה או בהזרקה.
ה-ghb, המכונה גם "אקסטזי נוזלי", יוצר על מנת לסייע להרדמה ולשיכוך כאבים. גם הוא מדכא את מערכת העצבים המרכזית וגורם לתחושת רוגע, אופוריה ומגביר את תחושת העוררות המינית. השפעתו מתחילה כעשר דקות מנטילתו ונמשכת כארבע שעות. סם זה מתנקה מן הגוף מהר יחסית, ומקשה על איתור המשתמשים בו. בעיה נוספת בסם זה היא שאפשר להזמין את רכיביו בנפרד באמצעות רשת האינטרנט ולהתקין אותו באופן עצמאי.