הילד לא לומד? אולי יש לו בעיה במיקוד הראייה
כ10%- מהילדים סובלים מהפרעה במיקוד הראייה. הטיפול בתופעה פשוט ויעיל, אבל הבעיה העיקרית היא באבחון: פעמים רבות הילדים מאובחנים בטעות כסובלים מהפרעת קשב וריכוז, ובהיעדר טיפול מתאים הופכים למתוסכלים ועצבניים
לאמה של אופיר, נעמי, לא לקח הרבה זמן להבין שיש בעיה. "לקחתי אותה לרופא עיניים", היא מספרת, "והוא בדק אותה ואמר שהוא לא רואה כלום ושהכל בסדר". אבל נעמי לא השתכנעה ולקחה את בתה לרופא אחר לשמוע חוות דעת נוספת.
הרופא השני גילה שאופיר סובלת מהפרעה במיקוד הראייה ושלח אותה לטיפול אורתופטיסטי (יישור ראייה.( וכך, במשך חצי שנה, הגיעה אופיר פעם בשבוע למרפאה ותרגלה שם את שרירי העיניים שלה. בנוסף, היא נדרשה לבצע תרגול יומי קבוע של רבע שעה בבית.
חודשים אחדים אחרי התחלת הטיפול כבר הורגש שיפור: שתי העיניים של אופיר הצליחו להתמקד בו זמנית בטקסט שעל הדף או על הלוח, והיא הפסיקה לדמוע ולחוש אי נוחות בשעת הקריאה. מאז, מקפידה האם לקחת את בתה מדי שנה לבדיקת מיקוד ראייה אצל רופא.
נסיגה בהישגים הלימודיים
עדי כהן (7) אובחנה לפני כשנה כסובלת מאותה בעיה. אצלה זה התחיל כשהתקשתה בהעתקה מהלוח.
האותיות נראו לה רחוקות ולא ברורות, ובהדרגה חלה נסיגה בהישגים הלימודיים שלה.
"כיוון שעדי היא תלמידה טובה, נוצר פער ברור ומוכח בין היכולת שלה לבין הביצועים שלה בפועל", מתארת האם, אייבי. "אני עצמי מורה, וערה לקשיים שמתפתחים אצל תלמידים, ולכן רציתי לקחת אותה לאבחון דידקטי, אבל למזלי אמרו לי שלפני כן עדיף שהילדה תיבדק על ידי רופא עיניים".
ואכן, בדיקה קצרה העלתה שעדי סובלת מבעיית מיקוד הראייה, וגם היא נשלחה לטיפול אורתופטיסטי. גם אצלה, אחרי שמונה פגישות טיפוליות ותרגול יומי בבית, חל שיפור. "הטיפול הביתי שעדי קיבלה היה ידידותי וגרם לה לרצות לעשות אותו," אומרת אמה. "כך, למשל, הנחתי לפניה תמונה עם ציורים של שני חתולים: לאחד אוזניים מורמות ושפם שפונה ימינה, ולשני זנב שנוטה לצד שמאל. עדי אחזה עיפרון או מקל בין העיניים והתקרבה או התרחקה מהתמונה עד שזיהתה את כל פרטיה".
העיניים בורחות הצידה
הפרעת מיקוד ראייה מקורה בחולשה משמעותית של שרירי העיניים, והיא
נחשבת לתופעה שכיחה בקרב ילדים. "כ-10% מהילדים מתקשים במיקוד העיניים במטרה קרובה", מסביר ד"ר יאיר מורד, מנהל השירות לרפואת עיניים ופזילה במרכז הרפואי אסף הרופא.
הבעיה מאובחנת לרוב כבר בגיל 5-,6 אז מתחילים הילדים לפתח מיומנויות של קריאה וכתיבה. "המיומנויות הללו דורשות מיקוד המבט על הדף למשך זמן ממושך", מסביר ד"ר מורד. "גם העתקה מהלוח דורשת ריכוז המבט למרחוק, אחר כך לקרוב וחוזר חלילה. כדי למקד את המבט על הדף צריכים גלגלי העיניים לנוע זה כלפי זה ולהיפגש במרכז. אצל ילדים רבים העיניים דווקא בורחות לצדדים, כלומר, במקום שייפגשו פנימה הן נוטות החוצה, ואז נגרמת הפרעה במיקוד הראייה".
הבעיה מסבה לילדים סבל רב, החל מכאבי ראש, דרך ראייה כפולה ומטושטשת ועד לצריבה בעין. "בהתחלה הילד נלחם בעיניים שבורחות ממיקוד", אומר ד"ר מורד, "אבל אחרי שהוא מאבד את השורה או אותיות ממילה וצריך לחזור עליהן שוב ושוב, הוא מאבד את הסבלנות והופך לנרגן. לעיתים התסכול כתוצאה מהקושי להעתיק מהלוח ומהכתיבה בשגיאות גורם לו לוותר. ואז המורה מעירה לו, הסביבה מכנה אותו עצלן ומתפתח מעגל קסמים שפועל לרעתו. בכיתה הילד מתקשה לשבת בשקט ומפריע, ובבית הוא מתחמק מהכנת שיעורים, וכך הופכת בעיה פשוטה לאבחון וקלה לטיפול למכשול עצום".
הקושי לאבחן
לדברי ד"ר מורד, הפרעת מיקוד הראייה נפתרת ברוב המקרים באמצעות תרגול שרירי העיניים באמצעים פשוטים, אלא שהבעיה העיקרית היא שמורים וגם רופאים מתקשים לאבחן את התופעה. "כיוון שהבעיה לא מאובחנת" הוא אומר, "הילדים מפתחים חוסר שקט ועצבנות, ואז הם מאובחנים בטעות כלוקים בהפרעת קשב וריכוז ואף מטופלים בריטלין."
כך, למשל, מספר ד"ר מורד על רון, שלפני כשלוש שנים, בעת שהיה בכיתה ה', התלונן על ראייה כפולה. מתלמיד חרוץ וילד שקט ומופנם הוא הפך לחסר שקט, קצר רוח ועצבני, והישגיו הלימודיים הידרדרו במהירות. יועצת בית הספר חשדה שהתפתחה אצל רון הפרעת קשב וריכוז ושלחה אותו לבדיקת נוירולוג. למזלו של רון, לפני שהניורולוג חתם על המרשם לריטלין הוא ביקש מהאם לקחת את בנה לרופא עיניים, שם אובחן כסובל מהפרעת מיקוד הראייה.
"למזלו של רון הרופא הזה היה זהיר", אומר ד"ר מורד. "אבל אני מכיר מקרים רבים של ילדים שאובחנו בטעות, ובהוראת רופא קיבלו ריטלין, שכמובן לא פתר את הבעיה.
במקרה של רון תרגול שרירי העיניים לא עזר, והוא נאלץ לעבור ניתוח שבמהלכו קומרו שרירי הראייה, דבר שגרם להתחזקותם. אחרי כחודש הוא שב ללימודים וחזר לעצמו. הוא שוב היה רגוע ושקט, הדביק את הפער בלימודים וחזר להיות תלמיד טוב.
יותר מ-95% מהילדים שמאובחנים כסובלים מהפרעת מיקוד הראייה נשלחים לטיפול אורתופטיסטי. הטיפול ניתן בכל קופות החולים ובחלק מבתי החולים. במסגרת הטיפול מלמדים את הילדים להפעיל בו זמנית את שרירי שתי העיניים ולמקד אותם על מטרות נייחות וניידות. בנוסף, מתבקשים ההורים לתרגל עם הילד בבית.
"מטרת הטיפול היא לגרום לאיזון בהפעלת שתי העיניים בו זמנית ,"מסבירה האורתופטיסטית דניאל עצמון. "כך, למשל, באחד התרגילים, הילד מרכיב מעין מנסרות על העיניים ומחזיק פנס. בהתחלה הוא מתרחק מהפנס רק שישה מילימטרים, ובהמשך גדל המרחק ומגיע עד שלושה סנטימטרים, כששתי העיניים מתמקדות באופן שווה באור. התרגול פשוט ויעיל, ותוצאותיו הטובות ניכרות די מהר".