הבעיות הכי מרגיזות באתרים ישראלים

שימושיות (Usability) מתייחסת לנוחות וקלות השימוש בממשקי המשתמש ומידת התאמתם למשתמשים. כיום הכוונה היא בעיקר לאתרי אינטרנט. אתר שימושי מאפשר לגולשים לאתר מידע ולהשלים תהליכים בצורה קלה, מוצלחת ומהנה. אם הגולשים אינם מתמצאים באתר מיד ונדרשת מהם "עקומת למידה" או שהממשק עמוס ומבלבל, הרי שמדובר באתר לא שימושי.

הרשת הישראלית עשתה כברת דרך בנושא השימושיות בשנים האחרונות, אך עדיין סובלת מבעיות שונות, בהן היעדר תמיכה בדפדפנים דרך חוסר נגישות ועד שימוש חלקי בלבד ב-RSS ותגיות. עם קצת מאמץ, האתרים הישראלים יהיו שימושיים ונגישים לכולם.

ריכזנו כאן את בעיות השימושיות הגדולות מהן עדיין סובלים האתרים הישראלים והצענו כמה טיפים המיועדים לפתור אותם.

מי הזיז את השועל שלי? חוסר התאמה לדפדפנים שונים

נכון להיום, כ-13% מהגולשים משתמשים בדפדפן Firefox. מפתחי אתרי האינטרנט הישראלים עדיין לא סבורים כי מדובר בנתון שיש להתחשב בו. התוצאה: אתרים רבים מתוכננים ומעוצבים ל-Internet Explorer בלבד, ואינם תומכים בדפדפנים אחרים.

התוצאה של היעדר תמיכה בסטנדרטים של קונסורציום ה-W3C היא בעיות פונקציונליות. למשל, תפריטים דינמיים עלולים לא לפעול, שכבות (layers) ותוויות הסבר לכלים (tooltip) נעלמות. חיוויים של טפסים (למשל, רקע אדום שיופיע בשדות ששכחתם למלא). במקרים אלה, אם נרשמתם לאתר ושכחתם לרשום המיקוד, הטופס לא תמיד יזכיר לכם את זה.

נוסף על כך, בעיות תאימות גורמות לבעיות בתצוגת העמוד, ב-Internet Explorer רואים את התמונה המלאה, אך בדפדפנים אחרים התמונות מתעוותות ונעלמות והטקסטים נמרחים ומתרווחים שלא כמתוכנן. 

מה עושים?

ניתן לפתח לפי הסטנדרטים של W3C - ואז כמעט ולא ידרשו התאמות לדפדפנים השונים.

מי מפחד מבעלי מוגבלות? אתרים לא נגישים

רוב האתרים הישראלים מתעלמים מבעלי מוגבלות וצורכיהם בשעה שהם מתכננים את האתרים שלהם, וחבל. נגישות לאינטרנט מתייחסת ליכולת של אנשים בעלי מוגבלויות: עיוורים, עיוורי צבעים ומוגבלי ראייה, חירשים או מי שידיהם רועדות לגלוש לאתרים ולהשתמש בהם. אתרים ישראלים רבים סובלים מחוסר נגישות. 

• הוסיפו טקסט חלופי לתמונה (Alt-Text): הטקסט יכלול תיאור מילולי לאלמנט הגרפי.
  
• אפשרו להגדיל את הגופן באתר: זכרו שלרובינו ממש קשה לקרוא מאמר שלם בגופן בגודל 8pt.
  
• אפשרו לבצע את כל פעולות הניווט, הפעלת הכפתורים ומילוי הטפסים – באמצעות המקלדת.
  
• קראו עוד על הסטדנרטיים הבינלאומיים לנגישות אתרים.
  

תוכן בלתי שימושי

האפשרויות לשלב אלמנטיים גרפיים ומוזיקלים באינטרנט הן כמעט בלתי מוגבלות. עם זאת, חשוב לוודא כי התוכן באתר משרת את המשתמשים. עליו להיות קריא, ברור, ורלוונטי, אחרת - האתר סובל מבעיית שימושיות.

גלשו רגע לאתר אגף הגבייה ברשות השידור ונסו להבין מהן החובות המוטלות על אדם הרוכש מקלט טלוויזיה? ולמה החליטו באגף הגבייה לתת לנו את לשון החוק המסובכת: "מי שאינו סוחר, והגיעו להחזקתו מקלט טלוויזיה הטעון תשלום אגרה, ימסור הודעה על כך לרשות השידור, בדרך ולפי פרטים שייקבעו בתקנות...". 

מה מחדש לכם טקסט הפתיחה של אתר בתי הזיקוק? והאם חברה מסוג זה באמת יכולה להרשות לעצמה שהטקסט שלה יהיה מלא שגיאות (שימו לב לכמות הרווחים לפני סימני פיסוק)?

מה עושים?

• השתמשו בגופן Arial בלבד.
  
• הגדילו את גופן ברירת המחדל לגודל 10.5-11pt
  
• הגדילו את המרווח בין השורות למרווח הגדול מרווח בודד.
  
• העסיקו עורך תוכן, במקום להטיל את הכתיבה על אנשי השיווק.
  
• חלקו כל מאמר ארוך באתר באמצעות חלוקה הגיונית לפסקאות ושלבו הרבה כותרות וכותרות משנה.
  
• ציינו את כל האינפורמציה הרלוונטית באתר. לדוגמה, אם העסק סגור בשישי-שבת - כתבו את זה. 
  

אוהבים נקניקיות?! פרסום מעיק ברשת

יישום לא מוצלח של פרסומות ברשת מלווה בבעיות שימושיות לא פשוטות. הנה הבולטות שבהן:

• טעינת דף איטית - בחלק מהאתרים עולה פרסומת ומעליה הודעה כי הדף בטעינה - זאת למרות שהדף כבר נטען. למרות הפרסומת המובילה, לא מפחיתים מכמות הפרסומות הרגילות המופיעות בעמוד אחרי שהוא נטען.
  
• פרסומות בתוך התוכן - העניין בעייתי במיוחד, במקרה של פרסומות דינמיות שמפריעות לגולשים לקרוא.
  
• באנר רודף גלילה - בצד עמוד הבית יש באנר גדול ומרגיז? גללתם למטה כדי לחמוק ממנו? הוא אחריכם.
  
• סאונד קולני בפרסומות - אתם בעבודה, גולשים להנאתכם באתר משחקים, והנה לאתר יש באנר קולני שמפריע ומושך תשומת לב של היושבים מסביב.
  

מה עושים?

• כדאי ליצור איזור מובחן לפרסום (כמו ב-Google למשל).
  
• השתמשו בפרסום סטטי. למרות האינטרסים השיווקים, שגורמים למעצבי אתרים לנסות למשוך את תשומת לב הגולש לבאנרים מרצדים, קיימת תופעה של עיוורון באנרים – כך שגם אם תשתמשו בכל הפלאשים הנוצצים, הגולש דווקא יתעלם מהם.
  

"מספר 43 אתה מטומטם ומכוער!!1!" – שרשור טוקבקים

הטוקבק הוא מד החום של החברה הישראלית בכל תחום. בישראל אוהבים להגיב ועוד יותר, אוהבים להגיב למגיבים. אלא שמרבית האתרים לא מאפשרים שרשור טוקבקים (אשכולות של תגובות, כך שקל להבחין מי מגיב למי), ומי שרוצה להגיב למגיבים נאלץ לכתוב בתגובותו, "למספר 43", למשל. 

מה עושים?

• אפשרו שרשור של הטוקבקים. (כך יהיה אפשר לכתוב בנחת ל-43 ממש תחת התגובה שלו שהוא מטומטם ומכוער!!1!).
  
• אפשרו לגולש לקרוא את כל התגובות ברצף במקום לאלץ אותו לפתוח כל תגובה בחלון נפרד.
  

מי יציל את הבית שלי? – עומס בדף הבית

באתרי תוכן גדולים אנחנו עדין נתקלים בדפי בית המכילים כמויות ענק של טקסטים, קישורים, תמונות ובאנרים והגולשים שמחפשים קישור או כלי ספציפי הולכים לאיבוד.

מה עושים?

• ארגנו את המידע לפי נושאים: חלקו את המידע לקבוצות. ואפשרו חיתוך לפי נושא ולא רק לפי סוג הידיעה.
  
• עצבו את דף הבית עם רקע בהיר כדי למנוע עומס נוסף על העין. דוגמה מעניינת באתר CNN. שימו לב כיצד מקבצים באמצעות נראות דומה פריטים מאותו סוג.
  
• כדאי להקצות איזור לפרסום ולהשתמש בפרסום סטטי.
  

איפה, איפה, איפה, איפה איפה העוגה?! – תוצאות חיפוש באתרים

הכשל בהצגת תוצאות החיפוש באתרים גדול, במיוחד לעומת הצגת התוצאות במנועי חיפוש. בעלי האתרים לא מקדמים בתוצאות החיפוש את התוצאות הרלוונטיות ביותר עבור הגולש ואין תמיכה בחיפוש מורפולוגי, תיקון טעויות כתיב או שימוש במילים מקבילות. כמו כן, אין אפשרות לשמור את תוצאות החיפוש. באתר הדסה ניתן לראות דוגמה לתוצאות חיפוש לא ברורות.

מה עושים?

• לתמוך במשימת המשתמש בחיפוש, ולספק תוצאות רלוונטיות. לדוגמה: סביר שרוב המשתמשים שיבצעו את החיפוש: "זנב ארוך" באתר זואולוגי, ירצו לקבל מידע על שועלים או על קנגרואים. פחות סביר שהם ירצו לקבל מידע על הזנב הארוך של web 2.0.
  
• למיין תוצאות חיפוש לפי רלוונטיות, נושאים ותאריך.
  

web 2.0 וקהילתיות

לא מדובר בטכנולוגיה חדשה, אלא תפישה אחרת של האינטרנט ואופן השימוש בו. בעבר האינטרנט היה כלי להעברת מידע. בעידן web 2.0 השיח האינטרנטי התקדם לשיתוף מידע ותוכן יחד עם תפישה חברתית וקהילתית – המשתמשים יוצרים תוכן באתרים והרווח מגיע ממקומות שאינם בהכרח מסחריים.

גם הרשת הישראלית מממשת חלק מעקרונות ה-web 2.0, ובעיית השימושיות היא במימוש שדוהר ליצור יישומי web 2.0 בכל מחיר, כאן ועכשיו.המודעות קיימת - אך מימוש העקרונות עדיין חלקי, כפי שממחישות הדוגמאות הבאות.

תן לי חצי – שימוש חלקי ב-RSS

טכנולוגיית RSS (או Really Simple Syndication), מאפשר קבלת תוכן (תקצירים של עדכונים, ידיעות וחדשות) ממספר אתרים ישירות לקורא RSS מקוון, או מותקן על המחשב, ולמרות שהטכנולוגיה לא חדשה, היא עדיין לא ממושת באתרים ישראלים בצורה מושלמת.

• צנע ב-RSS -  אתרים רבים עדיין לא תומכים ב-RSS בכלל.
  
• שימוש חלקי - האתרים שכן מציעים RSS, לא תמיד מאפשרים לסנן את התכנים המופצים באמצעות RSS וכך ימצאו את עצמם חובבי הבלט, מתעדכנים דווקא בטורניר הוקי קרח.
  

מה עושים?

• הוסיפו שירותי RSS לאתר שלכם - עלות הפיתוח לא גבוהה והתועלת בהפצת המידע גדולה.
  
• קטלגו את ה-RSS לנושאים, כך תתאפשר למשתמש בחירה מדויקת של הנושאים בהם הוא מעוניין.
  

סמן אותי – מימוש חלקי של תגיות

תיוג או tagging היא שיטת קטלוג הנותנת לכל פריט, שיוך באמצעות מספר מילות מפתח. מילות המפתח הללו הן התגיות. בעידן web 2.0 הגולשים מתייגים את הפריטים שלהם ואת הפריטים של אתרים רבים ומאפשרים לעצמם ולאחרים לדפדף במידע באמצעות התיוג הזה.

הבעיה באתרים ישראלים היא המימוש החלקי - לגולשים אין אפשרות לתייג את פרטי המידע בעצמם, אלא לפעמים להשפיע רק על מדידת הפופולריות. בכך איבדנו את אחד המרכיבים החשובים ביותר בתיוג, שהוא חוכמת ההמונים.

מה עושים?

• לאפשר לגולשים לתייג את פרטי המידע הקיימים באתר – כך מנצלים את אחד העקרונות החשובים של Web 2.0, חוכמת ההמונים.
  
• היעזרו בתיוג גם להצפה של התכנים הפופולריים באתר לדף הבית.
  

מי אני ומה שמי? – אתר בהתאמה אישית

בעידן web 2.0 האינטרנט הופך ליותר ויותר אישי. גם סביבת הגלישה מתקדמת לכיוון הזה ואתרים רבים מאפשרים לגולשים לקבוע את אופן תצוגת האתר. גם הרשת הישראלית הולכת לכיון של התאמה אישית של אתרים לגולשים.

אתרים ישראלים מסוימים מאפשרים בחירה של צבעי האתר וה"סקין" ולא נותנים שום דבר אחר. זה נחמד, אבל ממש לא מספיק וזו אינה התאמה אישית.

מה עושים?

• אפשרו לגולשים להתאים את תכני האתר ואת אופן הצגת המידע לצרכים שלו (לדוגמה, הגולש בחר לצפות בפעולות שבוצעו בשבועיים האחרונים בחשבון הבנק? אפשר לזכור את זה בפעם הבאה שיגיע לאתר).
  
• אפשרו לאתר לזכור מה הגולשים חיפשו בפעם הקודמת ולהציג להם את המידע הזה כמו ebay או Amazon.
  
• בדקו תהליכי גלישה של גולשים רבים ושל גולש ספציפי. לדוגמה, אם גולש נתקע כל הזמן באותו עמוד באתר, כדאי לתת  פתרון חלופי ולהציע טלפון של מוקד שירות.
  

יום השימושיות

ב-14 בנובמבר יצויין יום השימושיות הבינלאומי, המיועד להגברת המודעות לצורך במוצרי טכנולוגיה נוחים ומהנים לשימוש.

סייעה בהכנת הכתבה: שלומית הברון. הכותבות הן חברות בארגון השימושיות הישראלי. מידע נוסף מופיע באתר הארגון.