סיטרואן C3 - רוצים שינוי?

עד שהציגה סיטרואן את ה-C3 ב-2002, נדמה היה שסיטרואן בדעיכה. המכוניות שלה נראו משעממות וחסרות השראה, מעט כמו העיצובים החיוורים (מדי) באותה תקופה של פיז'ו. אבל אז זה השתנה. בסיטרואן לא ממש אהבו לשמוע על ה"דה-שבו" החדשה, כינוי ישן-חדש לו זכתה ה-C3 תודות לעיצוב עגלגל ומיוחד. לטענתם, אז מדובר היה במכונית פשוטה ובסיסית, והיום זה לא כך. מצד שני, אולי הם פשוט צפו את הביקורת על איכות הגימור הנמוכה של המכוניות הראשונות.

לארץ הגיעה ה-C3 כקטנה-רעננה-שופעת ציוד, אבל במקביל לעליית היורו איבדה מזוהרה. לפני שנה אף עברה מתיחת פנים, ובתחילת 2006 שודרג מבחר המנועים. היבואן העדיף להמתין עם ייבוא הגרסאות החדשות, ולכן רק לפני מספר שבועות היא חזרה אלינו. ואיך היא עכשיו?

האם כוחה עוד במותניה?

חיצונית זכתה ה-C3 לעדכון קל עם טיפול מקובל ליחידות התאורה, לפגושים ולסמל שגדל. הפרטים הקטנים הללו אכן עובדים, ויחד עם חישוקי "16 תורמים למראה מושך ובעל נוכחות. מאד צרפתי-שיקי, מבלי להיות אגרסיבי או ספורטיבי שלא לצורך. אותה נוסחה רלוונטית גם לתא הנוסעים. סיטרואן שמרה על הקווים הנעימים אך עידנה אותם, והפכה אותם יותר מודרנים. בנוסף שילבה שפע שינויים קלים, החל ממד הדלק ומתגים מסוימים, ועד הרכבת צג-מידע ברור יותר, קונסולה מעודכנת, ומחוונים משופרים. חבל שבדרך אבד מד החום.

אבל השינוי החשוב הוא השימוש בחומרים איכותיים מבעבר, שדומים במראה אבל שונים בתחושה - מענה טוב לטעמנו לביקורת המוצדקת מהעבר. גם הגוונים השתנו ועמם דיפון הדלתות. חבל רק שהשינוי לא נוצל לשיפור המושבים נעדרי התמיכה הצדית או עדכון הנדסת האנוש הבינונית. המרחב מאחור עדיין קטן מכפי שרומז המראה, אך תא המטען גדול (305 ליטר) ונוח. ידית הפתיחה החיצונית שלו עדיין לא נעימה לתפעול.

מחליפים מנוע

חוסר הרצון של פיז'ו-סיטרואן להתעסק עם יותר מדי שילובים בין מנועים לתיבות אוטומטיות, הביא לביטול גרסת ה-1.4 האוטומטית. מדובר בעיקרון ברצון לחסכון, שמביא בשורה: כעת מוצעת התיבה האוטומטית רק בגרסת 1.6 (שבעבר שודכה לתיבה רובוטית). מה זה אומר? שיש מעתה 35 כ"ס יותר.

וכך, עם חטיבת כוח המוכרת גם מה-307 וה-C4, אין פלא שהקטנה מרגישה זריזה, בעיקר בתחומי המהירות הרלוונטיים למדינת ישראל. השיפור בנתונים לעומת גרסת ה-1.4 מהותי, עם 185 קמ"ש מרביים והאצה למאה ב-11.5 שניות (לעומת 162 ו-15.7 בעבר). לא פחות חשוב מהיכולת היא הדרך, ומנוע ה-1.6 בפירוש נעים מה-1.4 המיושן.

מפתיע לגלות כאן את אחד השילובים היותר-מוצלחים בין מנוע לתיבת ה-AL4, שספגה לא מעט ביקורות. היא פחות קופצנית ויותר רגועה וחלקה, וגם אם פה ושם היא מתחכמת, אין כאן את ההחלפות הנוקשות שפגשנו בעבר. כרגיל אצל הצרפתים, לא ברור אם השינוי מקרי או שמדובר בשיפור מכוון. תצרוכת הדלק עמדה על 8.7 ק"מ לליטר בנהיגה מאומצת, ו-13 ק"מ לליטר בשיוט.

כיוון משפחתי

בסיטרואן מצהירים כי ה-C3 מיועדת לקהל של משפחות צעירות. שיהיה. מבחינתנו, נחמד לגלות כאן תנוחת נהיגה גבוהה יחסית, פחות נחמד לגלות הגה חשמלי לא מבריק: קל ונעים בעיר, אך לא מעביר מידע חשוב וסובל מחופש מופרז במהירות בין עירונית. מעבר לכך ל-C3 יכולת כביש נאותה עם תגובות טובות להיגוי, התנהגות בטוחה ואחיזה גבוהה שמייצרים צמיגי 195/50 וחישוקי "16.

נוחות? ה-C3 מרקדת על שיבושים במהירות גבוהה, אבל ריסון תנודות המרכב טוב מבעבר. מה ששופר בבירור הוא פעולת המתלים - שכבר אינם רועשים או מתרסקים על מהמורות. חבל שעם צמיגים נמוכי חתך, ה-C3 מרגישה בעיר נוקשה מהצפוי מסיטרואן. ובלימה? עם ארבע דיסקים, הבלמים לא מתקשים לעשות את העבודה ולא מאבדים כושר גם תחת עומס.

סיכום

השינויים קטנים, ההבדל גדול. ה-C3 הראשונה שהגיעה הייתה מכונית מעניינת עם לא מעט חולשות, כיום היא בוגרת יותר, עם עיצוב משופר, הקפדה גבוהה יותר על איכות וחטיבת כוח עדיפה. מצד שני, היא כבר לא עשירה כמו פעם, ולצערנו הרב מציעה אבזור בטיחות נמוך - שתי כריות אוויר בלבד.

באולם התצוגה יסבירו לכם שבמקום, יש מחשב דרך וחישוקי "16 נאים. אבל זה כבר מקום לדיון על סדר העדיפויות של היבואנים - ושלנו הצרכנים - לא לכתבה על צרפתיה קטנה וחמודה שהשתפרה באופן ניכר, אבל נותרה עדיין רחוקה משלמות.