אלבום החורף הראשון שלכם
אלבומו האחרון של לינקוס ("ספרקלהורס") הוא בדיוק מה שאתם צריכים בשביל להעביר את החורף כמו שצריך. הכינו את הפוך
החברה המערבית תמיד התעקשה ליצור הילה סביב מחלות נפש שונות ולקשר אותן לגאוניות וליצירתיות יוצאת דופן. מון-גוך ועד לדניאל ג'ונסטון, מבטהובן ועד לסילביה פלאת. על רקע זה לא מפתיע לגלות כי כמעט כל כתבה שהוקדשה למרק לינקוס, העומד בראש ההרכב ספרקלהורס, מציינת בהרחבה את העובדה שהוא סובל מדיכאון קליני והתמכרויות לסמים/תרופות שונות. למה זה צריך לעניין אותנו? כי בתור צרכני תרבות הגישה הזו תוקעת טריז בינינו לבין האמן ויצירתו ומקשה עלינו להתחבר לחלוטין ליצירה ודרכה לנפש האמן.
למרות בעיותיו האישיות של לינקוס הוא הצליח להקים מפעל חיים מפואר – ספרקלהורס. לינקוס הקים את ההרכב ב-1995 ומאז הקליט את רוב שיריו באולפן הביתי שלו המכונה "Static King". בשירים רבים מנגן לינקוס לבדו במספר כלים ובאחרים הוא מארח מוזיקאים רבים כשהשותף הקבוע הוא סקוט מינור. אלבומיו מאופיינים בתמהיל של בלדות שקטות ולו פיי גראז' רוק, שילוב של כלי נגינה אזוטריים וכתיבה סוריאליסטית ומרגשת. אלבומו האחרון, שנקרא "Dreamt For Light Years In The Belly of a mountain", הוא העמוק והמרגש ביותר מבין ארבעת האלבומים שלינקוס הקליט.
האלבום מהווה באיזשהו מקום שילוב בין שני האלבומים הראשונים שהופקו והוקלטו על ידי לינקוס באולפן הביתי שלו לבין האלבום הקודם, שהופק על ידי דייב פרידמן (פליימינג ליפס) ואירח אמנים רבים בהם פי.ג'י הארווי ונינה פירסון. מצד אחד האלבום מארח מוזיקאים רבים (כולל טום וויטס), אך קשה להבחין בכך ללא קריאת פרטי ההפקה. בעוד ששני שליש מהשירים הופקו ע"י לינקוס עצמו, שאר השירים נרקחו על ידי המפיק דיינג'ר מאוס, ששמו מתחיל להתנוסס על אלבומים מז'אנרים שונים. לא ממש ברור מה מביא איתו דיינג'ר לאלבום ומדוע לא הצליח להטביע חותם אמנותי מקורי, אך נראה שפשוט לינקוס שולט ביד רמה בעבדיו ומאלץ אותם לתפקד ככלים טכניים בלבד.
למרות שאחד עשר השירים הראשונים באלבום לא מחדשים הרבה, לינקוס מצליח להשתפר בכל פן של יצירתו. הקומפוזיציות מעניינות יותר, הלחנים מרגשים יותר והמילים של השירים ממשיכות להיות אינטימיות, חידתיות ומסקרנות. קולו המהפנט והשבור של לינקוס מצליח להתעלות מעבר לסך כל החלקים וחודר ישר ללב. האלבום מסתיים בקטע שקט ומדהים שנמשך למעלה מעשר דקות ומספק הצדקה לבדו לרכישת האלבום. מדובר בקטע אינסטרומנטלי בלבד, שמצליח לנתק אותו מהקשר כפוי של שפה או מקום, והשילוב העדין של כלי הנגינה יחד עם האווירה המלנכולית מצליחים להותיר רושם עז ומטלטל.
כל מי שירכוש את האלבום צפוי להתאכזב מהחוברת שכוללת את פרטי ההפקה ושני ציורים סוראליסטיים קיטשיים למדי. באופן מרגיז גם מילות השיר מושמטות ממנה. בעוד שאמנים רבים מנסים להלחם בשיתוף הקבצים על ידי השקעה בעטיפת האלבום והחוברת המצורפת (אלבומו האחרון של בק הוא דוגמא מצויינת), נראה כי ספרקלהורס מזלזל במידת מה במעריציו.
למרות ההסתייגות הקלה, עדיין מדובר באחד האלבומים הטובים שיצאו השנה. קלישאת "אלבום חורף מושלם" מיוחסת בנקל לכמעט כל יצירה מוזיקלית שקטה שיוצאת בין ספטמבר למרץ, אך הפעם ההגדרה מתאימה. קשה לחשוב על אלבום מהחודשים האחרונים שמתאים יותר לתיאור "אלבום חורף". האזנה אחת של ספרקלהורס החדש תגרום לכל אחד לרצות להתכסות בפוך ולקוות שהשמש העקשנית תפנה כבר את מקומה לטובת ענני הגשם הכהים.
לפנייה לכתב/ת 
משתפר
עטיפת אלבום
מומלצים
