15 אחוז מהגרמנים: אנחנו הגזע העליון
מחקר מטעם קרן פרידריך אברט שנערך בקרב 5,000 גרמנים מגלה שעמדות קיצוניות ואנטישמיות רווחות גם כיום בחברה הגרמנית: 14 אחוז סבורים שליהודים נטיה לרמות בעסקים ושמקומם אינו בגרמניה; 35 אחוז הביעו שנאת זרים מפורשת; 28 אחוז סבורים שגרמניה צריכה להשתמש בכוחה כדי להשיב לעצמה את המעמד שמגיע לה
מחקר חדש מטעם קרן פרידריך אברט הגרמנית מגלה שהדעות האנטישמיות, תחושת העליונות, הערגה לשלטון חזק ושנאת הזרים עדיין רווחים בקרב האוכלוסיה הגרמנית, ולא רק בקרב חוגים ניאו נאצים או גלוחי ראש מהימין הקיצוני. החוקרים גילו שכ-15 אחוז מהנשאלים חושבים שלגרמנים יש עליונות טבעית בהשוואה לעמים אחרים.
את המחקר ערכו שני חוקרים מאוניברסיטת לייפציג, שתישאלו 5,000 גרמנים בניסיון לאמוד את מידת ההסכמה שלהם לעמדות שמציג הימין הקיצוני. 28 אחוז מהנשאלים הביעו את כמיהתם לכך שגרמניה תשוב למלא תפקיד מרכזי בעולם, וחושבים שעליה להשתמש בכוחה כדי להשיב לעצמה את המעמד שמגיע לה. כ-8 אחוז מהנשאלים הגרמנים שסבורים ש"כיום מגזימים בתיאור פשעי הנאצים".
מדאיג ביותר היה אחוז הגרמנים שהביע ערגה לתקופות אפלות: 9 אחוזים תמכו בהפיכתה של גרמניה לדיקטטורה, 15 אחוז טענו ש"רודן חזק עדיף על דמוקרטיה", ו-26 אחוז של הנשאלים ייחלו למערכת שלטונית בה מפלגת עם אחת תייצג את כל העם.
המחקר מצא כי כי 27 אחוז מהנשאלים מבטאים עמדות המשקפות שנאת זרים. 35 אחוז למשל הסכימו לאימרה ש"זרים באים לגרמניה רק על מנת לנצל אותה". במזרח גרמניה, החלק העני יותר של המדינה שנשלט על ידי הקומוניסטים במשך 50 שנה, החזיקו אפילו 44 אחוז של הנשאלים בדעה זו.
השכלה אינה מרפאת עמדות אנטישמיות
כשבא המחקר לבחון את שאלת האנטישמיות היו הממצאים מדאיגים ביותר: באופן פרדוקסלי, האנטישמיות גדולה יותר דווקא במערב המפותח והעשיר של גרמניה, שכבר ייושמו בו תכניות לימודים רבות כדי להילחם בתופעה. מתברר שהאנטישמיות נפוצה במיוחד במדינות העשירות כגון בוואריה ונורדריין-וסטפליה - כ-10 אחוז מהנשאלים ביטאו במדינות אלה עמדות אנטישמיות - בעוד שבמזרח המדינה רק כ-4 אחוזים תמכו בהצהרות נגד יהודים.
כ-18 אחוז של הגרמנים חושבים שליהודים - שכיום מונים רק כ-120 אלף נפש בגרמניה - יש השפעה רבה מדי, 14 אחוז חושבים שיהודים נוטים יותר מאחרים לרמות בעסקים, ו-14 אחוז חושבים שהיהודים פשוט שונים ואינם מתאימים לגרמניה.
שתי קבוצות בלטו בעמדותיהם האנטישמיות: זקנים ומובטלים. יחד עם זאת, המחקר מצא שתחושה של חוסר השפעה פוליטית הייתה גורם חשוב יותר בהתפתחות עמדות ימניות מאשר חוסר הצלחה כלכלית. האנטישמיות פחות נפוצה ככל שרמת ההשכלה עולה, ובקרב נשים.
ובכל זאת מציינים החוקרים שהשכלה בפני עצמה אינה מקנה עמידות בפני מקסם השווא של עמדות ימניות קיצוניות. גם השתייכות למפלגות ספציפיות או לכנסייה לא היוותה גורם מגן בפני השקפת עולם ימנית. לכן, סבורים החוקרים, לא די בפעילות של גורמי מודיעין או חקיקה נמרצת, אלא דרושה תוכנית פעולה רחבת היקף כדי למגר את תופעת הימניות הקיצונית בגרמניה.
לפנייה לכתב/ת 
