עברי לידר, לטיפולך
מקסימיליאן הקר מוציא אלבום רביעי בלי יומרות, בלי התנסויות ובלי להכביד על אף אחד. לפעמים לא צריך יותר מזה
את שם המשפחה של מקסימיליאן הקֶר מבטאים עם סגול, כמו "שקר". אם זה היה תלוי בי, הייתי משנה אותו ל"הקַר", כמו "החורף הקר והמקפיא". מקסימיליאן הגרמני יוצר, מזה ארבעה אלבומים, פופ עדין וקריר. "פוליאסטר" שלו מ-2001 היה אפילו מיני-להיט בגלגלצ, עד כדי כך שהביא את הקר לכמה הופעות בארץ לפני שלוש שנים.
עכשיו, בעודו תר את מזרח אירופה בהופעות, הוא מוציא אלבום רביעי בעל שם שמרים יותר מגבה אחת, I'll be a virgin, I'll be a mountain, ומנסה לעמוד בציפיות. האמת היא שאין שום ציפיות לעמוד בהן. כל האלבומים של הקר נשמעים אותו דבר: בלדות איטיות עם הפקה נקייה ויפה, רכה על גבול הבנאלית, שירה רגישה והרבה רוחות סתיו. לכן האלבום הזה לא מפתיע בשום פרמטר, מלבד מהעובדה שהוא פשוט אלבום טוב. לא מרהיב, לא חד פעמי ולא מוזיקה שתזכרו בעוד חודש. אבל לרגעים האלה בהם הקור מתחיל לחדור לעצמות בערב, האלבום הזה מתאים בדיוק. בלי יומרות, בלי התנסויות ובלי להכביד.
הקר מצליח לחדור את האוזן בלי שום בעיות, בעיקר בעזרת עיבודים והפקה שיגרמו לעברי לידר לרייר – ניקיון הפקתי מוחלט, סאונד בהיר וצלול, לחני קלידים עדינים או פריטות גיטרה אקוסטית ענוגות, עטופים בשכבות דקיקות של מיתרים, קסילופון, המונד והכלי האגדי והנפלא פנדר רודס. הקצב עצל, מקסימיליאן שר ברכות והאלבום הזה מערסל בעדינות כל אחר צהריים בהיר של תחילת החורף. הקר יודע בדיוק מתי להוציא את האלבומים שלו.
עומק, מצד שני, לא תמצאו פה גם אם תחפרו עם בולדוזר וצוות ארכיאולוגי מלא. הקר ונגניו (שחלקם אוחזים בשמות ישראליים) משקיעים כל כך הרבה מאמץ וכישרון ביצירת החלל והאווירה של הצליל, שהם שוכחים לטרוח על הטקסטים. אנגלית היא לא שפתו הראשונה של הקר הגרמני, וזה ניכר. כמו אמנים רבים שמנסים לכתוב בשפה שנייה, השירה הכתובה שלו דלה ומגושמת, לפעמים ילדותית ממש. לעתים התוצאה מקסימה בפשטותה, כמו השיר הפותח "Snow white" (שם שיכול לתאר את האלבום הלבנבן והשלגי כולו), אבל לרוב זה מעורר גיחוך בעקבות חרוזים מאולצים כמו בשיר הנושא או בגלל ניסוחים עילגים ומופרכים כמו בשיר "Velvet son", השיר הגרוע ביותר באלבום, שסובל גם מניסיון כושל של הקר לשיר כמו זמר רוק-קאנטרי זקן. המסקנה: אין קאובויז בגרמניה.
אם מתאים לכם נשנוש דיאטטי לתחילת החורף ואתם לא נוטים להקשיב לטקסטים, או חלילה לקרוא אותם – קחו לכם 300 גרם מקסימיליאן הקר, פעמיים ביום. אם אתם לא מתפשרים על המוזיקה שלכם, חכו עוד קצת עם שופינג המוזיקה לחורף. ההפתעות הגדולות של העונה עדיין לא הגיעו.
לא רטוב, אבל קר
עטיפת האלבום
מומלצים
