בכפר סאלם מרוצים: גדעון לא בא לפגוע
מדי שנה היה מגיע למטעי הזיתים של הכפר סאלם מתנחל שהיה פוגע בחקלאים והורס את העצים. מכיוון שהם לא ידעו מיהו, הם כינו אותו גדעון. אבל השנה התמונה אחרת: צה"ל מרחיק את המתנחלים ומאפשר לפעילי שמאל לסייע. הזיתים גדולים, המסיק בעיצומו - כמעט שכחו שם שאין משכורות והעוני מידפק על הדלתות
העיקר שגדעון לא מגיע: בשנים האחרונות חששם העיקרי של חקלאי הכפר סאלם ליד שכם היה מפני פגיעתו הרעה של המתנחל גדעון. הם לא ידעו בדיוק מיהו, גם לא את שמו האמיתי, אבל מדי שנה הוא היה מגיע בעונת המסיק למטעי הזיתים - זורע בהם הרס, ומכה חקלאים פלסטינים.
השנה, כששמעו תושבי הכפר סאלם שצה"ל מרחיק מתנחלים מהמטעים, הם כמעט לא האמינו. האם השנה הם אכן ימסקו מבלי שפורעים מההתנחלויות בסביבה יתנכלו להם? האם גדעון לא יגיע עם חבורת הפורעים שלו?
סאלם 2006: גדעון לא באופק (צילום: עלי ואקד)
בכל אופן, בכפר סאלם מסקו אתמול (ג') בעיקר את העצים שבתוך הכפר - זאת לאחר ששלשום נאסרה עליהם הכניסה למטעים המזרחיים, הסמוכים לאילון מורה, מכיוון שלטענת צה"ל ילד מהכפר זרק אבן לעבר מכונית ישראלית. גורמי צבא אמרו כי במקרה המדובר, במהלך ביצוע עבודות מסיק השליכו פלסטינים מאזור הכפר בקבוקי תבערה וידו אבנים לעבר כלי רכב ישראלים אשר נסעו על הציר המדובר. בעקבות המקרה הוחלט לא לאפשר ביצוע של המסיק בסמוך לציר הנסיעה ביום המקרה וביום שלמחרת. זאת, למטרת ביצוע תחקיר. יומיים לאחר המקרה הותר לפלסטינים כבר למסוק באזור. על אף שהאיסור פג אתמול, עדיין חלק מהחקלאים מעדיפים לתת לחיילים ולמתנחלים עוד כמה ימים להירגע.
תיהאל שתאייה, בת ה–70, מסקה זיתים יחד עם חמש כלותיה בחלקה הקרובה לביתה. הזיתים השנה טובים, כל זית יותר גדול מהשני. היא מבסוטית. המשפחה מסביבה, וגדעון לא נותן הופעות של המערב הפרוע. מצב הרוח טוב. למרות האיסור להגיע ל"שטח האסור" שממזרח, היא מצטלמת בכיף. "בחלק הקרוב לאילון מורה לא מסקנו אפילו חמישה שקים, ולא נותנים לנו להשקות את העצים, אבל אני מקווה שזה יקרה בימים הקרובים".
ובכל זאת, דבר אחד מפריע לתיהאל, נוכחותם של הנכדים - כולם זאטוטים, בני 4,5,7,9 ו-11, מזכירים לה שבגלל השביתה הכללית ברשות, הילדים כבר שלושה חודשים בלי לימודים. "תעזרו לנו למצוא להם פיתרון, המנהיגים שלנו רבים אלה עם אלה, והילדים תקועים פה איתנו. תחזירו אותם כבר ללימודים ואנחנו נסתדר לבד במסיק".
גם עז א-דין חמדאן מוותר היום על המסיק בעיר האסורה. עד כה מסק כשני שליש מהעצים באזור הזה, ומקווה שישלים את המלאכה בימים הקרובים. "השנה התחילה טוב, ביום הראשון החיילים הכניסו את כולנו והייתה שמחה גדולה, אבל אחרי זה הגיע הגשם ואז הסיפור מאתמול עם האבן. כבר כמה ימים שאנחנו לא מגיעים לשם. אם נדע מי זרק את האבן, אנחנו נהרוג אותו. אבל אנחנו לא בטוחים שבכלל נזרקה אבן".
חמדאן מספר כי "השנה זה גן עדן לעומת שנים קודמות. זאת למרות שאתמול ושלשום החיילים - לא המתנחלים - הרביצו לשני חבר'ה שלנו. ולמה הם הרביצו לו? כי החיילים נתנו לו 20 שקל ואמרו לו להביא להם חמש חפיסות סיגריות וארוחת בוקר. איזה ארוחת בוקר וחמש חפיסות קונים ב-20 שקל? ואז, כאשר הבחור חזר בידיים ריקות הוא קיבל מנה גדושה של מכות".
יו"ר המועצה המקומית, עדלי שתאייה, קצת יותר מרוצה השנה. לדבריו, צה"ל מונע מהמתנחלים להפריע ומאפשר כניסת פעילי שלום שמסייעים לחקלאים במסיק. עם זאת הוא עדיין כואב את שריפתם של יותר מ-300 דונם, ועקירתם של כ-2,000 עצי זית בעונות הקודמות. "כל העקירות נגמרו בסגירה של התיקים מחוסר ראיות ומחוסר עניין לציבור. פעם אחת מצאנו ליד העצים העקורים תעודת זהות של מתנחל, אבל זה לא היה מספיק כדי שהצבא יעצור אותו", הוא מספר.
מעבר למסיק, מה עם הילדים שבבתים, למה שלא תממנו מכספי המועצה והתושבים את החזרת התלמידים ללימודים?
"מאיפה נביא את הכסף. אין לנו תקציב והתושבים בקושי משלמים את חמשת השקלים שאנו גובים כדי לפנות את הזבל. להחזיר לעבודה 25 מורים מהכפר זה יותר מ-50 אלף שקל בחודש - מי יכול לעמוד בזה? אני מקווה שהמשבר ברשות ייפתר, שהמורים יחזרו לעבודה ואיתם גם הילדים".
בית הספר סגור, אוספים זיתים בבית (צילום: עלי ואקד)
למעשה, גם עדלי ממתין לחזרה ללימודים שכן הוא מורה במקצועו, ומכך הוא מתפרנס. ברשות הפלסטינית ראשי המועצות המקומיות לא מקבלים שכר, העבודה כולה בהתנדבות.
את עדלי מלווה סגנו, ג'עפר - גם הוא בן למשפחת שתאייה, המשפחה הגדולה בכפר. בנוסף לפעילות במועצה, ג'עפר הוא צלם מקצועי שזוהי לו השנה השנייה ברציפות בה הוא זוכה בפרס בינלאומי לצילום, מצד ארגון שנותן פרסים לצלמים הפועלים באזורי מלחמה. אולם, לידיעת שר הפנים רוני בר און, את הפרס של השנה שעברה ג'עפר קיבל בסאלם ולא בפריז. זאת מאחר שלמרות בקשות חוזרות ונשנות לאפשר לו לצאת לקבלת הפרס, הוא לא הצליח לנסוע. השנה הוא מקווה שבשבועות הקרובים תתקבל תשובה חיובית, והוא יוכל לקבל את הפרס.
בסופו של דבר, גם בעונת המסיק הזו לא הכל הולך חלק. בחדר מצב שהעמיד ארגון זכויות האדם הישראלי "יש דין", התקבלו בשבוע האחרון 18 פניות על גניבת זיתים בידי מתנחלים ועל חסימה של מסיק גם כן בידי מתנחלים.
גם האגודה לזכויות האזרח מנהלת התכתבות מול צה"ל על מנת לטפל בתופעה של מניעת חקלאים פלסטינים מלהגיע לאדמותיהם שמאחורי גדר ההפרדה, אפילו כאשר קיימים ברשות החקלאים היתרי מעבר. חקלאי מהכפר עתיל, שליד טול כרם, מספר: "הגעתי למעבר עם חולצה לבנה, והחייל אמר לי 'זאת לא חולצה למסיק, היא נקייה מידי. תחזור הביתה". החולצה עלתה לחקלאי בשלושה חודשים של הפקעת ההיתר שהיה בידו. הקלות הקלות, אבל חולצות לבנות זה כנראה כבר מסכן את ביטחון המדינה.
סאלם 2006: אין גדעון, יש יותר זיתים ויש פרס בינלאומי לג'עפר. זה כמעט משכיח מהתושבים את העוני המידפק על הדלתות ואת המשכורות שלא משולמות.
לפנייה לכתב/ת 
